רע"א 12589-06-1422 אייל שלמה נוי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

1.עניינו של פסק דין זה בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת ש' ליבוביץ) מ-23.4.14 במסגרת ת.א. 28562-03-13.

2.ההחלטה שביסוד הבר"ע ניתנה בתביעה המבוססת על עילה מכח חוק פלת"ד ועל עילה מכח פוליסת תאונות אישיות בקשר לתאונה מ-6.4.09, שהיא גם תאונת דרכים וגם תאונת עבודה.

3.בהחלטה הנ"ל ניתן למשיבה היתר לסתור קביעת ועדה רפואית של המל"ל ובהמשך לה מונה מומחה מטעם בית המשפט לקביעת נכותו של המבקש בגין התאונה הנ"ל. היה זה לאחר השתלשלות עניינים כדלקמן: ועדה ראשונה במל"ל קבעה כי לא נותרה למבקש נכות בגין התאונה הנדונה וועדת העררים דחתה את ערר המבקש על קביעה זו; מאוחר יותר טען המבקש כי מצבו הוחמר וועדה נוספת קבעה כי נותרה לו נכות צמיתה בשיעור 10%. ההחלטה התירה לסתור קביעה אחרונה זו.

4.בעקבות החלטתי מ-18.9.14 הוגשה ב-6.10.14 הודעה מוסכמת, אשר לפיה הבר"ע דנן מתייחסת רק לתביעה הפלת"דית ולא לתביעה מכח הפוליסה הנ"ל.

5.בעקבות החלטתי מ-1.9.14 הודיעו המבקש והמשיבה כי הם מסכימים שבית משפט זה ידון בבר"ע כבערעור. לבקשת המבקש בהמשך להסכמה האמורה, ניתנה לו (בהחלטה מ-6.10.14) רשות מיוחדת להשיב לתשובה שהגישה המשיבה לבר"ע הנ"ל.

6.לאחר שהמבקש הגיש את התשובה לתשובה, ניתן לדון בבר"ע כבערעור על יסוד מכלול מה שהוגש.

7.בעקבות שקילת המכלול, הגעתי למסקנה כי לגופו של עניין יש לדחות את הערעור.

8.ההחלטה שביסוד הבר"ע ניתנה מנקודת מוצא נוחה למבקש "לפיה מלוא החומר הרפואי של ה[מבקש] בנוגע למצבו הרפואי לפני התאונה עמד לפני הוועדות". זאת למרות שהיה לבית המשפט קמא ספק אם אמנם זה המצב. בהמשך לכך ציין בית המשפט כי "עיקר הטעם לקבלת הבקשה הוא שקביעות הוועדות השונות יוצרות תמונה לא ברורה ולא אחידה בנוגע לקשר הסיבתי בין נכותו של ה[מבקש] לתאונה" (סעיף 8 להחלטה). בהמשך החלטתו מרחיב בית המשפט קמא בעניין זה. על כך הוסיף בית המשפט קמא כי "מצטבר נימוק נוסף המצדיק היעתרות לבקשה". המדובר בכך "שלפני הוועדה הוצגה חוות דעת פרטית מטעמו של ה[מבקש] (הממליצה לקבוע אחוזי נכות)". בית המשפט קמא סיכם כי "השילוב של העדר בהירות בנוגע לקשר הסיבתי בין הנכות לתאונה כמפורט לעיל וחשיפת הפוסק לחוות דעת פרטית שהובאה לפני הוועדה מצדיק היעתרות לבקשה" (סעיף 12 להחלטה).