רע"א 16328-09-16 דק. נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח'

1.לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופטת אפרת אור אליאס) מיום 28/6/16 בת.א. 16191-06-13 ולפיה נדחתה בקשת המבקש לקבל צו לקבלת מסמכים נגד המשיב 4, שאינו בעל דין בתיק קמא.

2.ההליך בבית משפט קמא:

עניינינו בתביעה ביטוחית בגין אובדן כושר עבודה וכן תביעה נזיקית, בין היתר, גם נגד סוכן הביטוח - המשיב 2.

המשיב 4 אינו בעל דין בבית משפט קמא.

התביעה הוגשה בחודש יוני 2013.

3.בחודש מרץ 2016 הגישה ב"כ המבקש בקשה ליתן צו המורה למפקח על הביטוח להעביר לעיון המבקש "העתק מלא מהתכתובת שנוהלה בינו לבין הנתבעת ו/או בינו לבין "גורמים רלבנטיים במשרד האוצר שוק ההון והביטוח" ו/או כל גורם אחר בקשר לתובע ולתלונה שהוגשה בשמו על ידי משרד הח"מ אצל המפקח על הביטוח (בקשה מס' 32).

נטען בבקשה, כי במסגרת ההליכים המקדמיים התברר, כי פרמיות הביטוח בגין הפוליסה נשוא התביעה נותרו אצל המשיבה 1, ולמרות זאת טוענת המשיבה 1 כי בעת מקרה הביטוח לא היתה לתובע פוליסה תקפה. ב"כ התובע פנתה בשמו במכתבים למשרד המפקח וכי המסמכים דרושים לצורך בירור מידת אחריותה של הנתבעת 1 – המשיבה 1 כלפי התובע.

4.המשיב 4, באמצעות הפרקליטות, הגיב לבקשה והתנגד לה.

נטען, כי לאחר קבלת תלונת המבקש, התבקשה תגובת הנתבעת 1 וזו הועברה למבקש. לאחר מכן שב המבקש והשיב לתגובה ואף על כך השיבה הנתבעת 1 ותשובתה הועברה למבקש.

לאור סעיף 60 (ב) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) התשמ"א – 1981 (להלן: "חוק פיקוח) ובשל ההליכים המשפטיים, הופסק הטיפול בתלונה ואין תכתובות נוספות, מלבד אלו שכבר מצויות בידי המבקש.

עוד נטען, כי לפי סעיף 62 (א) ו- (ב) לחוק הפיקוח, אין חובה להעביר המסמכים, אלא ניתן לפרש הממצאים בתשובה.

מה עוד שלפי סעיף 50 א' לחוק הפיקוח, יש איסור לגלות ידיעות או מסמכים שנמסרו למפקח מכוח החוק (אלא בתנאים שנקבעו בסעיף).

עוד נטען, כי אין לחייב גילוי תכתובת פנימית שהיא חסויה- ככלל (בג"ץ 2534/97 ח"כ יהב נ' פרקליט המדינה פ"ד נא (3) 39, 44), ובפרט - כאשר המשיב 4 אינו צד להליך המשפטי.