ריכטר נ' עובד לוי תיעוש האבן והבניה בע"מ ואח'

פסק דין

בפני ערעור על החלטת כב' הרשם פליקס אשר נעתר לבקשת המערערת להטיל עיקול על נכסי המשיבים אולם התנה זאת בהמצאת ערב צד ג' וכן בהפקדת ערובה בקופת בית המשפט.

לטענת המערערת מדובר בערובה על סך 10,000 ₪ שהיא גבוהה מיכולתה והיא מבקשת לפטור אותה מן הערובה או להעמידה על סך של 1,000 ₪ בלבד.

הרקע לסיכסוך הוא פירעון ערבות בנקאית על סך 300,000 ₪ אשר העמידה המערערת לטובת המשיבים.

לטענת המערערת פירעון הערבות והנסיבות שהביאו לפירעון, נעשו תוך הטעייתה על ידי המשיבים.

על פי תקנה 364 לתקנות סדר הדין האזרחי, מתן צו עיקול כפוף להפקדת עירבון, אלא בנסיבות מיוחדות בו מוצא בית המשפט לנכון לפטור את המבקש מן העירבון.

קראתי בעיון את טיעוני המערערת ולא ראיתי כי יש מקום להתערב בהחלטת הרשם.

על פי החומר שהוגש אין זה המקרה בו ראוי לפטור מהפקדת העירבון. למרות ניסיונותיה של המערערת להציג את הדברים כאילו צדקתה היא ברורה מכל ספק וכי מאזן הנוחות מצדיק לפטור אותה מן העירבון – לא שוכנעתי כלל ועיקר כי כך הם פני הדברים.

מדובר במערכת עסקית כל שהיא בין הצדדים, שאינה פשוטה או נטולת ספקות ולא ניתן, בשלב זה להעריך כי גירסתה של המערערת על קרקע מוצקה באופן מוחלט או קרוב לכך.

הפקדת העירבון נועדה לאזן בין האינטרסים של מבקש צו העיקול, לתפוס את כספי המשיב, לבין האינטרסים של בעל הכספים שלא להנזק מצו העיקול אשר יכול שיסתבר, בסופו של יום כי לא היה מוצדק.

לאור האמור אני קובעת כי החלטת הרשם תשאר על כנה, על ערבות צד ג' ועל הערבון שבה.

להחלטה זו יש סייג – המערערת הגישה את הערעור בטענה כי סכום העירבון שהוטל עליה עומד על סך של 10,000 ₪ ובהנחה זו ניתנה גם ההחלטה שלעיל.

עיון בהחלטת כב' הרשם, נשוא העירעור, מעלה סימני שאלה. בהחלטה נכתב הסכום כך: "10,0000" ולא ניתן לדעת אם הטעות היא במיקום הפסיק והכוונה היא ל-100,000 ₪ עירבון או שהטעות היא ב-0 מיותר והכוונה היא, כהנחת המערערת, ל-10,000 ₪ בלבד.

אני מחזירה את התיק לכב' הרשם לתקן את החלטתו.

ככל שיתברר כי כב' הרשם התכוון לסכום של 100,000 ₪ עירבון, תוכל המערערת לשוב ולהגיש ערעור על כך, והמועד הרלוונטי יהיה מיום הבהרת ההחלטה.

ניתן היום, ט' כסלו תשע"א, 16 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.