רע"א 15265-10-16 י.ה נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

1.לפני בקשת רשות ערעור על החלטות בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופטת מלכה שניאור ספינזי) בתא"מ 31750-12-14 שניתנו במהלך ישיבת קדם משפט שהתקיימה ביום 11/9/16.

2.התביעה שנדונה בבית משפט קמא היא תביעה על סך 41,600 ₪ שהוגשה בחודש דצמבר 2014 נגד המשיבה בגין ביטוח סיעודי מכוח פוליסת סיעוד קולקטיבית של חברי קופת חולים לאומית (להלן: "הפוליסה").

המבקש הוא יליד 1926 ועל פי התביעה מצבו סיעודי והוא אובחן משנת 2011 אף כסובל מדמנציה.

בחודש פברואר 2016 מונה ד"ר גוטליב כמומחה רפואי בתיק. בא כוחו הקודם של התובע וב"כ הנתבעת הגיעו להסכם פשרה אך בדיון שהתקיים בבית משפט קמא ביום 3/2/16 אמר התובע עצמו כי אינו מסכים לפשרה.

על כן הוחלט על מינוי מומחה ועל הגשת ראיות. נקבעה ישיבת הוכחות ליום 11/9/16. משהתחלף ייצוגו של המבקש בחודש אוגוסט 2016 (או סמוך לכך), ביקשה ב"כ המבקש לדחות הדיון וכן הודיעה כי בכוונתה לבקש החלפתו של המומחה שמונה ע"י בית משפט במינויו של מומחה פסיכוגריאטר / פסיכיאטר וזאת לאחר שתקבל מלוא המסמכים מהנתבעת.

בשל גילו המתקדם של התובע ומצבו הרפואי נקבע בהחלטה מיום 5/9/16 כי עדותו של התובע תשמע ביום 11/9/16 בבחינת עדות מוקדמת ויתר העדים יישמעו במועד אחר והבקשות תיבחנה במהלך הדיון.

3.לאחר שמיעת טענות בדיון, וביניהן טענת ב"כ התובע ולפיה הוגשה בקשה למנות אפוטרופוס לדין לתובע ולפיכך גם אם עדותו תישמע, תוגש בקשה לפסול עדותו, וכן טענת ב"כ המשיבה ולפיה כל עוד לא מולאו ע"י התובע התנאים המקדמיים שנקבעו בהחלטות קודמות, אין לשמוע את עדותו של התובע, נקבע כי העדות לא תישמע באותו מועד.

בית משפט קמא קיבל עמדת ב"כ המשיבה כי ממכתב הדחיה ומכתב הקבלה (ראה פירוט בסעיפים 1-2 להחלטה) עולה, כי צורפו מסמכי הבדיקה הקוגנטיבית, ואף אם מקבלים טענת ב"כ המבקש כי הבדיקות לא צורפו, אין בכך כדי לשנות ניהול ההליכים בתיק.

בשים לב לכך שהתובע יליד 1926 ולאור חלוף הזמן, נקבע כי יש לאפשר לנתבעת לבדוק אותו פעם נוספת ולהגיש חוות דעת רפואית הן בהיבט התפקודי והן בהיבט המנטלי ולאחר מכן ייבדק התובע ע"י מומחה בית משפט.

נקבע לוח זמנים לבדיקת התובע ולמתן צווים שיאפשרו קבלת מסמכים רפואיים עדכניים בנוגע לתובע. נקבעו מועדים להגשת ראיות. נקבע כי אין צורך לגלות לתובע מכתב המורה על בדיקתו פעם נוספת. הנתבעת הצהירה במכתב מיום 18/3/13 כי בכוונתה לבדוק אותו פעם נוספת וכך עשתה.

בכל מקרה – חוות הדעת הרפואיות העדכניות הן אלו שתקבענה והמומחה יידרש גם לשאלת מועד תחילת הזכאות (ככל שקיימת).

מכאן הברע שלפני.

 4.ב"כ המבקש טוענת, כי אין להותיר את מינויו של ד"ר גוטליב על כנו כל עוד בית משפט אינו יודע טיבה של המחלוקת הרפואית שבין הצדדים, וכי היה צריך לחייב המשיבה לגלות למבקש מכתב שקישר בין שתי הבדיקות – המזכה והשוללת שבוצעו ע"י מומחים מטעמה בהפרש של חודשים ספורים וכי אין זה נכון לקבוע כי חוות הדעת הקוגנטיביות צורפו למכתבי המשיבה.

ב"כ המבקש מדגישה, כי בדיון ביום 11/9/16 נחשף כי שתי חוות דעת רפואיות ניתנו למשיבה ע"י מומחים פסיכיאטריים מטעמה עוד לפני 3 שנים והיא הסתירה אותן מבית משפט והמבקש ויש לחייב גילויים של החומרים שבידי המשיבה.