רות ערן נ' ענבל חברה לביטוח בע"מ - רמת-גן

פסק – דין

מבוא

1. לפני תביעת התובעות (להלן: "עוה"ד ערן" או "התובעת") בה התבקש ביהמ"ש לקבוע, כי הנתבעת סיימה עמה התקשרות רבת שנים למתן שירותי עריכת דין בחוסר תום לב מהותי, עת הפסיקה להזרים לה תיקים באופן חד צדדי וללא הודעה מתאימה ובגין כך הינה זכאית לפיצוי כמו גם לדמי הודעה מוקדמת. בנוסף, התבקש ביהמ"ש לקבוע שהנתבעת נותרה חבה לתובעת חובות שכ"ט עו"ד על פי חישובים שונים אותם ערכה. לבסוף עתרה התובעת לפיצוי על הנזקים הלא ממוניים שנגרמו לה בשל הפסקת העסקתה באופן לא ראוי כנטען ולמתן פס"ד הצהרתי לפיו הנתבעת חבה לתובעת שכ"ט בגין תשלומים אותם היא עתידה לשלם לנפגעים בתיקים בהם טיפלה התובעת.

2. כאן המקום לציין, כי כל ניסיונותיי להביא הצדדים להסכמות שיביאו לסיום המחלוקות מחוץ לכותלי ביהמ"ש, לא עלו יפה. כך, הליך גישור ארוך שבוצע בין הצדדים לא הביא לתוצאות המיוחלות, ואף הסכמת הצדדים, בשלב מסוים, לסיים המחלוקת בניהם על דרך סעיף 79א לחוק בתי המשפט, השתנתה לטובת מתן פסק דין על סמך חומר הראיות בתיק, ללא שמיעת עדים.

נקודת אור באופן התנהלות זה, אפילו הינה מאוחרת, ראיתי בהודעת הנתבעת מתאריך 4.12.12 ולפיה בתאריך 20.11.12 העבירה הסך של 717,356 ₪ לידי התובעת בגין תיקים שהועבר בהם הטיפול לעו"ד אחרים וכן בגין יתרת שכה"ט בשני תיקים בהם טיפלה בערכאה הראשונה (תיקי שרוגו וטרלובסקי). זאת עשתה הנתבעת בעקבות הערת בימ"ש בעניין זה במהלך הסיכומים בעל פה.

לאחר הדברים האלה, נצא לדרך הארוכה אותה סללו הצדדים בכתבי טענותיהם, בראיותיהם ובסיכומיהם שבכתב ובע"פ לעבר סיום מערכת היחסים שבין הצדדים והפעם באופן סופי.

רקע

3. התובעת 1 הינה עורכת דין משנת 1983 העוסקת בדיני נזיקין ומתמחה ברשלנות רפואית. בין השנים 1984-1991 עבדה התובעת במשרד עוה"ד מוריץ, ויסגלס, אלמגור כשכירה ולאחר מכן כעצמאית עם שותפה עוה"ד דורון י.ט. ניב (להלן: "השותפות") עד להפסקת מערכת יחסי השותפות בשנת 1997. את משרד עוה"ד איגדה התובעת 1 כחברה בשנת 2002, היא התובעת 2, בה התובעת 1 הינה בעלת המניות ומשמשת כמנהלת החברה.

4. הנתבעת, הינה חברה ממשלתית בבעלות מלאה של ממשלת ישראל ועיקר עיסוקה בניהול הקרן הפנימית לביטוחי הממשלה וכן אספקת שירותי יעוץ ושירותים פיננסיים עבור ממשלת ישראל והגופים שבשליטתה.

במסגרת הקרן הפנימית לביטוחי הממשלה עוסקת הנתבעת, בין היתר, בניהול תביעות נזיקין המוגשות כנגד המדינה בתחום הרשלנות הרפואית, תאונות דרכים, נזקי רכוש, תביעות נזיקיות נגד משרד החינוך וכיו"ב. את ניהול ההגנה בתביעות מעבירה הנתבעת לעורכי דין חיצוניים הפועלים עפ"י ייפוי כוח מהיועץ המשפטי לממשלה. הנתבעת הינה זו שמנהלת את הייצוג בתביעות השונות, עוקבת אחרי התביעות ומאשרת את ההליכים השונים, לרבות סיומם על דרך הפשרה.

5. ההגנה בתביעות המוגשות כנגד המדינה נחלקת למספר ענפים עיקריים ובהם: תביעות רשלנות רפואית (ענף בריאות), תביעות נזקי רכוש וגוף בתאונות דרכים (ענף רכב), תביעות נזיקיות בהן החבות הינה של מערכת החינוך (ענף חינוך) וכן לנושאים אחרים, לרבות נזקי רכוש, הסדרי פיצוי לתלמידים בתאונות אישיות ותביעות שיבוב של המדינה בנזקי רכוש.

6. ההתקשרות עם עורכי הדין החיצוניים מבוצעת תוך בחינה והתחשבות בניסיונם של עורכי הדין וכן בתחומי התמחותם. עם קבלת תיק תביעה חדש, הנתבעת מקצה את התביעה לעורכי הדין שונים על בסיס מורכבות התיקים והיקפם, סוגי התיקים ומיקום משרד עורכי הדין באזור בו מתנהלת התביעה על פי החלטות הועדה הניהולית של הנתבעת.

7. לנתבעת בעת הרלוונטית שני משרדים, בירושלים ובתל אביב (שבתקופה מסוימת עבר לרמת גן). "ענבל תל אביב" טיפל בתיקי תאונות הדרכים ואילו "ענבל ירושלים" ביתר התיקים. בשנת 2004 אוחדו המשרדים תחת קורת גג אחת בקרית שדה התעופה בבן גוריון.

8. אין חולק שהתובעת החלה נותנת שירותים באופן עצמאי לנתבעת יחד עם שותפה דאז, עוה"ד דורון ניב, החל משנת 1992, כאשר בשנת 97' התפרקה השותפות, וממועד זה המשיכה הנתבעת להעביר לתובעת תיקים חדשים כאשר התובעת ממשיכה במקביל לטפל בתיקים שהטיפול בהם החל עוד בתקופת השותפות.

9. עוד אין חולק, כי לתובעת הועברו תיקי חבויות תלמידים (חינוך), חבויות רפואה (רשלנות רפואית), חבויות רכב ורכוש ומעת לעת תיקים בודדים בנושאים אלמנטריים, רכב-גוף ותאונות אישיות לתלמידים.

טענות התובעת

סוגי התיקים שהועברו לטיפול התובעת וכמותם - ייחודיות הקשר

10. לטענת התובעת, עם תחילת ההתקשרות ב-1992 הוסכם שהשותפות תקבל שיעור מסוים וזהה מכלל התיקים שענבל מעבירה לעורכי הדין החיצוניים בכל אחד מהענפים בהם ענבל עוסקת אך לא הוסכם שיעור ההקצאה. התובעת ציינה, כי כשלוש שנים לאחר תחילת עבודת השותפות הקצתה הנתבעת 5% מכלל התיקים בכל ענף לשותפות. בכך הגדילה הנתבעת את כמות התיקים שעברו לטיפול השותפות.

11. עם פירוק השותפות, חילקו ביניהם השותפים את התיקים בהסכמת הנתבעת והחלו עובדים מול הנתבעת באופן עצמאי. לטענת התובעת, בנסיבות אלה הנתבעת אמורה היתה להקצות לה 2.5% מהתיקים בכל ענף.

12. בסוף שנת 98' הסכימה הנתבעת להגדיל שוב את כמות התיקים שמסרה לטיפול התובעת, בכל הענפים, למעט בענף הבריאות, וכך נמשכו הדברים עד שנת 2002.