רינה נ' פר בקר תעשיות בשר בע"מ ואח'

החלטה

לפני בקשה לצירוף חוות דעת משלימה מטעם התובעת. התובעת צירפה לתביעתה חוות דעת מומחה בטיחות. הנתבעות הגישו חוות דעת נגדית של המהנדס מר רפאל גיל. כעת, ועוד בטרם התקיים קדם משפט ראשון בתיק, מבקשת התובעת להגיש חוות דעת "משלימה" כהגדרתה, כשלמעשה לא יכול להיות ספק כי מדובר בחוות דעת המתייחסת לחוות דעתו של המומחה מטעם הנתבעות, שכן היא נפתחת במילים: "להלן התייחסותי לחוות דעתו של מר רפאל גיל...".

טענות הצדדים

הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") מתנגדת להגשת חוות הדעת, בטענה כי מדובר במקצה שיפורים של חוות דעתה של התובעת והתרת הגשתה תביא למעגל אין סופי של חוות דעת מטעם הצדדים. הנתבעת מסתמכת על פסק דינו של כב' השופט ר. שפירא בבש"א 17554/05 (מחוזי חיפה) לוי תולי ואח' נ. חיפה כימיקלים בע"מ (להלן: "עניין לוי תולי"), שם נדחתה בקשה להגשת תגובות מומחים מטעם התובעים לחוות דעת המומחים מטעם הנתבעים.

התובעת מצידה, מסתמכת על ת.א. 3779-09-11 רגבי ואח' נ. מדינת ישראל, שם נדחתה התנגדות הנתבעת להוספת חוות דעת משלימה מטעם התובעים ונקבע כי לתובעים יש זכות להוסיף חוות דעת כזו אף ללא נטילת רשות מבית המשפט וזאת בהסתמך על תקנה 136 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד 1984 (להלן: "תקסד"א).

דיון והכרעה

אני סבורה, כי בעניין צירוף חוות דעת נוספת, אנו נמצאים בגדרה של תקנה 129(ג) לתקסד"א ולא בגדרה של תקנה 136, אשר עניינה תיקון כתבי טענות ללא נטילת רשות. גם אם נראה בצירוף חוות דעת סוג של תיקון של כתב טענות, משקיימת תקנה ספציפית שעוסקת בנושא חוות דעת, אני סבורה כי היא גוברת ויש לפעול על פיה. על כן, אני סבורה כי בהתאם לתקנה 129(ג) האמורה, על המבקש לצרף חוות דעת בעניין שאינו רפואי בנוסף על אלה שהוגשו לפי תקנה 129(א) ו – (ב), לבקש רשות מבית המשפט לעשות כן ולא ניתן לעשות כן ללא נטילת רשות.

השיקולים שמנחים את בית המשפט בבואו לשקול בקשה מסוג זה, הם כפי שנקבע בעניין לוי תולי, היינו, אופי הראיה שמבוקש להגישה, השלב אליו הגיע המשפט ואם ניתן היה להגיש את הראיה בשלב מוקדם יותר. בעניין לוי תולי, השלב בו התבקש צירוף תגובת המומחים מטעם התובעים לחוות הדעת מטעם הנתבעים, היה לאחר שהחל שלב שמיעת הראיות ונחקרו חלק מן התובעים (הרבים), כשהתרת צירוף התגובות היה גורר חקירה חוזרת של התובעים שנחקרו.

ברע"א (חי) 3560-08 ג'בארין ואח' נ. בטון מואסי בע"מ התיר בית המשפט הגשת חוות דעת משלימה. באותו עניין, התייחס המומחה מטעם הנתבעת בחוות דעתו, לסוגיות שלא עלו כלל בחוות הדעת שהוגשה מטעם התובעים. לסוגיות אלה רצה מומחה התובעים להתייחס בחוות דעתו המשלימה. בית המשפט התיר כאמור הגשת חוות הדעת המשלימה גם מטעם זה, וקבע: "לכך יש להוסיף, כי שלב שמיעת הראיות טרם החל, ובית משפט קמא אף קבע בהחלטתו כי המומחה מטעם המבקשים יהא רשאי להתייחס בעדותו לחוות הדעת של המומחה מטעם המשיבה. משכך איני רואה הנזק שייגרם למשיבה אם במקום תגובה שתינתן באולם בית המשפט בפתח חקירתו של המומחה שנתן את חוות הדעת הראשונה מטעם המבקשים... יתאפשר למבקשים כבר כעת להגיש חוות דעת מפורטת שתהא נגד עיני המשיבה מבעוד מועד."

ייתכן וכטענת הנתבעת, ניתן היה להתעמת עם טענות המומחה מטעם הנתבעות במסגרת חקירתו הנגדית של המומחה, אולם בשלב הדיוני בו נמצא הליך זה, אינני סבורה כי ראוי למנוע מן התובעת את האפשרות להגיש את חוות הדעת המבוקשת על ידה. במובן מסוים יש בכך אף כדי לסייע לנתבעת, אשר יודעת מראש במה חולקת עליה המומחית מטעם התובעת ויכולה להיערך בהתאם.

אם נבחן את השיקולים שנבחנו בעניין לוי תולי, הרי שאף כי מדובר בראיה מורכבת ולא פשוטה, אנו מצויים כאמור לעיל, בראשיתו של ההליך ויש בכך כדי לאפשר איזון ראוי בין הצדדים ככל שיידרש. אשר לשאלה אם ניתן היה להביא ראיה זו בשלב מוקדם יותר, הרי שמשקבעתי כי מדובר בחוות דעת שכל תכליתה להגיב לחוות הדעת מטעם הנתבעות, וודאי שלא ניתן היה להגישה טרם הגשת חוות הדעת מטעם הנתבעות.

ההליך נמצא כידוע רק בראשיתו וטרם התקיים קדם משפט ראשון. על כן, אני סבורה כי עניינה של הנתבעת לא ייפגע והיא תוכל להגיש בקשות מתאימות למיצוי זכויותיה ככל שתמצא לנכון.

אשר על כן אני מתירה צירוף חוות הדעת המשלימה. בנסיבות העניין, וודאי אין מקום לחייב את הנתבעת בהוצאות, שכן מדובר בבקשה של התובעת להוספת חוות דעת והיעתרות לבקשתה, תגרום טורח לנתבעת ולא להפך. אולם משהנתבעת התנגדה להגשת חוות הדעת והתנגדותה נדחתה אינני מוצאת לנכון לפסוק הוצאות לטובת הנתבעת ועל כן בשלב זה לא ייפסקו הוצאות בעניין זה.

המזכירות מתבקשת לתייק את חוות הדעת המשלימה המצורפת לבקשה 11, בתיקיית חוות דעת.

ניתנה היום, כ"ו אדר תשע"ג, 08 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.