רון נ' מדינת ישראל

החלטה

מבוא:

בפני בקשה להורות על החזרת רישיון הנהיגה של המבקש, למבקש מיוחסת עבירה לפיה בתאריך 5/5/12 סמוך לשעה 15:00 נהג ברכב פרטי מסוג פורד על כביש 4311 מצפון לדרום ולאחר שעבר את צומת הכניסה לקיבוץ פלמחים ביצע פניית פרסה לשמאל, עבר על קו הפרדה רצוף שאין מימינו קו מקוטע, וחסם מסלול נסיעתו של רכב פרטי מסוג סוזוקי שהגיע מכיוון נסיעה נגדי, כתוצאה מכך אירעה התנגשות בין כלי רכב שבעקבותיה נפגע רכב נוסף ונגרמו חבלות ליושבי הרכבים ונגרם נזק לכלי הרכב המעורבים.

ביום 6/5/12 נפסל המבקש פסילה מנהלית למשך 60 יום על ידי קצין משטרה מאת"ן מחוז מרכז.

תמצית טענות המבקש להשבת רישיון הנהיגה:

1.המבקש לא נהג כלל ברשלנות, לא חצה קו רצוף ולא נהג באופן מסוכן, וזאת בניגוד לנהג המעורב אשר היה שיכור.

2. וותק נהיגתו רב כ-20 שנה, ועברו התעבורתי אינו מכביד.

3.מדובר באיש משפחה שאמור לטפל בילדתו הקטנה כאשר אשתו נמצאת בשליחות שבועיים ימים בחו"ל.

תמצית מענה ב"כ המשיבה:

1.קיימות ראיות לכאורה לאשמתו של המבקש.

2.אין קשר בין גרימת התאונה על ידי המבקש לבין האפשרות (שטרם הוכחה) כי הנהג המעורב היה שיכור.

3.עברו של הנאשם מכביד וכולל שתי הרשעות של תאונות דרכים.

דיון:

בבואו של בית המשפט לשקול אם לקיים את הפסילה המנהלית של קצין המשטרה, בודק בית המשפט אם יש ראיות לכאורה ואם כן עליו לשאול את עצמו אם בהתחשב נסיבות העבירה ועברו התעבורתי של הנהג הוא עלול להוות סכנה לציבור.

שקילת הראיות לכאורה כנגד המבקשת:

תיק החקירה הוגש לעיוני ולאחר עיון בו סבורני כי קיימות ראיות לכאורה כנגד המבקש בין היתר מצאתי:

1.מעיון בהודעתו של המבקש במשטרה מיום 6/5/12 הוא מסר מפורשות כי כאשר שב לרכבו לאחר בילוי בחוף פלמחים ורכבו חנה ליד מפרץ חול ליד הכניסה לקיבוץ, ניסה להשתלב בתנועה על מנת לפנות שמאלה לכיוון צפון, ואולם היה פקק תנועה ומכוניות עמדו בכיוון הכניסה לים, הוא חיפש דרך להיכנס שמאלה אך גם משמאלה היה פקק בכניסה לקיבוץ, בנתיב לכיוון דרום גם היה פקק. הוא התחיל בפנייה שמאלה אך כשהיה באמצע הפנייה לטענתו, הגיח רכב מימינו בנסיעה מהירה ופגע בו. המבקש מסר כי לא הבחין ברכב המעורב מבעוד מועד (שורה 16) ואולם בהמשך הודעתו (שורה 30) טען כי הבחין ברכב ממרחק יותר מסביר על מנת שיוכל לצאת בבטחה. ובשורה 38 להודעתו מוסר שהרכב שהגיח הגיח מצפון וקשה היה לו להגיד באיזה מרחק זה היה.

2.לשאלת הבוחן האם לא הסתכל על הכביש בזמן שעבר לנתיב הנגדי אמר שהסתכל בשלב מסוים כשהתחיל להשתלב בתנועה, אבל הוא לא הבחין בקו על הכביש. כשהבוחן אמר לו כי עבר על קו הפרדה רצוף שמסומן בבירור על הכביש, השיב (שורה 46), אין לי מה להגיד על זה כשהתחלתי לנסוע לא ראיתי קו הפרדה לבן, ואם חס וחלילה כן עברתי עליו אז בטוח זה היה כי הפריעו לי בשדה ראיה.

3.בהמשך הודעתו (שורה 53) מוסר כי הוא לא יודע אם היה בנתיב הנגדי, אבל מוסיף כי כן היה בתחילתו.

4.לדעתי תשובות אלו מדברות בעד עצמן שלכאורה המבקש שביקש להימנע מעמידה בפקק תנועה ביקש לקצר דרכו, חצה קו הפרדה רצוף וגרם לתאונה.