רונן פארג' בע"מ נ' סרוסי

פסק דין

בהמרצת הפתיחה שבפניי (הוגשה: 9.9.12), עותרת המבקשת-התובעת לסעד הצהרתי שיקבע, כי תמונות ודגמים המוחזקים על ידי המשיבה-הנתבעת, שייכים למבקשת והינם בבעלותה. המשיבה טוענת כי ההליך דנן, על פי טיבו ומהותו, אינו מתאים להיות נדון כהליך של "המרצת פתיחה" וכי ראוי הייה להגישו כהליך של תובענה.

העובדות

המבקשת היא חברה העוסקת בעיצוב שמלות כלה ואירועים. רונן פארצ'ה הוא מנהלה ובעל המניות היחיד בה. המשיבה היא מכרה של מר פארצ'ה ועובדת לשעבר בחברה שבבעלותו. כיום המשיבה היא בעלת עסק עצמאי לעיצוב שמלות כלה.

במהלך היכרותם רבת השנים שוחחו הצדדים על האפשרות שיקימו במשותף חברה לעיצוב בתחום האופנה. בשל סיבות כלכליות וסיכונים מקצועיים שונים, הוחלט כי החברה שתקום תכלול את שמו של מר פארצ'ה בלבד ושהוא יהיה הבעלים היחיד של מניותיה.

לאורך תקופה עבדו הצדדים יחדיו בחברה, צברו לקוחות ומוניטין. משהחלה החברה לפרוח, ביקשה המשיבה להיכנס כשותפה מן המניין על ידי העברה של מחצית ממניות החברה לבעלותה.

בשלב זה החלו יחסי הצדדיים להידרדר כאשר, לאחר ויכוחים, החליטה המשיבה לעזוב את חברת העיצוב שבבעלות רונן פארצ'ה ולהקים עסק של עיצוב שמלות כלה עצמאי משלה.

על מנת שתוכל להקים את בית העסק החדש, לקחה איתה המשיבה מספר דגמי שמלות שעוצבו בזמן שהצדדים עבדו יחדיו, תחת העסק שבבעלותו של מר פארצ'ה. הצדדים חלוקים בסוגיה האם הדגמים שייכים למבקשת או למשיבה.

המבקשת טוענת כי הדגמים שלקחה עימה המשיבה, ניתנו לה בהשאלה בלבד, לצורך מדידות ללקוחות הראשונות, עד שהמשיבה תעבוד ותכין דגמים חדשים [ס' 17 להמרצת הפתיחה].

עוד טוענת המבקשת, שהמשיבה מעלה באינטרנט את תמונות הדגמים מקולקציית 2011 השייכים למבקשת וכי תמונות אלה צולמו ע"י המבקשת ושייכות לה [ר' סעיף 19 להמרצת הפתיחה]. להוכחת טענתה צירפה המבקשת תצהירים, קבלות והסכמים של צלם הדגמים ואתרי האינטרנט השונים אליהם העלתה המבקשת את התמונות [ר' נספחים א'-ו' להמרצת הפתיחה].

המשיבה טוענת, כי בהסכמי ההיפרדות ביניהן, הסכימו בעלי-הדין שהמשיבה תקבל לידיה בחזרה את כל הדגמים שהביאה עימה בתחילת העבודה המשותפת וכן את כל הדגמים שיצרה במהלך עבודתה בחברה [ר' סעיף 61 בבקשה למחיקת התביעה]. בנוסף, טוענת המשיבה, כי הוסכם שלשני הצדדים תהא הזכות לעשות שימוש ללא כל הגבלה בנכסים שנצברו במהלך שיתוף הפעולה בין הצדדים, עד למועד ההיפרדות [ר' ס' 62 בבקשה למחיקת התביעה].

לעניין העלאת התמונות לאינטרנט לא התייחסה המשיבה בבקשתה למחיקת המרצת הפתיחה, למעט הטענה שהתלונות בנושא זה דינן להידון כתובענה רגילה בבית הדין לעבודה.

דיון והכרעה

סימן ב' לפרק כ' בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מונה ומפרט את העניינים שניתן לבררם בדרך של המרצת פתיחה [תק' 249 לתקנות]. בנוסף לפירוט שבתקנה 249, תקנה 253 קובעת כי:

253.     תובענה לסעד הצהרתי גרידא מותר להגיש בדרך המרצת פתיחה.

הליך של המרצת פתיחה הוא הליך מיוחד ומקוצר, השאלות שבעובדה הן שאלות פשוטות והמחלוקת לגביהן אינה רבה ואינה מסובכת [ר' י' זוסמן סדר הדין האזרחי 105 (מהדורה שביעית, 1995)].

בעניין עא 227/77 בנק ברקליס דיסקונט בע"מ נ' יצחק ברנר (1977) , פ"ד לב (1) 85 (1997, פורסם בנבו) נפסק (מפי השופט ש' לוין), כי העובדה שיש לתובע סעד מלא ממשי, שאותו הוא יכול לתבוע, מהווה שיקול רב-ערך כנגד מתן הסעד ההצהרתי והתובע עשוי להתגבר על השיקול האמור רק אם יש בכוחו להצביע על אינטרס לגיטימי המצדיק את הדבר. כעולה מהמרצת הפתיחה, צו המניעה מהווה שלב מקדמי בלבד המבוקש על ידי המבקשת-התובעת. היא אף הגדילה וביקשה כבר עתה לפצל את סעדיה, כך שתוכל לתבוע סעדים נוספים מהמשיבה, ובכלל זה גם פיצוי ושיפוי כספי בעבור הנזקים שנגרמו או העלולים להיגרם לה כתוצאה מהמעשים הנטענים [סעיף 30 להמרצת הפתיחה].

ברור אם כן, כי בית המשפט יידרש, כנראה, להליך נוסף הנוגע לפיצויים הכספיים, וכי הדיון במסגרת הדיונית הנוכחית לא יוביל לסיום הסכסוך בין הצדדים.

מטרת הליך מסוג "המרצת פתיחה" הוא להביא לבירור סכסוכים בהם לא נדרשת הוכחה מורכבת וממושכת של העובדות.

הכלל בדבר ניהול הליך בדרך המקוצרת של "המרצת פתיחה" הוגדר בעניין קוטלר כדלקמן: