רחבי ואח' נ' גולוורב בע"מ ואח'

החלטה

1.בקשת הנתבעים לדחיית התביעה על הסף.

רקע

2.התובע 1 (להלן: רחבי) היה הבעלים של מינימרקט (להלן: העסק).

3.העסק נקלע לקשיים כספיים, ועל רקע זה נחתמו בין הנתבעת 1 (להלן: החברה) לבין רחבי מספר הסכמים. החברה נמצאת בשליטתו ובבעלותו של הנתבע 2 (להלן: גולדין).

4.שלושה הסכמים נחתמו בין הצדדים:

א.הסכם שנחתם ביום 18.10.04 ובו החברה קיבלה זכות להפעיל את העסק לתקופת ניסיון. בתוספת לאותו הסכם נקבע כי בתום אותה תקופה החברה תהיה זכאית לרכוש 50% מהעסק, ללא תמורה מעבר להשקעותיה בתקופת הניסיון (אם מחזור ההכנסות החודשי יפחת מ- 400,000 ₪), או בתמורה של 30,000 דולר (אם מחזור ההכנסות החודשי יעלה על 400,000 ₪).

ב.הסכם שנחתם ביום 17.11.04, במסגרתו החברה שילמה כספים, לכיסוי חובות שונים לספקים. רחבי הסכים לוותר על קבלת רווח מהעסק עד להחזרת סכומים אלה.

ג.הסכם שנחתם ביום 12.12.04, במסגרתו גולדין הלווה לרחבי סכום של 203,000 ₪. לפי אותו הסכם, ההלוואה תוחזר לרחבי מהסכומים המגיעים לו מהעסק. רחבי ויתר על קבלת רווח כלשהו מהעסק, עד להחזרת ההלוואה. עוד נקבע בהסכם, כי אם רחבי לא יחזיר את ההלוואה בתוך 4 חודשים מיום חתימת ההסכם, כל הזכויות בעסק יעברו לגולדין.

5.בין הצדדים התגלע סכסוך באשר ליישומם של הסכמים אלה, ובאשר לזכויות בעסק. הסכסוך הועבר לבוררות בפני הבורר עו"ד יגאל דורון. יצוין, כי פסק הבורר אושר בבית המשפט ובקשת רשות ערעור על אישורו – נדחתה.

פסק הבורר

6.פסק הבורר, שניתן ביום 19.2.07, קבע את הדברים הבאים:

א.החברה וגולדין חויבו לשלם לרחבי סך של 30,000 דולר בתוספת מע"מ, לפי שער החליפין נכון ליום 18.4.05 ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק. סכום זה מגיע לרחבי מהחברה (ולא מתוך כספי העסק).

ב.עם פירעון הסך הנ"ל, החברה תחשב כבעלים של 50% מהעסק, רטרואקטיבית מתום תקופת הניסיון.

ג.רחבי זכאי לתשלום משכורת חודשית לתקופה שנכללה בתביעה שכנגד שהגיש. סכום המשכורת הועמד על סך של 3,500 ₪ לחודש.

ד.ההלוואה שניתנה לרחבי, בסך של 203,000 ₪, תוחזר מתוך הכספים המגיעים לו מהעסק.

ה.הבורר ביטל את הסעיף שקבע זכאות של גולדין ל- 50% בעסק, אם ההלוואה לא תיפרע בתוך התקופה שקבע ההסכם (ארבעה חודשים). יחד עם זאת, הבורר לא ביטל את הרישא לאותו סעיף, שקבע כי רחבי "מוותר על קבלת רווח כלשהו מהעסק עד להחזרת ההלוואה".

מכירת העסק

7.כפי שעולה מטיעוני הצדדים, בשלב מסוים לפני מתן פסק הבורר, בשנת 2006 לערך, הנתבעים מכרו את העסק לצד שלישי.

התביעה הנוכחית