בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' הרשמת הבכירה ב' יהלום) מ- 22.10.2015 בתא"ק 20219-12-14, בגדרה נדחתה בקשת המבקשים לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה.
רקע
1.ב- 9.12.2014 הגישה חברת מג'לס אלאסכאן בע"מ (להלן: המשיבה), תביעה בסדר דין מקוצר נגד המבקשים להחזר סכום הלוואה בסך של 111,887 ₪. על פי הנטען, המשיבה היא חברה העוסקת ביזמות ובמתן הלוואות לנזקקים המחפשים פתרון למצוקת הדיור. בהתאם להסכם הלוואה שנחתם בין הצדדים בשנת 2004, הלוותה המשיבה למבקש 1 סכום של 45,000 דולר, במטרה לבנות דירת מגורים. המבקשים 3-2 חתמו על ערבות להבטחת התחייבויות המבקש 1. לטענת המשיבה, המבקש לא עמד בהתחייבויותיו למרות פניות חוזרות ונשנות, ויתרת החוב עומדת על סך של 30,587 דולר.
יוער, כי התביעה הוגשה נגד ערב נוסף, איאד יחיא ג'ולאני, שנפטר בתחילת שנת 2015, כעולה מהצהרת המבקשים בהליכים בבית משפט קמא.
2.המבקשים לא הגישו בקשת רשות להתגונן ובחלוף המועד לכך ביקשה המשיבה פסק דין בהיעדר הגנה. בבקשה טענה, כי כתב התביעה הומצא לידי המבקשים.
3.בית משפט השלום נעתר לבקשה, וב- 22.4.2015 ניתן כנגד המבקשים פסק דין בהיעדר הגנה על יסוד כתב התביעה בלבד. במסגרת פסק הדין חויבו המבקשים בתשלום מלוא הסכום שנתבע ובשכר טרחה בסך של 12,872 ₪.
4.ב- 3.6.2015 הגישו המבקשים בקשה לביטול פסק הדין שניתן נגדם בהיעדר הגנה. בבקשתם טענו כי יש לבטל את פסק הדין משיקולי צדק מאחר וכתב התביעה וההזמנה לדין לא הומצאו לכל בעלי הדין המצוינים בכתב התביעה, אלא למבקש 1 בלבד, ולא ניתן ללמוד מאישור המסירה מי קיבל את כתב התביעה. נטען, כי המבקש 1 פנה למשרדי המשיבה בירושלים ושם נמסר לו כי אין צורך בהגשת כתב הגנה שכן המשיבה עדיין שוקלת את צעדיה ובודקת את יתרת החוב. לטענת המבקש 1, רק ביום 26.5.2015 נודע לו על קיום ההליך נגדו ועל מתן פסק הדין בהיעדר ההגנה.
עוד נטען, כי יש לבטל את פסק הדין על פי שיקול הדעת של בית המשפט. בהקשר זה, נטען כי המבקש פרע חלק מן ההלוואה, שעמדה על סכום נמוך משנטען בכתב התביעה, וממילא סכום התביעה אינו הולם את החוב שנותר. לטענת המבקש 1, בשנת 2008 נסגרו משרדי המשיבה בירושלים בהתאם להחלטת שר הביטחון, ובתקופה זו החלה המשיבה לנהל את פעילותה באמצעות עמותה ברמאללה. אולם, לאחר שהסניף חזר לפעול בירושלים, שני הסניפים שלחו למבקש 1 דרישות תשלום ואיימו בנקיטת הליכים משפטיים, זאת בלי שיציגו שטרי חוב שנחתמו על ידו. לטענתו, עד למועד סגירת סניף המשיבה בירושלים, עמד בכל מועדי התשלום והפסיק בהחזר התשלומים מאחר ולא קיבל לידיו את שטרי החוב; כי התביעה הוגשה בניגוד לתניית בוררות שבהסכם ההלוואה; וכי לא התקיימו הוראות חוק הערבות, התשכ"ז- 1967 (להלן: חוק הערבות) שכן הערבים לא קיבלו התראה טרם הגשת כתב התביעה על פיגור בתשלום ההלוואה.
5.מנגד טענה המשיבה כי דין הבקשה לביטול פסק הדין להידחות. לטענתה, כתב התביעה הומצא לידי המבקשים כולם. כמו כן נטען, כי הבקשה נתמכת רק בתצהירו של המבקש 1 ולא של יתר המבקשים, המכחישים את קבלת כתב התביעה ואת חתימתם על אישורי המסירה. לעניין סיכויי ההגנה של המבקשים הפנתה המשיבה להליכים נוספים שבהן נדחו טענות דומות לאלו שהעלו המבקשים.
6.במענה לתגובת המשיבה צורפו תצהירים מטעם המבקשים 3-2, בהם טענו כי לא הומצא להם כתב התביעה וההזמנה לדין, וכי לא קיבלו כל התראה מוקדמת או הודעה לפני הגשת כתב התביעה כי יש פיגור בתשלום. לטענת המבקשים, התצהיר שצורף לבקשה הוגש מטעם המבקש 1 הבקיא ביותר בעובדות הרלוונטיות. כמו כן, הודיעו המבקשים לבית המשפט אודות פטירתו של הערב מר איאד יחיא ג'ולאני (הוא הנתבע 2 בהליך בבית משפט קמא), בתחילת שנת 2015.
החלטת בית משפט קמא
7.בית משפט קמא דחה, כאמור, את הבקשה.
ראשית נקבע, כי אין מקום להורות על ביטול פסק הדין מחובת הצדק. בית המשפט קבע כי לבקשה למתן פסק הדין בהיעדר הגנה צורפו אישורי מסירה ותצהירים שעל פיהם ניתן פסק הדין. לעומת זאת, הבקשה לביטול פסק הדין לא נתמכה בתצהירים של כלל המבקשים. התצהיר מטעם המבקשים 3-2 נעשה בתשובה לתגובה בלבד, ללא הסבר המניח את הדעת מדוע הוגש רק במועד זה. כמו כן נקבע, כי המבקשים לא הצהירו מתי נודע להם על ההליך, והטענה שנטענה על ידי המבקש 1, לפיה נודע לו על פסק הדין רק ביום 26.5.2015, נטענה בעלמא, במסגרת התשובה, וללא תמיכה בתצהיר. בית המשפט הדגיש כי ביטול פסק דין מחובת הצדק מחייב הוכחה פוזיטיבית לכך שכתב התביעה לא הגיע לידי המבקשים, ודבר זה לא נעשה. כן ציין בית המשפט, כי לא צורפה תעודת הפטירה של הנתבע הנוסף ואף לא צוין תאריך הפטירה המדויק.
בהמשך קבע בית משפט קמא, כי אין להורות על ביטול פסק הדין מטעמים שבשיקול דעת. בהחלטה צוין, כי פסק הדין ניתן ב- 22.4.2015 והבקשה לביטולו הוגשה בחלוף 30 הימים הקבועים בתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות). בנסיבות אלה לא מצא מקום להורות על הארכת מועד להגשת הבקשה. לעניין טענות ההגנה לגופן סבר בית המשפט כי אין בהן טענת הגנה משמעותית אשר יש בה כדי להוביל לתוצאה אחרת. כך נקבע, כי הטענה לפיה החוב שייך לחברה אחרת נטענה בעלמא וללא פירוט עובדתי נדרש, ומבלי שצורפה עמדה של החברה האחרת. כמו כן, עיון בהחלטות שצורפו על ידי המשיבה מלמד, כי טענה זו נדחתה פעם אחר פעם, ומכל מקום הדרך להעלותה הוא באמצעות הגשת טען ביניים.
מכאן הבקשה שלפני.
הבקשה
8. במסגרת בקשתם עומדים המבקשים על החשיבות של זכות הגישה לערכאות, טוענים כי בית המשפט קמא שגה בדחותו את הבקשה לביטול פסק הדין, וזאת מכמה טעמים ובכללם: