רישום צוואות לטובת שכנים אשר סיפקו למצווה מדור - האומנם עיסקה בירושה עתידית?

"הצוואה אינה נייר משפטי מת. אין היא גם יצור חנוט ומאובן. היא מדברת. היא מספרת. יש לה צורה ותוכן חיים. היא מגלה את נבכי נפשו העמוקים ביותר של האדם" (ש.ז. חשין, דמויות מבית המשפט, מסדה, תשי"ג, עמ' 147)

שש צוואות

שש צוואות בעדים שנערכו ונחתמו בחתימת ידו של המנוח א.ס. ז"ל (להלן: המנוח),  הונחו לפיתחו של ביהמ"ש,  בכל אחת מהן ציווה המנוח את עזבונו לאחר. כעת, אחר שנסתלק לו המנוח לבית עולמו, יש זוכים המבקשים לטעון כי הצוואה בה זכו כשרה ואילו הצוואה בה זכו אחרים פסולה, וזאת בין אם מחמת  השפעה בלתי הוגנת ובין אם בשל עניינים אחרים אשר יפורטו להלן.

להלן נבחן, בין השאר, האם ריבוי הצוואות שערך המנוח הורתו בהשפעה בלתי הוגנת שהופעלה עליו מצד זה או אחר או שמא עסקינן במנוח אשר ידע לנצל היטב את חופש הציווי שנתן בידיו המחוקק ושינה טעמו וצוואותיו מעת לעת על פי התמיכה והעזרה שקיבל מאחרים,  בין אם כהכרת תודה לתומך בו ובין אם ככלי לקבלת התמיכה והעזרה לה נדרש בהיותו ערירי גלמוד וחסר קורת גג.

עניין אחר לו נדרש הינה הטענה כי צוואה שנרשמה בתמורה להסכמתו של הזוכה ליתן ולספק למנוח מדור הינה בגדר עיסקה  בירושתו של אדם שנעשתה בחייו ומתוך שכך היא פסולה ע"פ הוראת סע' 8 (א) לחוק הירושה התשכ"ה -1965 (להלן: חוק הירושה).

                                                *        *        *

אפשר שיחשוב הקורא כי היה המנוח בעל ממון רב ועתיר נכסים ומתוך שכך מתקוטטים רבים על הזכות לזכות בעזבונו - ובכן, אף זה אינו מדוייק. למעשה הלך לו המנוח לבית עולמו ללא נכסים מוחשיים של ממש זולת מעט מטלטלין. אלא מאי? זכות כספית אחת עמדה לו למנוח עת נפטר והלך לו לבית עולמו. ביום 20.2.05 זכה המנוח בתביעה כספית אשר הגיש בבית המשפט המחוזי בתל אביב כנגד מר א.ס. (להלן - הנתבע 1 ו/או מר ס') בסך של 220,000 $ בניכוי סכומים מסוימים שפורטו בפסק הדין. בעקבות פסק הדין פתח המנוח, ביום 15.2.05,  תיק הוצל"פ כנגד מר ס' ע"ס 650,534 ש"ח אלא שלא עלה בידו של המנוח לממש זכותו ממר ס' בחייו. כעת מתקוטטים הצדדים על הזכייה באותה זכות כספית העומדת לעזבונו של המנוח.

אחר שדחו הצדדים את ההצעות ומיתווי הפשרה השונים שהוצעו על ידי ביהמ"ש, באה לה  שעת ההכרעה.

                                       *        *        *

המנוח

1.         בשונה מעט מן המקובל, נקדים וננסה לשרטט את דמותו של המנוח כפי שהיא עולה מתוך העדויות שהובאו לפנינו, עוד קודם שנפרוש לפני הקורא את העובדות הנדרשות לנדון ואת עיקר טענות הצדדים. שהרי עניין זה נדרשים אנו לו על מנת שנבוא אל האמת בכל הקשור לטיבן של הצוואות המונחות לפנינו. ככלות הכל, אם רוצים אנו לדעת האם נפל פגם כזה או אחר אצל כותב הצוואות והאם היה נתון להשפעה של כזה או אחר, ראוי שניתן דעתנו בראש ובראשונה לטיבו ואופיו של המנוח בו עסקינן .

ומיד יאמר, ציור דמותו של מנוח, טיבעו ואורחותיו אינו ממין הדברים הקלים כלל ועיקר, שהרי עניין לנו במי אשר מכורח הנסיבות אינו ניצב לפנינו ואין אנו יכולים להתרשם ממראה עינינו ומנעימת דיבורו,  וכפי שהטיב להביע את הדברים  כב' הש' ש.ז. חשין בספרו המרגש "דמויות מבית המשפט" -

"אני חייב להודות, כי בכל פעם שצוואה באה לידי, זע משהו בתוך ליבי. בצוואתו של אדם גלומים לעיתים מיטב שאיפותיו ובחירי חלומות חייו, ולעולם מלווה אותך ההרגשה העגומה, כי הנה היה אדם ואיננו, ומכל הוויתו, מכל עצמיותו, נשתיירו רק גליונות נייר אלה. ואתה - שהינך זר למנוח, ולא עמדת מקרוב על ארחות חייו ועל מאויי לבבו, אתה מצווה להחליט ולקבוע אם יקומו ויהיו דברי המת, ואם יהיו כלא היו... " (דמויות מבית המשפט, הוצאת מסדה, עמ' 144)

ועם כל הקושי שבדבר, על מנת לשער ולהבין האם נכתבה צוואה זו או אחרת מתוך רצון חופשי או שמא מתוך אילוץ והשפעה בלתי הוגנת, חייבים אנו לנסות וללמוד על אורחותיו, טיבו, אופיו ומצבו המנטלי והגופני של זה אשר אינו עומד איתנו ואנו מצווים על קיום רצונו האמיתי האחרון.

2.                  ומה אנו יודעים על המנוח? - ובכן דומה כי הכל מסכימים, וכוונתי לכלל העדים שנשמעו לפני, שהיה רווק, ערירי, איש שיחה, נעים הליכות ונעים סבר אשר התחבב על הבריות בנקל. כך היה המנוח  מוכר לרבים מתושבי שכונת נווה הדר שבהוד השרון בה התגורר במהלך חייו.

3.         הנה נביא לענין זה מעט מעדויות הצדדים שנשמעו לפנינו -

 כך העיד מר צ.ב.י., עד לצוואתו האחרונה של המנוח, כי המנוח היה נוהג להגיע באופן תדיר למרכול השייך למשפחתו, יושב בבית העסק שעות ארוכות ומלהג עם העובדים במרכול על דא ועל הא -

"היה לו זמן פנוי היה יושב ומדבר...הוא היה מדבר על הרבה דברים. היסטוריה, גיאוגרפיה, דברים, היה אוהב לדבר על היסטוריה וגיאוגרפיה" (עמ' 68 שורה 16-24 לפר')

אף עוה"ד רפאל לב, אשר הכיר את המנוח משך שנים רבות וטיפל בכמה מעניניו, העיד כי המנוח היה נוהג להיכנס מעת לעת למשרדו לשוחח עימו שיחות חולין  -