רע"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
|
19489-08-16
17/08/2016
|
בפני השופט:
ישעיהו שנלר
|
| - נגד - |
המבקשות:
1. ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ
2. ארקיע תיירות בע"מ
3. ארקיע קליק בע"מ
4. אי.סי.אס. שירותי שכר ישראליים בע"מ
5. ארקיע אינטרנשיונל (1981) בע"מ
6. אחזקת מטוסים ושרותי תעופה מיסודה של ארקיע בע"מ
7. קבוצת החזקות תעופה (2005) בע"מ8.ארקיע (השקעות בתעופה) בע"מ
8. אחזקות ארקיע נתיבי אויר ושרותי תעופה בע"מ
עו"ד אייל בר אליעזר
עו"ד ענבל אלקיים
|
משיבה:
מדינת ישראל - רשות מקרקעי ישראל באמצעות פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי)
עו"ד רינה מיוחס
|
| פסק דין |
1.המבקשות הגישו ביום 8.8.16 בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופטת האפט) מיום 7.8.16, אשר דחתה את בקשת המבקשות לעיכוב הליכים בתביעת פינוי (ת.א 24152-12-14) שהגישה המשיבה כנגד המבקשות ביום 11.12.14 (להלן: תביעת הפינוי), עד למתן פסק דין בתביעה כספית והצהרתית שהגישו המשיבה וכן רשות שדות התעופה (להלן: רש"ת) כנגד המבקשות בבית המשפט המחוזי בתל אביב (ת.א 2385/08) בה עתרו התובעות שם לחייב את המבקשות לשלם דמי שימוש ראויים ודמי החזקה מאז שנת 2002 ועד למועד הגשת התביעה, בסכום של כ-52 מיליון ₪ וכן להצהיר כי על המבקשות להמשיך ולשלם דמי שימוש ראויים ודמי החזקה (להלן: התביעה לדמי שימוש).
2.בהחלטה מושא הבקשה דנן קבע בית משפט קמא כהאי לישנא: "התובענה שבפני עניינה בתביעה לסילוק יד והיא שונה מן התובענה הנדונה בבית המשפט המחוזי, גם אם ראיות הצדדים זהות לפחות בחלקן. אין מקום לעיכוב הדיון והבקשה נדחית" (להלן: ההחלטה מושא הבקשה).
תמצית ההליכים המשפטיים והבקשות:
3.כבר עתה יצויין כי אין זו הפעם הראשונה שבית משפט זה נדרש לסוגיית עיכוב ההליכים בתביעת הפינוי, בגין היות התביעה לדמי שימוש תלויה ועומדת אף היא בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב.
ביום 8.3.15 הגישו המבקשות לבית משפט קמא את בקשתם לעיכוב הליכים, וכשביום 27.5.15, במסגרת קדם משפט, הבהיר בית משפט קמא כי לא מצא לנכון להכריע בבקשה לעיכוב הליכים "...הגם שייתכן שיש בה טעם. בעניין זה אני סבורה כי לאחר שתסתיים פרשת שמיעת ההוכחות בתיק שמתנהל בבית המשפט המחוזי... ניתן יהיה להעריך טוב יותר האם אמנם מדובר בכפל דיונים, אם לאו. משכך שמורה לנתבעות הזכות לבקש לחדש את הדיון בבקשה זו".
יוער כי במסגרת אותו דיון ניתנו הוראות להשלמת ההליכים המקדמיים וכך גם להגשת תצהירי עדות ראשית מטעם המשיבה (עד 1.3.16, מועד שהוארך) ומטעם המבקשות (עד 1.5.16, מועד שהוארך).
4.ביום 29.5.16 ולאחר הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם המשיבה, עתרו המבקשות בבקשה לחידוש הדיון בבקשה לעיכוב הליכים, בציינן כי שמיעת ההוכחות בתביעה לדמי שימוש הסתיימה בחודש פברואר 2016 וכי התובעות בתביעה שם הגישו סיכומיהן ועל המבקשות להגיש סיכומיהן עד ליום 21.6.16.
בבקשה נטען כי מתצהירי העדות הראשית שהוגשו מטעם המשיבה, עולה כי הטענות זהות לתצהירים שהוגשו במסגרת התביעה לדמי שימוש ותוך התייחסות לחקירתם של אותם עדים ופירוט חוזר של הנימוקים מדוע יש מקום לעכב את ההליכים בתביעת הפינוי.
ביום 13.6.16 עתרו המבקשות למתן החלטה בבקשה לחידוש הדיון בבקשה לעיכוב הליכים ולהארכת מועד להגשת הראיות מטעמן, ואכן התבקשה תגובת המשיבה למבוקש.
5.ביום 27.6.16 דחה בית משפט קמא את הבקשה לעיכוב הליכים עד למתן פסק דין בתביעת דמי השימוש, בנימוק כי עיכוב שכזה "...משמעה סיכול התקדמות ההליך שבפניי הגם שמדובר בתביעת פינוי שהוגשה לפני למעלה משנתיים...". עוד הוסיף בית המשפט כי בתיק קבוע מועד להוכחות ליום 14.9.16 וכי על המבקשות להגיש את תצהירי העדות הראשית מטעמן עד 20.7.16.
בעקבות האמור הגישו המבקשות, ביום 30.6.16, בקשת רשות ערעור על ההחלטה האמורה, וכך גם עתרו לעכב את ההליכים בתביעת הפינוי עד החלטה בבקשת רשות הערעור, זאת לאור המועד הקבוע להגשת הראיות מטעמן.