רידן שיווק מזון בע"מ נ' ליפקין

החלטה

מהלך הדיון בבקשה וטענות הצדדים

בפני בקשתה של המבקשת, הגב' ליפקין טטיאנה, כי תינתן לה רשות להתגונן בפני התביעה שטרית שהגישה כנגדה המשיבה, חברת רידן שיווק מזון בע"מ, באמצעות הגשת שיקים לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בחדרה, בתיק מס' 1207428091.

בתצהירה טוענת המבקשת, כי השיקים נשוא הבקשה נמסרו במסגרת לימודי ביתה במכללת "יגאל סהר- עיצוב שיער", וזאת יחד עם שיקים נוספים על סך 11,000 ₪, בעת ההרשמה לקורס לעיצוב שיער במכללה.

לטענתה של המבקשת, הלימודים החלו כסדרם, אך כעבור זמן מה החלה המכללה לבטל את השיעורים ובאחד הימים המקום אף נסגר ורוקן מציוד.

עוד טענה המבקשת, כי בשל סגירתו של המקום, ביטלה את השיקים אשר משכה, שכן לא קיבלה כל תמורה עבורם, ולמרות זאת הופתעה לגלות כי נעשה ניסיון לפרוע את השיקים באמצעות הבנק הנמשך.

לטענת המבקשת, ביום 30/6/09 נפתח כנגדה תיק בהוצל"פ, על ידי המשיבה, שהינה צד ג'.

המבקשת טוענת בתצהירה כי "ספק רב", כלשונה, אם השיקים נמסרו למשיבה בתום-לב וכי על רשם ההוצאה לפועל לדרוש הוכחה מהמשיבה כי השיקים הוסבו אליה בתום לב ובתמורה.

לבסוף טענה המבקשת כי אינה חייבת את פירעונם של השיקים וזאת בשל כשלון תמורה מלא.

ביום 11/3/10 התקיים בפני דיון בבקשה, במעמד הצדדים.

בפתח הדיון הודיעה ב"כ המשיבה, כי היא אינה מבקשת לחקור את המבקשת על תצהירה, ועל כן סיכמו הצדדים טענותיהם בעל פה.

המבקשת טענה, כי אין בינה ובין המשיבה כל היכרות וכי בשל העובדה כי הקורסים לא התקיימו ביטלה את השיקים.

ב"כ המשיבה טענה, כי אין למבקשת כל טענה המצדיקה מתן רשות להתגונן כנגד השיקים שהגישה המשיבה לביצוע בתיק זה.

לטענתה של ב"כ המשיבה, המבקשת אישרה כי מסרה 12 שיקים, כאשר זמן הפירעון של השיק הראשון הוא בחודש יוני 2008, ושל השיק האחרון בחודש מאי 2009, ואף צירפה אישור לימודים ממנו עולה כי הקורס החל ביום 1/7/08 ונמשך שבעה חודשים, שלוש פעמים בשבוע.

עוד טענה ב"כ המשיבה, כי המבקשת טענה כי בתה השתתפה לכל הפחות ב-4 חודשים מחודשי הקורס, כך שהשיק הראשון אותו הייתה אמורה לבטל, על פי טענותיה, הינו השיק אשר זמן פרעונו חל בחודש נובמבר, ואילו המבקשת ביטלה את השיק של חודש אוקטובר, בזמן שלדבריה בתה עדיין השתתפה בקורס.

ב"כ המשיבה אף טענה, כי השקים בוטלו בשל טענת כשלון תמורה אך ניתן להיווכח כי לפחות במהלך 4 חודשים ניתנה תמורה.

לטענתה, סיחרותם של השיקים לא הוגבלה.

דיון והכרעה

בניגוד לנטען בתצהירה של המבקשתו, הרי שעל פי הדין, עומדות למשיבה חזקת התמורה וחזקת תום הלב הקבועות בסע' 28 לפקודת השטרות, ולפיכך הנטל על המבקשת להראות כי המשיבה, שאין חולק שהיא צד רחוק לעסקת היסוד, אוחזת בשטר שלא בתום לב ו/או שלא בתמורה.

המבקשת לא עמדה בנטל זה ולא טענה דבר וחצי דבר כנגד אחיזתה של המשיבה בשטר.