רחמים נ' יעל

החלטה

בפניי בקשה (מיום 26/1/2014) לביטול פסק דין (מיום 19/1/2014).

אלו נימוקי הבקשה: "אתמול היה דיון בתיק שלי... קרה משהו אישי, ואיחרתי ברבע שעה. אני מבקשת בכל לשון של בקשה לקבוע מועד אחר. זה מאוד חשוב לי".

ביום 5/2/2014 הוגשה בקשה נוספת בה צויין, כי ביום הדיון הגיעה המבקשת מביה"ח צפת שם סבתה מאושפזת במצב קשה, מוכנה להביא אישורים רלוונטיים, עקב פקקים שלא צפתה, איחרה לדיון, היתה עובדת מסורה, אישה אחראית ואינה "מוכנה לוותר לאישה שהיא עברה על חוקי מדינה...".

ביום 12/2/2014 הוגשה תגובת המשיבה והיא מתנגדת לבקשה בנימוקים להלן: מדובר בדיון בהליך מהיר, זימון לדיון הומצא לתובעת כדין (אישור מסירה בתיק) ומועד הדיון היה ידוע לה - כך גם עולה מבקשתה; כעולה מהפרוטוקול, ביה"ד והמשיבה המתינו לתובעת למעלה מ- 40 דקות ולא איחרה ברבע שעה; המבקשת יכולה היתה להיערך לפקקי התנועה שהם דבר צפוי, כפי שעשתה גם המשיבה (שהיא מנהלת חברה, אם לילדים ובעלת מחויבויות רבות) ואין בבקשה נימוק ענייני המצדיק זלזול כה בוטה בביה"ד ובמשיבה; ממילא אין לתביעה יסוד וסיכויה מסופקים- לשון המעטה ואין להטריח ביה"ד והמשיבה פעם נוספת; מבוקש בכל מקרה להותיר על כנן את ההוצאות בהן חוייבה התובעת בגין אי הופעתה לדיון ולחייבה בהוצאות נוספות עם ביטול פסה"ד גם לאור הנזק שייגרם בשל כך למשיבה בשל חידוש / המשך ההליך.

לאחר שבחנתי טענות הצדדים הריני מורה כדלקמן:

כעולה מפרוטוקול ביה"ד (19/1/2014)- משלא התייצבה המבקשת לדיון חרף ידיעתה על מועדו (כך ע"פ אישור המסירה בתיק ובקשה שהוגשה על ידי המבקשת ב- 31/12/2013) ולאור בקשת המשיבה למחוק התביעה ולפסוק הוצאות - נמחקה התביעה במעמד צד אחד.

ויובהר - פסה"ד ניתן לאחר שהמבקשת לא התייצבה (לפחות) עד לשעה 18:12 בעוד הדיון נקבע לשעה 17:30. דהיינו, בניגוד לטענתה, לא מדובר באיחור של כרבע שעה אלא 40 דקות לפחות ו ממילא- לא התייצבה כלל וכלל, כאמור.יצמויין כי ביה"ד לא סיים דיוניו בעת שניתן פסה"ד בהליך דנא!!

בבוא ביה"ד לבחון בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, עליו לבחון שתי שאלות- ראשית, מהי הסיבה לאי הגשת התביעה או לאי ההתייצבות ושנית- מהם סיכויי ההצלחה של התביעה באם יבוטל פסק הדין. הלכה פסוקה היא כי לשאלה הראשונה חשיבות משנית ואילו שאלת סיכויי ההצלחה- היא העיקר.

לצד זאת נקבע- כי יהיו מקרים בהם מחדלו של בעל דין או זלזולו בהליך המשפטי ובחובותיו יהיו כה משמעותיים, עד שיהא בהם כדי להאפיל על התשובה לשאלת הסיכויים.

בענייננו- המבקשת טוענת כי לא התייצבה בדיון שנקבע מחמת פקקים / ביקור בביה"ח. טענותיה בעלמא, לא נתמכו באישורים רלוונטיים ובתצהיר כדין מטעמה, מה גם שלגופם של דברים- סבורים אנו כי גם ככל שכך- היה על המבקשת להיערך לדיון בהתאם. וודאי שאין בפקקים כדי להצדיק האיחור או לקבלו בהבנה, כך במיוחד משעה שהמבקשת היא שיזמה את ההליך המשפטי דנן ומשעה שהמשיבה התייצבה לדיון כפי הנדרש ובמובן זה צודקת היא במלוא טענותיה.

עם זאת- הגם שברשלנותה, לא שוכנענו כי המבקשת זלזלה בביה"ד או בסדרי הדין או במשיבה בחוסר תום לב או בכוונת מכוון.

כך גם לא שוכנענו, לאחר שעיינו בכתב התביעה, כי סיכויי התביעה קלושים בהכרח, עד כדי כך שיש לדחות התביעה / למחוק אותה כבר עתה. סבורים אנו כי רק לאחר שמיעת טענות הצדדים ובחינת מלוא הראיות- ניתן יהיה להכריע בתביעה גופא, מה גם שעסקינן בתביעה לתשלום זכויות סוציאליות קוגנטיות וביה"ד יעדיף תמיד בירור ההליך גופו. כך גם מטעמי יעילות דיוניים.

ביטול פסק הדין מתיישב בהכרח גם עם זכות הגישה לערכאות והמדיניות הכוללת ליתן לבעל דין את יומו בבית הדין כך שגרסתו תישמע בטרם הכרעה.

לאור כל זאת - פסק הדין מיום 19/1/2014 מבוטל.

נוכח בקשת המשיבה בתגובה ומשזו התייצבה בפועל לדיון במועדו, זכאית המשיבה להוצאות שנקבעו.

המבקשת לא טענה לעניין לגובה סכום ההוצאות שנפסק כמו גם לעיתוי התשלום. משמצאנו לבטל את פסק הדין, משהמבקשת אינה מיוצגת ומשאיני סבורה כי יהיה בכך כדי לגרום למשיבה נזק - הריני קובעת כי המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בבקשה בסך 500₪, סכומים שישולמו בתוך 30 ימים מהיום, אחרת ישאו ה"ה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.

ניתן היום, ל' אדר תשע"ד, (02 מרץ 2014), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.