רע"א 1162/17 - א' אלון ארבוב נ' gennarino caspasso ואח'

           לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב בת"א 55245-08-16 שניתנה על ידי השופט ד' חסדאי ביום 22.1.2017. בד בבד עם בקשת רשות הערעור, הגיש המבקש גם בקשה לעיכוב ביצוע של ההחלטה, עד להכרעה בבקשת רשות הערעור. ביום 6.2.2017 הוריתי כי עיכוב הביצוע שעליו הורה בית המשפט המחוזי ביום 24.1.2017 יעמוד בעינו עד להחלטה בפועל בבקשה לעיכוב ביצוע, וכן הוריתי למשיבים להגיש את תגובתם לבקשה לעיכוב ביצוע.

1. המבקש הגיש תביעה כספית נגד המשיבים על סך של 3,351,953 ש"ח, על רקע מערכת הסכמים שבה התקשרו הצדדים, שעניינם רכישת אחזקות במשיבה 5, חברה שהיא בעלת הזכויות באפליקציה שפיתח המשיב 1 (להלן: החברה). במסגרת ההתקשרות החוזית העביר המבקש למשיב 1 סך של 500,000 דולר, אולם לדבריו, מאוחר יותר התברר לו כי הסתמך על מצגים כוזבים שהציגו לו המשיבים והתקשר בחוזים עקב הטעיה, בייחוד בכל הקשור ליכולת להגן על המוצר שפיתחה החברה באמצעות פטנט. בתביעה ביקש המבקש להצהיר על בטלות ההסכמים שבין הצדדים, וכן להורות למשיבים 4-1, ביחד ולחוד, להשיב למבקש סך של 3,351,953 ש"ח וכנגדם ישיב המבקש את המניות בחברה למשיב 1. לחילופין, ביקש המבקש לחייב את המשיבים 4-1 לפצות את המבקש בסכום הנ"ל, בגין הנזקים שנגרמו לו.

           יצוין כי המשיבה 2 היא בת זוגו של המבקש 1 ואילו המשיבים 4-3 גם הם בני זוג, קרובי משפחה של המשיב 1.

2. בד בבד עם הגשת התביעה, הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בקשה למתן צווי עיקול זמניים כדלקמן: ביחס למשיבים 2-1 - על כל הכספים ו/או הנכסים ו/או הזכויות ו/או טובות ההנאה מכל מין וסוג שהוא השייכים להם, או שהם זכאים או יהיו זכאים להם, לרבות פקדונות, ניירות ערך, מט"ח, אג"ח, קופות גמל, תכניות חסכון, תשלומים, פוליסות ו/או רכוש אחר, לרבות נכסי מקרקעין; ביחס למשיבים 4-3 - עיקול ברישום על כל זכויותיהם במקרקעין הבאים: (א) נכס ברחוב השלווה 134 בהרצליה פיתוח; (ב) דירה מס' 501 ברחוב שונית 10 בהרצליה. בית המשפט נעתר לבקשה במעמד צד אחד, ובעקבות זאת הגישו המשיבים בקשה לביטול עיקול. בתום דיון שהתקיים ביום 29.9.2016 גובשה הסכמה דיונית, שקיבלה תוקף של החלטה, לפיה עד למתן החלטה אחרת, העיקול על בית המשיבים 4-3 בהרצליה פיתוח ימשיך ויעמוד בתוקפו, כשעיקול זה אף ישמש לצורך הבטחת העיקול שהוטל על זכויות המשיבה 2 בחשבון הבנק שלה בבנק לאומי, בסך של 76,000 ש"ח, באופן שהעיקול על הכספים הנ"ל יומר בעיקול על בית המשיבים 4-3, בסכום של 100,000 ש"ח.

3. בהחלטתו מיום 22.1.2017 קבע בית המשפט המחוזי כי דינה של הבקשה לעיקול זמני להתקבל ביחס למשיב 1 ולהתבטל ביחס למשיבים 4-2. ביחס למשיבים 4-2 מצא בית המשפט המחוזי שלא עלה בידי המבקש להוכיח במידה הנדרשת כי קיימת לו עילת תביעה לכאורה נגדם בעילות שפורטו בתביעה. בית המשפט לא שוכנע כי מי מהמשיבים 4-2 באופן אישי הטעה את המבקש או הציג כלפיו מצגי שווא. בית המשפט אף לא שוכנע כי המשיב 1 פעל כנציג ושלוח של יתר המשיבים וכי ניתן לייחס להם את המצגים שהציג המשיב 1 למבקש. גם הכספים ששילם המבקש שולמו למשיב 1 באופן אישי. גם ממזכר ההבנות שנחתם עולה לכאורה כי הצדדים האמיתיים למיזם היו המבקש והמשיב 1. לעומת זאת, בית המשפט שוכנע כי עלה בידי המבקש להוכיח לכאורה בשלב זה קיומה של עילת תביעה ביחס למשיב 1, שהיה הרוח החיה בכל המצגים שהוצגו למבקש, והוא גם זה שקיבל את הכספים מהמבקש. בית המשפט הוסיף, כי העיקול על נכסי המשיב 1 גם מכביד פחות מהאחרים.

           בהחלטתו מיום 24.1.2017 נעתר בית המשפט המחוזי לבקשה לעיכוב ביצוע קצר מועד, על מנת לאפשר למבקש למצות את זכותו להגיש בקשת רשות ערעור.

4. בבקשת רשות הערעור משיג המבקש על קביעותיו של בית המשפט המחוזי בכל הנוגע לעילת התביעה כלפי המשיבים 4-2. לדבריו, המשיבים 4-2 חתומים על הסכם המייסדים שנחתם בין הצדדים (אחד משני ההסכמים שנחתמו בעניין זה). לטענת המבקש, המשיבים כולם פעלו כגוף אחד ואף צמחו למשיבים 4-2 טובות הנאה משמעותיות מאותם הסכמים. חבותם של אלה, לשיטת המבקש, מתגבשת בהיותם חלק מה"קבוצה" שהתקשרה עם המבקש, גם אם הם לא ביצעו באופן ספציפי את המצגים המטעים. ככל שיבוטל הסכם רכישת המניות, הרי שיהיה על המשיבים 4-2 להשיב למבקש סך של 750,000 ש"ח שהוזרם לחברה על ידי המבקש. על כן, סבור המבקש, כי החלטתו של בית המשפט קמא בטעות משפטית יסודה, שמצדיקה את התערבותה של ערכאת הערעור.

           פגם נוסף שנפל בהחלטה, לשיטתו של המבקש, הוא בכך שבית המשפט כלל לא דן ב"מאזן הנוחות". המשיב 1 הודה בחקירתו כי לא יהיה ביכולתו לקיים את פסק הדין במידה ויינתן נגדו. גם העיקולים שניתנו נגדו לא תפסו דבר, שכן התברר כי הוא הבריח מחוץ לישראל סך של 500,000 דולר שנתן לו המבקש. גם העיקול שניתן נגד המשיבה 2 לא תפס כמעט דבר (למעט סכום של 76,000 ש"ח), ככל הנראה בשל הברחת נכסים. מנגד, המשיבים 4-3 הודו כי העיקולים אינם מכבידים עליהם, שכן מדובר בסך הכל בעיקול ברישום על נכס מקרקעין שבבעלותם. לטענת המבקש, קיימת חשיבות רבה להותרת העיקולים על כנם, שכן אחרת יעמוד המבקש בפני שוקת שבורה, ולא יוכל להיפרע מהמשיבים במידה ויזכה בתביעתו, זאת בפרט נוכח ניסיונות הברחת הנכסים.

5. במסגרת הבקשה לעיכוב ביצוע טוען המבקש כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובתו, שכן למשיבים 4-2 לא ייגרם כל נזק ממשי כתוצאה מהותרת העיקולים על כנם עד להחלטה בבקשת רשות הערעור, ולעומת זאת, ביטול צווי העיקול עלול למנוע מהמבקש לממש את ההחלטה, אם בקשת רשות הערעור תתקבל. עוד טוען המבקש, כי סיכוייה של בקשת רשות הערעור טובים מאוד.