רענן נ' אבישור

פסק דין

ביום 21.3.10 ארעה תאונת דרכים בה היו מעורבים רכבו של התובע ורכבו של הנתבע.

לטענת התובע, רכבו של הנתבע נסע במסלול השמאלי וסטה ללא התראה ממסלולו לכיוונו של התובע ופגע בו.

מנגד טוען הנתבע כי הוא לא סטה, אלא שבשל רכב אחר שנסע משמאלו וחצה בפתאומיות מס' נתיבים, בלמו רכבים נוספים לרבות הנתבע בלימה פתאומית, על מנת למנוע תאונה, ואז התנגש התובע עם רכבו מאחור ברכבו של הנתבע.

עסקינן בגרסאות סותרות. הכלל הינו ש"המוציא מחברו עליו הראיה". קרי, נטל ההוכחה מוטל על כתפי התובע (הוא המוציא מחברו).

לאור האמור אין מנוס מהקביעה כי התובע לא הרים את הנטל ולא הוכיח את תביעתו כנדרש במשפט האזרחי.

ודוק:"...נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו" [רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פד"י נז (4) 981].

ראה גם: ע"א 6821/93 בנק המזרחי נ' מגדל כפר שיתופי, פד"י מט' (4) 221 – 239:

"...תפקידו של נטל השכנוע הוא להכריע בתנאי אי וודאות שכפות המאזניים מאויינות..... בהליכים אזרחיים מוטל הנטל על "המוציא מחברו" באשר הוא זה הטוען לשינוי המצב הקיים".

לא זו אף זו, גם מאופן הפגיעות הן בכלי הרכב של התובע והן בכלי הרכב של הנתבע, לא ניתן לדעת איזו מהגרסה היא הנכונה, כאשר לא ניתן גם להיעזר בטיב ובמיקום הנזקים בכדי לזהות מי פגע במי.

לא שוכנעתי כי יש להעדיף גרסה אחת על פני האחרת.

לפיכך, התובע לא הצליח להרים את נטל הראיה ועל כן אני מורה על דחיית התביעה.

בנסיבות העניין, כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים מהיום.

ניתנה והודעה היום י"ז חשון תשע"א, 25/10/2010 במעמד הנוכחים.

יובל גזית, שופט

הוקלד על ידי: הילה קכל