אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ריינולדס נ' צלניק

ריינולדס נ' צלניק

תאריך פרסום : 03/06/2012 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות כפר סבא
52747-02-12
30/05/2012
בפני השופט:
צוריאל לרנר

- נגד -
התובע:
זהבה ריינולדס
הנתבע:
רון צלניק איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ
פסק-דין

פסק דין

1.התביעה שבפני עניינה פיצוי התובעת בעד נזק שנגרם לרכבה, לטענתה עקב תאונת דרכים בה היה מעורב רכב הנתבע 1.

2.אין חולק, כי רכב הנתבע 1, נהוג בידי אשתו, הגב' ג'וליאנה צלניק, פגע מאחור ברכב התובעת, כשהוא נהוג בידי בעלה, מר מרק ריינולדס. הצדדים חלוקים בנסיבות התאונה, ובקשר הסיבתי בינה לבין הנזק אליו מתייחס שמאי התובעת בחוות-הדעת שצורפה לכתב התביעה.

3.לגרסת מר ריינולדס, שהעיד בפני בשפה האנגלית, היה רכב התובעת בעצירה מוחלטת ברמזור אדום, ורכב הנתבע פגע בו בעוצמה, גרם שקעים בפגוש ופגע במנגנון פתיחת תא המטען, ואף הותיר "חותם" בדמות סמל רכב הנתבע (מסוג "אינפיניטי") על אחורי רכב התובעת. הוא העיד, כי יצא מרכבו, בהלם, ומצא את הגב' צלניק כשהיא מרימה עליו את קולה. משאמר כי אינו דובר עברית, עברה השיחה לאנגלית, והגב' צלניק טענה בלהט כי הנזקים הנחזים ברכב כבר היו קודם. הוא דרש את פרטיה, אולם היא הסתלקה מהמקום. לפיכך פנה למשטרה, כשהוא מצויד במספר הרישוי של רכב הנתבע, בלבד, אלא שבמוקד אמרו, שאינם יוצאים לשטח אלא במקרים של נפגעים בגוף.

4.לגרסת הגב' צלניק, היו כלי הרכב בתנועה איטית, לאחר שעמדו ברמזור, ולקראת פניה שמאלה, כשלפתע בלם רכב התובעת ללא סיבה, ועל כן פגעה בו, אלא שלדבריה לא היתה זו אלא נגיעה קלה של רכב ברכב, והיא יצאה מהרכב רק כדי לוודא, כציפייתה, שלא ארע דבר לרכב שלפניה. לתדהמתה, החל מר ריינולדס לצעוק עליה ואף איים ודחף אותה. היא צילמה את רכב התובעת, כדי להראות שהפגיעות הן ישנות, ומאימת מר ריינולדס, נכנסה לרכבה, השלימה את הפניה שמאלה, ועצרה בצד הדרך, כשהיא מפוחדת והמומה. לדבריה, הוא עצר את רכבו מאחוריה, אך לאחר כמה דקות המשיך בנסיעתו. למחרת, פנתה למשטרה והגישה תלונה על תקיפה. הגב' צלניק העידה עוד, כי חילופי הדברים התנהלו בעברית, וכי מר ריינולדס דובר את השפה היטב.

5.כאמור, התובעת צרפה לתביעתה חוות-דעת אודות הנזקים שברכב (אולם בקשתה לזמן את המומחה לעדות נדחתה, מאחר שהוגשה ערב הדיון). הנתבעים, מאידך, צרפו חוות-דעת של מומחה לתאונות, מר שלום ראובן, שגם העיד בפני, וקבע נחרצות, מבדיקות שונות ולאור סימנים שונים ברכב התובעת (כגון: בורג חלוד המצוי בקו אחד עם סימן פגיעה בצד ימין של אחורי רכב התובעת, והמעיד לטעמו על פגיעה קודמת וישנה; וכן מבנה אחורי הרכב, לרבות המידה בה בולט הפגוש עצמו מגוף הרכב, בהשוואה לנקודת הפגיעה הנטענת, מעליו), ובעיקר לאור העדר מוחלט של פגיעה בחזית רכב התובעת, העשוי לדבריו פלסטיק, ומוכרח היה להינזק במקרה של פגיעה חזקה כמתואר על ידי מר ריינולדס, שעוצמתה היתה מספיקה להותרת סימנים ברכב התובעת.

6.בשתי הגרסאות שבפני מצאתי בקיעים המקשים לתת אמון מלא בעדויות הנהגים, וזאת בעיקר בכל הנוגע לחילופי הדברים ביניהם לאחר התאונה. מר ריינולדס התקשה בתיאור שפת השיחה, בתחילת עדותו, ורק שאלות הבהרה מצד בית המשפט (שלא נרשמו בפרוטוקול) הביאו אותו לגרסתו הסופית. פעם אחת גם ענה ללא היסוס על שאלה שנשאל בעברית על ידי נציג הנתבעת 2, ורק אחר-כך טען שלא הבין את השאלה והוא נזקק לתרגומה. מאידך, קשה היה לקבל את התסריט, כפי שתואר על ידי הגב' צלניק, שבשעה שחשה מאוימת מצעקותיו ושפת הגוף של מר ריינולדס, לטענתה, גם קודם לתקיפה הפיזית הנטענת, הספיקה לצלם תמונות ברורות וממוקדות של מקום הנזק ברכב התובעת. הדעת נותנת, שאם היתה בהלם עד כדי שנזקקה לכמה דקות מנוחה לאחר מכן, ולא חשבה לפנות למשטרה אלא למחרת, לא היתה אמורה להיות ממוקדת מספיק כדי לחשוב על צילום הנזקים, ולעשות זאת באופן יעיל כל כך.

7.גם בשאלות הפיזיות הנוגעות לרכב נותרו תמיהות: מחד, נמצאת חוות-דעתו הנחרצת והמנומקת של מר ראובן, כשכנגדה לא הוצעה חוות-דעת אחרת. השמאי שנתן את חוות-הדעת מטעם התובעת התייחס בחוות-הדעת לנזקים בלבד, ונתן אותה לפני שניתנה חוות-דעתו של מר ראובן, ועל כן אין בה התייחסות כלשהי לרכב הנתבע או לאלמנטים עליהם הצביע מר ראובן. מאידך, גם בעין בלתי מקצועית, ניכר הסימן שעל רכב התובעת, כעולה מתמונותיה של הגב' צלניק (ועל כן בבירור, כפי שהיה בעת הפגיעה), והתואם באופן מפתיע את צורת סמל רכב ה"אינפיניטי", ולא הוצע כל הסבר לכך בעדויות שבפני.

8.התוצאה, בעיני, היא, שכפות המאזניים של הוכחת התביעה נותרו מעוינות, ולא ניתן להכריע בין שתי הגרסאות. משכך, ועל פי כללי נטל הראיה, המבוססים על חזקת "המוציא מחברו – עליו הראיה", שבמקורות המשפט העברי, אין מנוס אלא לדחות את התביעה, שכן לא הוכחה.

התביעה נדחית בזה. אין צו להוצאות, וכל צד ישא בהוצאותיו ובהוצאות עדיו.

המבקש להשיג על פסק הדין, זכאי לבקש רשות ערעור מבית המשפט המחוזי, תוך 15 יום.

ניתן היום, ט' סיון תשע"ב, 30 מאי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ