רון שירלי ואח' נ' חוגלה קימברלי שיווק בע"מ ואח'

פסק דין

בפניי תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף בשל החלקת התובעת, ילידת 09.07.79, במדרגות מפעל הנתבעת בו עבדה התובעת ביום 20.4.06, עת ביקשה התובעת לעלות דרך גרם מדרגות הבטון למשרדה. התובעת טוענת כי בשל כתם רטוב לקראת אמצע גרם המדרגות החליקה (להלן: "התאונה"). כתוצאה מהחלקה זו נגרם לתובעת חבלות בברך ימין כפי הנטען בכתבי הטענות מטעמה.

הנתבעת היא בעלת מפעל לייצור מוצרי ספיגה, אצלה הייתה התובעת מועסקת ובשטחה היה גרם המדרגות ממנו נפלה התובעת. התובעת טוענת כי האחריות לתאונה ולתוצאותיה מוטלת על הנתבעת בשל הגורמים הבאים: רטיבות במדרגות, היעדר פסים למניעת החלקה על המדרגות, היעדר תאורה מתאימה באזור המדרגות. יצירת מפגע ואי הנחלת שיטת עבודה בטוחה כלפי עובדי הנתבעת ומשתמשי גרם המדרגות. התובעת טוענת כי הנתבעת לא עשתה די על מנת למנוע את ההחלקה ולא נהגה כמחזיקי בניין סבירים.

הנתבעת הכחישה את טענותיה של התובעת וטענה כי התובעת לא הוכיחה את נסיבות התאונה ואת קיום הרטיבות על גבי המדרגות ואת סיבת נפילתה. מדובר בנפילה הנמצאת במסגרת הסיכון הסביר בגינה אין להטיל אחריות לפתחה של הנתבעת. התובעת היא אשמה בנפילתה כי מיהרה ולא שמה לב לתנאי הדרך ולא השתמשה במעקה. הנתבעות מכחישות את הנכות הרפואית הנטענת על ידי התובעת ואת נזקיה המפורטים בכתבי טענותיה.

התובעת צרפה לכתב תביעתה חוות דעת שנערכה על ידי ד"ר דן סרנגה, אורתופד מנתח אשר קבע כי היא סובלת מ-10% נכות עקב התאונה. מנגד הגישה הנתבעת חוות דעת שנערכה על ידי ד"ר אורי בלנקשטיין, מומחה לכירורגיה אורתופדית, לפיו לא נותרה בתובעת נכות רפואית עקב התאונה. מומחי הצדדים נחקרו על חוות דעתם. ד"ר דן סרנגה: העיד כי בדק את התובעת פעמיים, הואיל ולאחר הבדיקה הראשונה שלח אותה לבדיקת MRI ובבדיקה השנייה עמדו הממצאים בפניו. ד"ר אורי בלנקשטיין- העיד כי ממצא של נוזל בברך יכול לנבוע מהרבה סיבות כמו: שברים על רקע של קרע מניסקוס וברצועות ויכולות להיות סיבות רבות. הנוזל הוא למעשה- נוזל של עטיפת הברך . כאשר הנוזל הוא דם אזי מדובר בפציעות קשות של שברים. נוזל כמו מים הוא נוזל של דלקת. המומחה הסביר כי הממצא של נוזל בברך בבדיקת MRI לא משמעותית בעיניו.

במסגרת ראיות התביעה, התובעת הגישה תצהיר מטעמה, תמונות מקום הנפילה, תצהיר מר דודו עוז – עובד נוסף שהגיע לאחר נפילת התובעת למקום, תצהיר גברת מעיין פרץ לפיה סיעה בניהול משק הבית לתובעת לאחר הנפילה, תיעוד רפואי, מסמכי הודעה על התאונה ודו"ח תאונה, תלושי שכר ומסמכים בגין הוצאות רפואיות. במסגרת ראיות ההגנה הוגשו: תצהיר עדותו הראשית של מר אילן פרץ – מנהל אצל התובעת וכן תצהיר עדותה הראשית של הגברת אסנת אלקראיף אשר שימשה ממונה ישירה על התובעת וכן תצהיר מר רחמים אישח- עובד הנתבעת אשר פינה את התובעת לקבלת טיפול רפואי לאחר התאונה.

דיון והכרעה:

נסיבות התאונה:

מצאתי לנכון לקבל את גרסתה של התובעת לעצם התרחשות ההחלקה על גבי כתם רטיבות באמצע גרם המדרגות. התובעת העידה באופן ברור ומהימן לשיטתי בדבר נסיבות המקרה . התובעת הזמינה עד אשר העיד כי ראה רטיבות על גבי המדרגות, אותו עד היה הראשון שהגיע למקום הנפילה וסייע לתובעת. עדי הנתבעת לא היו עדים לאירוע ולא בדקו את גרם המדרגות לאחר הנפילה אם הן היו רטובות או לא. הוכח בפניי, על פי תמונות המדרגות שהוצגו כי בשעת הנפילה לא היו על גבי המדרגות פסי מניעת החלקה, אך היה מעקה.

התובעת נחקרה על תצהיר עדותה הראשית וציינה כי: באשר לנסיבות התאונה: העידה כי היא לא זוכרת בדיוק אם נפילתה קרתה במדרגה שלישית או הרביעית, כי לא מצאה לכך חשיבות. זכרה כי נפילתה התרחשה באמצע גרם המדרגות. השיבה כי ציינה בתשובות לשאלון כי נפלה במדרגה השלישית כי נשאלה בסמוך לאירוע ואז כנראה זכרה טוב יותר את מיקום הנפילה. בכל מקרה עומדת על דעתה כי במדרגה ממנה נפלה היה כתם של נוזל בגינו החליקה. העידה כי המדרגות היו לחות והיא הרגישה ברטיבות רק לאחר הנפילה. נפלה קדימה על הברך.

התובעת העידה כי אחרי שנפלה התקשרה לעובד נוסף בשם דודו אשר הרים אותה ממקום הנפילה והושיב אותה על כיסא. לאחר מכן עובד בשם רמי פינה אותה בסביבות השעה עשר לקבלת טיפול. העידה כי כמה ימים אחרי שנפלה בעודה בביתה בחופשת מחלה הגיעו לבקרה אילן פרץ, רמי אישח ואסנת אלקראיף ומילאו שאלון. רק אחרי ששבה לעבודה לאחר הניתוח מילאו את דו"ח תאונת העבודה. דוח ההודעה על התאונה מולא על ידי אסנת מבלי שדנה בנסיבות המקרה עמה.

התובעת העידה כי היא נהגה לעלות מידי יום על מדרגות אלו, לא נהגה לנעול נעלי עקב. לפני התאונה לא מצאה לנכון להתריע על העדר התאורה במדרגות. התמונות של המדרגות שצרפה צולמו כחודשיים לאחר התאונה. היא צילמה בעצמה את המדרגות. היה קיים מעקה בסמוך למדרגות ערב התאונה. הייתה גם תאורה אולם היא לא פעלה ביום התאונה. בכל מקרה מתג התאורה נמצא בסוף גרם המדרגות.

מר דוד עוז עובד נוסף אצל הנתבעת שהיה מיודד עם התובעת, העיד כי התובעת התקשרה אליו ממקום התאונה, כשהגיע הבחין בה בוכה ואוחזת בברך שלה. באותה שעה הוא היה במשרדו. באותו יום כאשר הגיע בבוקר לא זכור לו שהייתה רטיבות על המדרגות, הגיע בנעלי עבודה ובגלל שהיה חשוך לא שם לב לכך. כאשר ניגש אליה לעזור לה הבחין שהייתה שלולית על המדרגות על החלק השמאלי , הייתה מדרגה אחת שהיה עליה מים, כל המדרגות היו רטובות בצד השמאלי שלהן. למיטב זכרונו התובעת התקשרה אליו בחמש וחצי או רבע לשש בבוקר. העיד כי לאחר הנפילה סיפר לאילן פרץ כי התובעת נפלה כתוצאה ממדרגות רטובות.

בנוסף, העיד כי נכח בישיבה להפקת לקחים אחרי התאונה, בה ערכו פרוטוקול- דו"ח תאונה. את הדו"ח שנקרא "כמעט תאונה" לא הכיר. העיד כי למיטב ידיעתו מולאו שני דוחות אחד אצל התובעת בבית והשני מולא על ידי אילן פרץ. העיד כי לאחר הישיבה הזאת התקינו פסי מניעת החלקה במדרגות אשר גם הם לא באו לידי ביטוי בדוח התאונה. העיד כי במקום התאונה היה בית מנורה כאשר הנורה לא עבדה היה חושך בזמן הגעתה התובעת למקום. הוא עצמו נהג להגיע דרך כניסה אחרת.

מר רמי רחמים אישך: מנהל מחסן אצל הנתבעת, העיד כי כאשר הגיע ביום התאונה (אחרי התובעת) דודו סיפר לו על התאונה שארעה לתובעת, דיבר לאחר מכן עם מנהל האתר אילן פרץ אשר ביקש ממנו לקחת אותה לטיפול רפואי. לקח אותה לסניף קופת חולים שלה שם ביקשו מהם למלא טופס פגיעה בעבודה. ניגש אתה למרכז רפואי, שם רופא בדק אותה וצילם לה את הרגל. הרופא קבע שיש לה נקע ושהיא צריכה להיות במנוחה. לאחר מכן הסיע את התובעת לחמותה ושב למשרד. העיד כי הוא הגיע לעבודה ביום התאונה בין השעות שש לשבע בבוקר, בשעות האור. לאחר שעיין בתמונות התובעת הודה כי לא היו פסי מניעת החלקה אבל ציין כי מדובר במדרגות בטון מחוספסות. העיד כי זכור היה לו שדיברו לאחר התאונה על מדרגות רטובות והוא סבור כי המדרגות לא היו רטובות. העיד כי יש במפעל עובד ניקיון אשר הוא אחראי עליו. לא שמע טענות לפיהן המדרגות היו רטובות. העיד כי התובעת אמרה לאחר התאונה כי היא עלתה במדרגות ופספסה מדרגה והחליקה. התובעת אמרה לו ברכב לפני קבלת הטיפול בדרך לקופת החולים.

מר אילן פרץ: בזמן התאונה היה מנהל אתר הצפון אצל הנתבעת. היה מנהלה הישיר של התובעת ולאחר מכן העביר את התפקיד הזה לאסנת אלקראיף. תפקידה של התובעת היה פקידת משלוחים וכל הקשור ברכש. שעות העבודה היו משעה שש בבוקר ועד שתיים אחר הצהריים. העיד כי ביצעו תחקיר אירוע לאחר התאונה. בדו"ח לא כתוב מי נכח בישיבה לצורך הכנתו. העיד כי באותם זמנים הייתה חברת ניקיון שמטפלת בניקיון המפעל ועובד הניקיון היה מגיע בין השעות שבע לשמונה בבוקר. העיד כי אינו זוכר בוודאות אם היו פסי מניעת החלקה על המדרגות. העיד כי באותו יום לא הלך לבדוק אם המדרגות היו רטובות.

גברת אסנת אלקראיף: העידה כי היא הגיעה מאוחר יותר לנפילתה של התובעת ביום האירוע ולכן לא נכחה בשעת התאונה, בתפקידה הייתה מנהלת משרד למרות שהוגדרה כפקידת משלוחים. היא הייתה ממונה ישירה על התובעת ומעליה היה מנהל אילן פרץ. הן ישבו באותו משרד. התובעת הגיעה לעבודתה מידי יום בין השעות חמש ועד שש לפנות בוקר. כאשר הגיעה באותו יום לעבודה שמעה על התאונה, כמה דקות לאחר שהגיעה פינו את התובעת לקבלת טיפול רפואי. העידה כי בזמן הפקת דו"ח התאונה התובעת לא נכחה בישיבה.

אחריות הנתבעת:

התובעת טוענת כי מהעדויות שהובאו בפני בית המשפט עולה בבירור כי על הנתבעת היה לצפות את אירוע התאונה והתרחשות הנזק שארע לתובעת מקום שעסקינן באזור חשוך, בהעדרם של פסים מונעי החלקה ובשעות בוקר מוקדמות , בהם צפוי כי תיוותר רטיבות על המדרגות. העובדה כי הותקנו פסים למניעת החלקה אחרי התאונה ממעידה כי היו אמצעים קלים לפתחה למניעת התאונה.

תאורה מספקת: התובעת העידה כי גרם המדרגות בשעת הגעתה היה חשוך וכנראה לא הפעילו את מתג התאורה אשר נמצא בתוך הבניין. בעדותו, ציין דודו עוז כי המנורה לא פעלה במקום והוא בדק זאת. מנגד, טוענת הנתבעת כי על פי דו"ח הנוכחות של התובעת מיום התאונה היא הגיעה למקום העבודה בשש לפנות בוקר ולא בחמש לפנות בוקר דבר המלמד כי בשעות האלה ישנו אור יום. בנוסף, עדי הנתבעת מר אילן פרץ ומר רחמים אישח עמדו על דעתם כי הייתה תאורה בגרם המדרגות והיא פעלה כשורה. אני סבור כי לא עלה בידי התובעת להוכיח כי במקום לא הייתה תאורה מספיקה על פי ההסתברות הנדרשת במשפט האזרחי.