רע"א
בית המשפט העליון
|
2062-15
03/06/2015
|
בפני השופט:
צ' זילברטל
|
| - נגד - |
המבקשים:
1. פלוני ו- 108 אח'
2. פלוני ו- 114 אח'
3. פלוני ו- 70 אח'
4. פלוני ו- 276 אח'
עו"ד דורון בקרמן
|
המשיבים:
1. הרשות לניירות ערך
2. מדינת ישראל - משטרת ישראל
3. מדינת ישראל - שירות בתי הסוהר
עו"ד ד"ר חיה זנדברג
|
| החלטה |
|
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בת"א 1470/06 שניתנה ביום 3.3.3015 על ידי כב' השופט ד"ר עודד מודריק, סגן נשיאה
|
בקשת רשות ערעור על החלטתו מיום 3.3.2015 של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' סגן הנשיאה ד"ר ע' מודריק) בת"א 1470/06.
רקע
- המבקשים הם התובעים בארבע תביעות נזיקין שהוגשו נגד הרשות לניירות ערך, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר (להלן: המשיבים) בגין נזקי הונאה ומרמה שנגרמו להם על-ידי גרגורי לרנר (להלן: לרנר) בעודו אסיר משוחרר ברישיון. בתביעתם, מייחסים המבקשים למשיבים מחדלי פיקוח על לרנר בגינם לא נמנעה ההונאה שגרמה לנזקיהם. הדיון בתביעות אוחד והוא מתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בפני כב' השופט י' פרגו.
- במסגרת ההליך נדרשו הצדדים להגיש תצהירי גילוי מסמכים. התברר, כי המשיבים מסרבים למסור לעיון התובעים את מרבית המסמכים שנכללו בתצהירי הגילוי מטעמם. בנימוקי הסירוב צוינה סדרה של חסיונות, אשר חלקם מבוססים על הוראות הפטור בחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 (להלן: חוק חופש המידע), הפוטרים רשות ציבורית מלמסור מידע בדבר דיונים פנימיים ותרשומות של התייעצויות פנימיות בין עובדי רשויות ציבוריות. חסיונות אחרים שנזכרו הם חיסיון עורך דין-לקוח; חיסיון מסמכים הנערכים לצורך הליכים משפטיים; חיסיון מכוח סעיף 17 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002; הנחיות פרקליט המדינה בעניין גילוי חומר חקירה; וחיסיון מכוח סעיפים 30(ח) ו-31א(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן: חוק איסור הלבנת הון).
על-אף הסירוב, בשל טעות אדמיניסטרטיבית נחשפו באי-כוח המבקשים לחלק ניכר, ואולי אף לכל המסמכים שהמשיבים סירבו להעמיד לעיונם. מכוח החלטות של בית המשפט, נדרשו המבקשים להשיב את המסמכים, ונאסר עליהם לעשות במסמכים אלה שימוש בביסוס טענותיהם.
- נוכח הסירוב, הגישו המבקשים בקשה לעיון במסמכים לפי תקנות 117-116 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות) וכן בקשה לגילוי ראיה ולעיון במסמכים לגביהם הוצאו תעודות חיסיון לפי סעיף 45 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן: פקודת הראיות). במקביל, הגישו המבקשים גם עתירה מנהלית לפי חוק חופש המידע לגילוי המסמכים החסויים. בעקבות הסדר דיוני בין הצדדים, אשר ניתן לו תוקף של פסק-דין בעתירה המנהלית, נקבע כי העתירה המנהלית מוצתה והיא תימחק, ושאר הבקשות הקשורות ב"גילוי המסמכים" (בקשה לפי תקנות 117-116 לתקנות ובקשה לפי סעיף 45 לפקודת הראיות) הועברו לדיון מאוחד במסגרת התובענה האזרחית, דיון שהתקיים בפני כב' השופט מודריק.
ההליך בבית משפט קמא
- בבקשתם טענו המבקשים כי המסמכים הנדונים עשויים לשמש אותם כראיות מכריעות בתביעתם, והם נחוצים ורלוונטיים להוכחת טענותיהם. עוד נטען כי רוב המסמכים הם חומרי חקירה משטרתית שהסתיימה לפני שנים, וספק רב אם עדיין קיימות עילות החיסיון השונות. המבקשים גם טענו כי אין נפקות מעשית לניסיון להסתיר מהם את המסמכים האמורים, שכן הם כבר נחשפו לתוכנם כשהיו ברשותם בטעות.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת