רופא נ' חן

פסק דין

ההליך דנן הוא בגין תאונת דרכים כאשר החלק האחורי ימני של רכב הנתבע נפגש עם החלק השמאלי אחורי של רכב התובע.

אין מחלוקת כי שני כלי הרכב יצאו מחנייה.

לגרסת התובע, הוא כבר סיים את היציאה מן החניה, היה בכיוון נסיעתו, בעת שהנתבע יצא מן החניה בנסיעה לאחור ופגע בו.

לגרסת הנתבע, שני כלי הרכב היו בנסיעה לאחור בעת התאונה. קרי, התובע טרם סיים לצאת מן החניה ולא היה בכיוון נסיעתו.

כיוון שהנתבע מאשר כי בעת התאונה הוא היה בנסיעה לאחור, הרי שיש בכך הודאה בטענות התובע. מכאן עובר הנטל אל הנתבע להוכיח כי התובע גם הוא היה בנסיעה לאחור ולא, כגרסתו, לאחר סיום היציאה מן החניה.

מן החומר שבפני הגעתי למסקנה כי הנתבע לא הצליח להרים נטל זה.

הנתבע חתם על מסמך בו הוא מודה שהוא נסע לאחור, כאמור, גם כיום הוא אינו מכחיש זאת. ומאליה עולה השאלה – אם אכן התובע היה אף הוא בנסיעה לאחור, מדוע הנתבע לא ציין זאת באותו מסמך או מדוע לא ביקש מן התובע מסמך נגדי על כך.

בעדותו בפני מסביר הנתבע תהיה זו (עמוד 2 שורה 1):

"אני חתמתי על המסמך ואני לא מכחיש שפגעתי בו אבל אח"כ חשבתי על זה שהסיטואציה היתה מאוד מוזרה. כשכלי הרכב שלנו נפגשו הוא יצא מחנייה"

הנה כי כן, מאשר הנתבע כי האפשרות שהתובע היה אף הוא בנסיעה לאחור, עלתה רק לאחר האירועים ולא בעת התרחשותם.

עובדה זו מעמידה בספק רב את גרסת הנתבע.

בדיון שנתקיים, הסכים התובע לבדיקת פוליגרף לגבי גרסתו כי הוא לא היה בנסיעה לאחור בעת התאונה.

על פי תוצאות הבדיקה נקבע כי גרסת התובע היא שיקרית.

בהחלטה, הצעתי לנתבע שגם הוא יפנה לבדיקת פוליגרף והוא סירב. גם עובדה זו יש בה כדי להטיל ולו גם צל צילו של ספק בגירסת הנתבע.

התובע טוען כי הוא התרגש במהלך הבדיקה ומכאן שאין לייחס חשיבות לתוצאותיה.

אומנם, בדיקת פוליגרף אינה מכשיר וודאי וידוע כי יש אחוז מסויים של מקרים בהם היא אינה משקפת את האמת. השאלה, אם המקרה דנן הוא אחד מן המקרים האלה.

לאור הדברים האמורים לעיל, נראה לי כי ניתן לקבוע ברמת וודאות מספקת כי אכן במקרה דנן אין לתת משקל לממצאי בדיקת הפוליגרף.

לאור האמור אני מקבלת את התביעה.

התובע תובע סך של 4,548 ₪ כאשר מתוך סכום זה 400 ₪ הם בגין נזק כללי של טירדה.