רומן נ' פנחס ואח'

פסק דין

פתיח ותשתית עובדתית

1.עניינו של תיק זה במחלוקת על נסיבות סיום עבודתו של התובע, אשר לטענתו פוטר עקב יציאתו לשירות מילואים. מחלוקת נוספת נוגעת לזכאות התובע לגמול שעות נוספות.

2.במהלך דיון ההוכחות העידו התובע והנתבע. מלבדם לא הובאו עדים נוספים.

3.להלן עובדות הרקע:

א.הנתבע - מר פנחס זיגדון - סיפק בתקופה הרלוונטית שירותי הובלה לחברת "לוגיסטים הפצה מתקדמת" בע"מ (להלן – לוגיסטים), כקבלן משנה. בבעלות הנתבע היו שתי משאיות, אשר על אחת מהן נהג בעצמו.

ב.התובע, מר רומן שניידר, נהג במשאיתו הנוספת של הנתבע והוביל באמצעותה סחורה עבור לוגיסטים, כעובד של הנתבע, החל מיום 1.12.04. הנתבע קיבל מלוגיסטים תמורה עבור עבודתו של התובע לפי מספר המשטחים שהובלו על ידו, ושילם לתובע שכר חודשי כפי שהוסכם ביניהם.

ג.בין הצדדים לא נחתם הסכם כלשהו, והנתבע לא המציא לתובע הודעה בכתב על תנאי עבודתו. אף לא היו דו"חות נוכחות כלשהם או יומני עבודה.

ד.הצדדים חלוקים לגבי היקף עבודתו של התובע: לגרסת התובע עבד כ – 15 שעות ביום בימים א' – ה' ובימי שישי כ – 8 שעות ביום; לגרסת הנתבע התובע עבד ככלל 8 שעות ביום, ומדי פעם נדרש לשעה עד שעתיים נוספות.

ה.שכרו הכולל של התובע, לפי תלושי השכר, עמד בתחילת עבודתו על סך של 4,500 ₪ נטו, ובסיום עבודתו על סך של 5,000 - 5,500 ₪ נטו. השכר בתקופה האחרונה חושב לפי תעריף של 160 ₪ נטו ליום (4,000 ₪ נטו עבור 25 ימי עבודה), ובנוסף לכך גמול שעות נוספות בסכום גלובאלי משתנה. התובע טוען כי רכיב השעות הנוספות הינו רכיב פיקטיבי, וכי בפועל שולם לו אך ורק שכר הבסיס המוסכם בגין 8 שעות עבודה ביום.

ו.התובע שירת במילואים מיום 9.7.06 ועד ליום 1.8.06 (אישור על שירות המילואים צורף כנספח א' לכתב התביעה), ולא המשיך לעבוד אצל הנתבע לאחר מכן. הצדדים חלוקים על נסיבות סיום העבודה.

נסיבות סיום עבודת התובע

תשתית עובדתית

4.התובע העיד כי הודיע לנתבע שעליו לצאת למילואים, ונענה כי "אם אתה הולך למילואים בזמן שיש הרבה עבודה אז אל תחזור לעבודה" (סעיף 7 לתצהירו). לדבריו, הנתבע ביקש לשחררו מן המילואים, אך ללא הואיל: "הוא נתן לי מכתב שאומר שיש הרבה עבודה כדי שאנסה באמצעותו להשתחרר מהמילואים והלכתי לקצינה שלי והיא אמרה שאני חייב להתגייס" (עמ' 8 לפרוטוקול).

5.התובע הוסיף כי לאחר שובו משירות המילואים, ביום 2.8.06, מסר לו הנתבע על פיטוריו "הואיל ושירות המילואים פוגע בעבודה" (סעיף 7 לתצהירו). כאשר התבקש לחדד אם פוטר טרם שירות המילואים או לאחריו, השיב – "הוא אמר לי אם אני הולך למילואים במקום לעבודה – שלא אחזור לעבודה. חזרתי אחרי המילואים וביקשתי שישלם לי על תקופת המילואים. הוא אמר שלא אקבל כסף כי אני כבר לא עובד אצלו" (עמ' 8 לפרוטוקול). לדבריו, הנתבע סירב לתת לו מכתב פיטורים ופיצויי פיטורים אך לא זכר אם ביקש בכתב לקבלם. משנשאל מדוע אינו זוכר זאת, השיב: "אני לא זוכר מה אתמול אכלתי, יש לי בעיה" (עמ' 7 לפרוטוקול).

התובע הוסיף כי פנה לצה"ל לאחר פיטוריו, בבקשת עזרה: "אמרתי שהלכתי למילואים בזמן שהיה הרבה עבודה, דיברתי עם קצינה שלי והיא אמרה שהיא מטפלת ובסוף אף אחד לא טיפל. היא נתנה לי מס' טלפון של מישהו בצבא שמטפל בזה ואמרו לי שהם בודקים ומטפלים אך לא עזרו לי בכלום. לא כתבתי מכתב לשאלתך. רק התקשרתי" (עמ' 7).

6.הנתבע העיד כי ביום 6.7.06, ערב צאתו לשירות המילואים, התפטר התובע מעבודתו תוך שהודיע כי "בשל יחסינו העכורים, אין הוא מעוניין להוסיף ולעבוד עמי, וכי לא יחזור לעבודה לאחר שירות המילואים" (סעיף 3 לתצהירו), כאשר "מאז אותה הודעה לא פנה אלי עוד התובע, ולא ביקש לשוב לעבודה" (סעיף 4). במהלך חקירתו הנגדית הסביר כי התובע לא צריך היה להסביר את הודעת ההתפטרות כי "הרגשתי שהיחסים כבר היו מעורערים... כנראה שהוא היה ממורמר... כל הזמן היה מקלל ומתבטא לא יפה" (עמ' 13).

הנתבע הכחיש כי פנה בבקשה לבטל את שירות המילואים של התובע; לדבריו, "אני פעם אחת הגשתי ולת"ם לגביו אך בפעם הזו – לא. הייתה פעם נוספת שקיבל צו למילואים והגשתי ולת"ם וקיבלו את הבקשה ודחו לו את שירות המילואים. בפעם הזו לא הגשתי" (עמ' 15 לפרוטוקול). הנתבע הדגיש כי עזיבתו הפתאומית של התובע גרמה לו לנזק: "אני הייתי צריך אותו והוא תקע אותי. לי אין רישיון ג' על משאית והייתי צריך נהג. הייתי צריך לעזוב את העבודה שלי כדי להכשיר נהג חדש והפסדתי על זה כסף" (עמ' 13).

הכרעה

7.לאחר ששקלנו את עדויות הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי התובע לא עמד בנטל, להוכיח כי פוטר מעבודתו. זאת, מן הטעמים הבאים: