רסין נ' מחסני חשמל בע"מ ואח'

פסק דין

בפניי תביעת התובע כנגד הנתבעות, לקבלת פיצוי בסך של 12,500 ₪ בעקבות פגם שנתגלה בטלוויזיה שהתובע רכש מהנתבעת 1.

מדובר בפגם שהתגלה לאחר חלוף כחצי שנה ממועד הרכישה.

הנתבעת 2 הינה החברה האחראית למוצר (הטלוויזיה) ולמתן השירותים למוצר למשך תקופת האחריות.

תחילת הפרשה וטענות התובע

ביום 27.04.10, התובע רכש מהנתבעת 1 מכשיר טלוויזיה מסוג LCD LG 42 LH 70 (להלן: "הטלוויזיה") ומתקן לתלייה, ותמורתם התובע שילם סך של 5,500 ₪.

ביום 29.04.10 נשלח לבית התובע טכנאי מטעם הנתבעת 2 לצורך התקנת הטלוויזיה.

לטענת התובע, לאחר חלוף כחצי שנה ממועד הרכישה התגלה בטלוויזיה פגם בצורת רעשים חזקים ברמקולים של הטלוויזיה, רעשים אשר השפיעו השפעה ישירה על ממיר הטלוויזיה וגרמו לניתוקים בממיר.

בעקבות הפגם או התקלה הנ"ל, התובע פנה לנתבעת 1 אשר לטענת התובע הסירה אחריות מכתפיה והפנתה אותו לנתבעת 2. על כן, בתחילת חודש נובמבר 2010, התובע פנה לנתבעת 2 אשר נתבקשה לתקן את הפגם בטלוויזיה.

הנתבעת 2 נעתרה לבקשת התובע ושלחה טכנאי לבית התובע לצורך הטיפול בתקלה. הטכנאי החליף שני חלקים בטלוויזיה. כעבור כעשרים דקות לאחר יציאת הטכנאי מבית התובע הרמקולים החלו להרעיש שוב. התובע דיווח שוב לנתבעת 2 על התקלה, וביום 16.11.10 שוב התייצב הטכנאי בבית התובע והטלוויזיה נלקחה למעבדת הנתבעת 2. ביום 22.11.10 הטלוויזיה הוחזרה לבית התובע לאחר שהוחלף בה חלק נוסף, אך שוב התברר לתובע כי התקלה לא נפתרה והטלוויזיה שבה להרעיש. כעבור מספר ימים הטלוויזיה שוב נלקחה למעבדת הנתבעת 2, ושוב לא נמצא פתרון לתקלה.

בנסיבות הנ"ל, התובע ביקש מהנתבעות לספק לו טלוויזיה חדשה או להשיב לו את כספו. הנתבעות ביקשו אורכה מהתובע על מנת להגיב לדרישתו, ואז הנתבעות חזרו אליו בתשובה לפיה, לא נמצא מכשיר טלוויזיה מאותו דגם שנרכש על ידי התובע, וכי הציעו לו לרכוש מכשיר זול יותר ואיכותי פחות. מכאן תביעתו בפניי.

טענות הנתבעת 1

בהתאם לתעודת האחריות של המוצר, אשר נמסרה לתובע בעת הרכישה, בהתאם לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, וכן לתקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה), התשס"ו-2006, יבואנית המוצר, היינו: הנתבעת 2, הנה נותנת השירות והאחריות למוצר, ולא הנתבעת.

הנתבעת 1 כפרה בכל התקלות הנטענות על ידי התובע, ובכל מקרה, הנתבעת 1 טענה כי התובע בעצמו מודה כי השירות ניתן על ידי הנתבעת 2 ולא על ידי הנתבעת 1, וכי תפקידה של הנתבעת 1 התמצה בתיווכה בין התובע לנתבעת 2 לאחר קבלת הדיווח על התקלה הנטענת.

הנתבעת 1 סיפקה לתובע מוצר תקין אשר התובע בעצמו מודה כי עבד בצורה תקינה במשך כחצי שנה. כך, שלכל היותר מדובר בתקלה, ולא במכשיר פגום כטענתו.

הנתבעת 1 טענה להעדר יריבות בינה לבין התובע, וביקשה לדחות את התביעה כנגדה על הסף, וכן לגופו של עניין.

טענות הנתבעת 2

הנתבעת 2 הודתה כי הטלוויזיה הינה באחריותה.

הנתבעת 2 הודתה כי טכנאי מטעמה הגיע לבית התובע והתקין את הטלוויזיה בבית התובע לאחר הרכישה.

הנתבעת 2 כפרה בטענה כי הטלוויזיה מרעישה. הנתבעת 2 מודה, כי ביום 07.11.10 נפתחה אצלה קריאת שירות בטענה של רעש מהמסך בלבד. ביום 11.11.10 הגיע לבית התובע טכנאי מטעם הנתבעת 2, ולאחר עזיבתו את בית התובע נפתחה באותו יום, קריאת שירות נוספת בעקבות שיחה מהתובע שדיווח על חזרת התקלה. ביום 14.11.10 שוב ביקר טכנאי מטעם הנתבעת 2 בבית התובע, ובמעמד זה הוחלף החלק שהיווה את מקור הרעש לסברת הטכנאי. ביום 13.11.10 שוב נפתחה קריאת שירות בטענה של רעש, ובעקבות כך, וביום 13.01.11, מנהל מותג LG מטעם הנתבעת 2 התקשר לתובע וטען בפניו כי הנושא מטופל על ידו באופן אישי וכי ממתינים לתגובת היצרן העולמי בנושא. מנהל המותג הודיע לתובע, כי במידה ולא תתקבל תשובה מהיצרן עד ליום 24.01.11, יאושר לתובע לקבל מסך חדש מדגם LD55042.