רוסלן אנטיפקין נ' מדינת ישראל

           ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה במ"ת 23473-03-17 (כב' השופט א' פורת) מיום 26.10.2017 בגדרה נדחתה בקשת העורר לעבור ממעצר באיזוק אלקטרוני ב"בית חם למכור" בקרית אתא (להלן: בית חם) לקהילה טיפולית "מלכישוע"  (להלן: מלכישוע).

הרקע לערר

1. נגד העורר הוגש ביום 12.3.2017 כתב אישום המייחס לו עבירה של שוד בנסיבות מחמירות. בכתב האישום מתואר כיצד ביום 2.3.2017 העורר חבר עם אדם אחר. בסמוך לשעה 13:15 באותו יום עצר המתלונן את האוטובוס בו נהג בחניון בשכונת בת גלים בחיפה. בחזקתו של המתלונן היו כספים ששולמו לו כדמי נסיעה באוטובוס בסך של כ-1,200 ש"ח. העורר וחברו פנו לעבר האוטובוס והחבר דפק על הדלת הקדמית שלו. המתלונן פתח את דלת האוטובוס והחבר והעורר עלו לאוטובוס כאשר העורר אוחז באבן בידו. העורר ניגש למתלונן והכה אותו עם האבן מספר פעמים בראשו. לאחר מכן היכו העורר וחברו את המתלונן בראשו במכות אגרוף וזאת כדי לשדוד ממנו את הכספים. בשלב מסוים הצליח המתלונן להוציא את העורר אל מחוץ לאוטובוס והפילו על הקרקע, אך חברו של העורר יצא בעקבותיהם ולאחר מאבק בין העורר למתלונן עזבו השניים את המקום כשהם נושאים עמם את הכסף. כתוצאה ממעשיהם של העורר וחברו, נגרמו למתלונן המטומה בראשו וכן שפשופים בידו וברגלו.

2. בד בבד אם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה לעצור את העורר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. ביום 20.3.2017 החליט בית המשפט המחוזי כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית התומכת באמור בכתב האישום. כן נקבע כי קיימת עילת מעצר. עם זאת, ראה בית המשפט לנכון לשקול את שחרור העורר לחלופת מעצר ולשם כך ביקש כי יוכן תסקיר מעצר בעניינו. לאחר קבלת שני תסקירי מעצר והצגת חלופות מעצר, הורה בית המשפט ביום 9.5.2017 על מעצרו של העורר בפיקוח אלקטרוני בבית חם, שהינו מעון גמילה ושיקום מסמים ואלכוהול. העורר פנה מספר פעמים לבית המשפט כדי שיעיין מחדש בהחלטתו כך שיתאפשר לו לעבור לקהילה טיפולית מלכישוע. ביום 6.7.2017 דחה בית המשפט המחוזי את אחת מבקשות אלו, הן בשל היעדר קיומה של עילה לעיון חוזר והן בשל רמת המסוכנות הנשקפת ממנו. העורר לא השלים עם החלטה זו והגיש ערר לבית משפט זה אך חזר בו ממנו ביום 23.7.2017 והערר נמחק בהתאם. בחלוף כחודש וחצי, ביום 12.9.2017 פנה העורר פעם נוספת לבית המשפט המחוזי וביקש שוב את שחרורו למלכישוע. ביום 24.9.2017 החליט בית המשפט המחוזי על הזמנת תסקיר מעצר נוסף. שירות המבחן בתסקירו מיום 24.10.2017 המליץ על העברת העורר מבית חם למלכישוע. זאת, נוכח המוטיבציה הפנימית והרצון של העורר לערוך שינוי באורח חייו, דבר שיש בו לדעת שירות המבחן כדי להפחית את הסיכון להישנות שימוש בסמים ודפוסי התנהגות אלימים בעתיד. בנוסף, הונח לפני בית המשפט מכתב מבית חם על אודות השתלבותו והתקדמותו של העורר במקום והמלצתם על המשך טיפול העורר במלכישוע. כמו כן התקבלה חוות דעתם של עו"ס הפיקוח האלקטרוני וגורמי הטיפול במלכישוע. כולם כאחד המליצו על העברת העורר למלכישוע.

3. בית המשפט דחה את הבקשה וקבע כי השלב הראוי לבחינת השמה בקהילה טיפולית-שיקומית הוא בשלב גזירת הדין. כן קבע בית המשפט כי אכן קיימם מקרים חריגים לכלל האמור, אך זאת כאשר הנאשם היה מצוי בהליך טיפולי קודם לביצוע העבירות בגינן הוא עומד לדין, שלא כמו במקרה זה. אכן, רמת המסוכנות הנשקפת מהעורר פחתה, אך אין בהפחתה זו די כדי להצדיק את שחרורו המוחלט בלא קביעת מנגנון פיקוחי ולא במלכישוע – שאינו מהווה חלופת מעצר, ושהות העורר במקום נתונה לרצונו הטוב בלבד. הוסיף בית המשפט וקבע כי גם אם אכן חל אצל העורר "היפוך לבבות" ממשי בעניין יחסו להליך גמילה, ניתן היה לשקול הקלה בתנאי המעצר באופן מדורג, היינו שחרור לחלופת מעצר בפיקוח ושילובו בקבוצות טיפוליות מתאימות. הואיל אפוא וההליך המשפטי נגד העורר מצוי בעיצומו והוא צפוי להסתיים בתוך זמן קצר יחסית ושעה שלא קיימים נימוקים מיוחדים לשילובו בהליך טיפולי בעיצומו של ההליך הפלילי, תוך לקיחה בחשבון את היקף המסוכנות של העורר, נקבע כי אין הצדקה לשחרר את העורר באופן מוחלט ובקשתו נדחתה.

טענות הצדדים

4. בעררו, טוען בא-כוח העורר כי בית המשפט המחוזי שגה בהחלטתו. לטענתו, אמנם העורר לא החל בהליך גמילה עובר למעצרו, אך קיים פוטנציאל להצלחת הטיפול ורמת המסוכנות הנמוכה הנשקפת ממנו מאפשרת את העברתו לקהילה טיפולית. ניתן לנבא את סיכויי ההצלחה הטובים שיהיו לו בטיפול נוכח התרשמותם של גורמי הטיפול השונים, הן גורמי הטיפול בבית חם, הן העו"ס המלווה את העורר במסגרת הפיקוח האלקטרוני, הן צוות הקליטה מלכישוע והן שירות המבחן. מדו"ח גורמי הטיפול בבית חם אף עלה כי העורר התגלה כאדם נעים הליכות, שקט, מופנם וחביב. הוא השתתף בקבוצות ושיחות פרטניות עם העו"ס ושיתף ברגשותיו ובמחשבותיו בפתיחות. הוא מחויב היום לטיפול ובעל מוטיבציה להשתלב בהמשך הטיפול במלכישוע. על כן, לטענתו, טעה בית המשפט המחוזי כאשר קבע כי רמת מסוכנותו אינה מאפשרת את העברתו למלכישוע.

5. בהקשר זה ציין בא-כוח העורר כי גם עברו הפלילי של העורר אינו עומד לו לרועץ. לחובתו הרשעות בודדות בעבירות מלפני כעשור, עליהן נדון למאסר על תנאי בלבד. גם הרקע לביצוע העבירה הנוכחית המיוחסת לעורר היה שימוש בסמים. על כן לא יכול להיות ספק כי הטיפול אותו מבקש העורר לעבור וניקיונו מסמים היום, הינם גורמים המפחיתים את רמת מסוכנותו. מה גם, מסוכנותו של העורר והעבירה המיוחסת לו אינן כשלעצמן מונעות את שחרורו למלכישוע. לא פעם בתי המשפט שחררו נאשמים שיוחסו להם עבירות דומות לטיפול בקהילה. עוד הודגש, כי לוּ רצה העורר להימלט ממעצר הבית בו הוא נתון היום יכול היה לעשות זאת זה לא מכבר. על כן העברתו למלכישוע, שם אכן מנגנוני הפיקוח רופפים יותר, לא צריכה להכריע את הכף. על כל אלו הוסיף העורר, כי יש לקבל את בקשתו בשל אינטרס ההסתמכות והציפייה שלו וזאת לנוכח התנהלות בית המשפט המחוזי בהקשר זה. ביום 3.5.2017 עם שחרור העורר לבית החם נקבע כי "אם במהלך התהליך ישולב העורר מרצונו בהליך גמילה, מאחר וטיפולים מסוג זה ניתן במקום, יהא הדבר רק לברכה לכל הצדדים". כך גם נקבע ביום 6.7.2017 עת נדחתה בקשתו להעברה למלכישוע, אך צוין כי "נדרש שתחלוף תקופה משמעותית עד כדי שניתן יהא לקבוע כי חלה הפחתה במסוכנות, והדבר אינו יכול להתבסס על המלצה טיפולית קצרת מועד בלבד". מדברים אלו למד העורר כי בחלוף "תקופה משמעותית" ניתן יהא להעבירו לקהילה טיפולית ועל פי מצג זה הוא כלכל את מעשיו.

6. מנגד, המשיבה התנגדה לשחרור העורר. לטענתה, בשעה שאין מחלוקת שהעורר טרם החל בהליך גמילה עובר למעצרו, אין מקום לעשות כן במסגרת הליך המעצר. גם היום, חרף הערכת גורמי הטיפול שאכן חלה התקדמות במצבו של העורר, עדיין הסיכויים שהעורר ייגמל מהתמכרותו, אינם משמעותיים. הסיכון הנשקף מהעורר נשאר כפי שהיה ואין אינדיקציה שרמת המסוכנות ירדה. בנסיבות אלו אין מקום לשקול את העברת העורר מפיקוח אלקטרוני לקהילה הטיפולית מלכישוע, שם אין מנגנון פיקוח, אין ערבים ואין מעצר בית. אכן, הצוות המטפל מחויב לדווח לרשויות על עזיבת באי הקהילה ללא רשות, אך אינו דומה דיווח מעין זה לפיקוח בעזרת ערבים ובוודאי לא לאיזוק אלקטרוני.

7. ומעבר לכך, המסוכנות הנשקפת מהעורר אינה מתבטאת אך מהתמכרותו לסמים. האלימות המתוארת בכתב האישום הינה אלימות משולחת רסן. לעורר עבר פלילי והינו בעל שלוש עבירות קודמות של אלימות. כמו כן, העורר מנסה לאחוז את החבל בשני קצותיו. מצד אחד, הוא עומד על חפותו ולא ויתר כמעט על שמיעתו של אף עד מתוך רשימת העדים הארוכה שבכתב האישום (28 במספר). אך מצד שני, טוען שהעבירות בוצעו על רקע התמכרותו לסמים קשים ויש לבוא לקראתו כדי לאפשר לו הליך טיפול ושיקום כבר בשלב הזה בו טרם הסתיים משפטו. השלב הנכון אפוא לשקול את חפצו של העורר להיגמל הוא במסגרת גזר דינו (אם יורשע) ולא לפני כן.