הסדרי ביקורים ללא פיקוח

רקע

1. בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בחיפה, כב' השופטת ע. קצב-קרן (להלן: "בית משפט קמא"), מיום 30.11.15, במסגרתה קבע בית משפט קמא כי יתקיימו הסדרי ראיה זמניים בין המשיב (האב) לבין הבנות המשותפות, בימים ב' ו- ה', בין השעות 16:00 עד 19:00, כפי המלצת פקידת הסעד וללא פיקוח (להלן: "ההחלטה").

2. המבקשת (האם) הגישה בקשה לעיכוב ביצוע לבית משפט קמא, בקשתה נדחתה; בדיון שהתקיים ביום 1.12.15 בבית המשפט המחוזי בפני כב' השופטת א. וינשטיין, הגיעו הצדדים להסכמה, כי עד להחלטה בבקשת רשות הערעור יתקיימו הסדרי ביקורים בין האב לבין הקטינות, בליווי/פיקוח גורם ניטראלי שבעלותו תישא המבקשת.

3. בהתאם לסמכותי על פי תקנה 406 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), קבעתי כי הבקשה מצריכה תשובה, הוריתי על הגשת טענות בכתב וכן על הגשת תסקיר משלים. בדיון שהתקיים בפני ביום 30.12.15 הצעתי לצדדים לקבל את המלצות ועדת התסקירים באשר להרחבה מדורגת של זמני השהות והסרת הפיקוח לאלתר, כפי שהומלץ בתסקיר המשלים מיום 28.12.15 (להלן: "התסקיר המשלים"). המבקשת לא קיבלה את הצעת בית המשפט והצדדים השלימו טענותיהם בעל פה.

4. בהתאם לתקנה 410 לתקנות, הנני מחליטה לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

החלטת בית משפט קמא – מושא הבקשה

5. בית משפט קמא סוקר את השתלשלות האירועים וההליכים עובר להגשת הבקשה למתן צו מניעה זמני, את טענת המבקשת כי היא "יודעת בבירור כי הילדות עוברות התעללות/פגיעה מינית בבית האב", את טענות הצדדים והסכמותיהם בדיון שהתקיים בבית משפט קמא ביום 19.11.15, את ממצאי התסקיר לעניין חקירת הילדים, את עמדות הצדדים לתסקיר, את הסכמות הצדדים לאחריות הורית וחלוקת שהיית הקטינות עם כל אחד מההורים, כפי שהוסכם ואושר בהסכם הגירושין ביניהם, שלושה חודשים טרם הגשת הבקשה, את הצורך להבטיח את שלומן של הקטינות אל מול השלילה המידית והמוחלטת של זכותו הבסיסית של האב לקשר עם בנותיו וכי יש בנסיבות המתוארות ע"י האם, שעלו בשיחה ספונטנית עם עו"ס לסדרי דין, כי היא מצאה את הקטינה בוכייה ומתלוננת על שריפה באיבר מינה, משום "גזר דין" לאב. לאחר כל אלה קובע בית משפט קמא כדלקמן:-

"12.   בנסיבות אלו, לאחר ששקלתי את טובתן של הקטינות, את הצורך להגן עליהן כאמור מחד , ומאידך את זכותן ואת זכות האב לקיום הסדרי קשר, מצאתי כי יש לאמץ את המלצות פקידת הסעד.

         כפי שציינה פקידת הסעד, נוכח שהבדיקה נמצאת בשלב מקדמי, הצורך לבחון טובתן של הקטינות בכל הנוגע להסדר שקבעו הצדדים בהסכם ובכלל, ובעיקר – בשל אי התכנסות של ההורים לטובת הקטינות בשעת משבר זה והיותן מצויות, בשל התנהלות ההורים, במרכז המאבק בתקופה משברית זו - יש מקום, בשלב זה, להורות על הסדרי ראייה מצומצמים מאלה שנקבעו בהסכם.

         למען הסר ספק, הסדרים אלו יחולו באופן זמני, עד החלטה אחרת, לאחר בדיקה שתערך על ידי כל הגורמים המוסמכים.

13. אשר על כן, הנני מורה כי הסדרי הראייה בין האב ובין הקטינות, יתקיימו, בשלב זה, בכל יום ב' וה', בין השעות 16:00-19:00.