רמות מערכות מיזוג אויר נ' ג.ר.א.ס. עיצובים ושילובים בע"מ

פסק דין

1.בפניי תביעה כספית בהליך של סדר דין מהיר, לפיה מבקשת התובעת לחייב את הנתבעת בתשלום סך של 36,315 ש"ח ליום הגשת התביעה, 27.8.09.

בהתאם להסכמה אליה הגיעו הצדדים, ואשר קיבלה תוקף של החלטה מיום 22.3.10, פסק הדין בתביעה ניתן על דרך הפשרה בהתאם לסעיף 79 א' לחוק בתי המשפט לאחר סיכום טענות הצדדים בתביעה.

2.התובעת הינה שותפות לא רשומה העוסקת בשיווק, תפעול ואחזקה של מערכות מיזוג אוויר. הנתבעת הינה חברה בע"מ ובבעלותה רשת חנויות למכירת תכשיטים ודברי אמנות במספר סניפים ברחבי הארץ.

בחודש דצמבר 2005 התקשרו הצדדים בעלי הדין בהסכם למתן שירותי תחזוקה במערכות מיזוג האוויר אצל הנתבעת (להלן: "ההסכם"). ההסכם נקשר בין הצדדים באמצעות הצעת התובעת שנשלחה לנתבעת ביום 16.11.05 ואישור הנתבעת לאותה הצעה, בשינויים, במכתב תשובה מיום 13.12.05.

3.בהתאם להסכם התחייבה התובעת להעניק לנתבעת שירות תחזוקה למערכות מיזוג האוויר שברשותה הכולל שני טיפולים שנתיים, בקיץ ובחורף, אשר יעשה בתיאום מראש עם מנהלת החנות הרלוונטית ומנהל השירות של הנתבעת (להלן: "הטיפול השוטף"). סוכם כי הנתבעת תשלם לתובעת עבור הטיפול השוטף סך של 1,000 ש"ח בתוספת מע"מ עליו לכל חנות לשנה, וכי תמורה זו אינה כוללת עלות חלפים או התקנת מזגנים חדשים או חלופיים אצל הנתבעת, ואשר לגביהם על הנתבעת לשלם באופן נפרד (להלן: "העבודות הנוספות"). בפועל, התובעת ביצעה עבור הנתבעת עבודות נוספות, כמו גם עבודות שוטפות, אף כי לנתבעת טענות לגבי ביצוען.

4.לטענת התובעת בתמצית, היא קיימה את מלוא התחייבויותיה בהתאם להסכם, הן העבודות השוטפות והן העבודות הנוספות, וכי העבודות הנוספות אושרו על-ידי נציג הנתבעת. על אף זאת, הנתבעת החלה לפגר בתשלום התמורה לה התחייבה בהתאם להסכם וקיזזה, על דעת עצמה, מהחשבונות אשר הגישה לה התובעת, סכומים מסכומים שונים. בנסיבות העניין, התובעת הפסיקה את ההתקשרות עם הנתבעת בחודש יוני 2008 ועד לאותו מועד יתרת חובה של הנתבעת עמד על סך של 31,355 ש"ח ליום 10.6.08 (לא כולל הפרשי הצמדה וריבית ממועד כל חיוב וחיוב).

התובעת מבקשת לחייב את הנתבעת בתשלום הסכום לעיל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ולחילופין בתוספת ריבית שנתית בשיעור של 16%, וכן בתשלום שכ"ט עו"ד בשיעור של 25%, זאת בגובה השיעור לו התחייבה בהסכם שכר הטרחה שנערך בינה לבין בא-כוחה.

5.לטענת הנתבעת בתמצית, התובעת לא קיימה את התנאים הקבועים בהסכם לעניין קבלת אישור הנציגים המוסמכים מטעם הנתבעת לביצוע העבודות השוטפות והנוספות ופניות הנתבעת בנדון לתובעת לא הועילו. כמו כן, התובעת העלתה דרישות תשלום מוטעות ועבור עבודות שלא בוצעו מעולם. בנסיבות העניין, בדין קיזזה הנתבעת סכומים אלה ואחרים מהחשבונות אשר נשלחו לה על-ידי התובעת והדברים נעשו בהסכמה בין הצדדים. מתוך תקווה כי התובעת תתקן את דרכיה, ועל אף הפרות ההסכם על ידה, נאותה הנתבעת להמשיך ולהתקשר עימה בהסכם, אולם משלא שינתה התובעת התנהלותה, ביטלה הנתבעת את ההסכם עימה בחודש ינואר 2008 ובין הצדדים סוכם כי התובעת תמשיך לתת לנתבעת אך ורק שירות על-פי קריאה מראש.

הנתבעת מבקשת לדחות דרישת התובעת לפסיקת שכ"ט עו"ד בשיעור של 25% מהסכום שייפסק, אם ייפסק, שכן, העניין כפוף אך ורק לשיקול דעת בית המשפט.

6.שקלתי שקול היטב את מכלול טענות הצדדים בתביעה ועיינתי במוצגיהם שבתיק בית המשפט ולפי כל אלה באתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את התביעה ולחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 30,000 ש"ח נכון להיום.

כן תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות האגרה ושכ"ט עו"ד בסך של 6,000 ש"ח בתוספת מע"מ עליו ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק על הוצאות המשפט מיום הוצאתן ועל שכ"ט עו"ד מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, י"ד סיון תש"ע, 27 מאי 2010, בהעדר הצדדים.