רומטס טכנולוגיות בע"מ נ' ז. לחוביץ בע"מ

פסק דין

הצדדים לתביעות ותמציתן

1. בפני תביעה כספית בסך 350,000 ₪ שהגישה רומטס טכנולוגיה בע"מ (להלן: "התובעת") כנגד ז.לחוביץ בע"מ (להלן: "הנתבעת") ותביעה שטרית שהגישה הנתבעת כנגד התובעת בגין שני שיקים שחוללו: האחד בסך 20,389 ₪ (מספרו 10405) והשני בסך 93,144 ₪ (מספרו 10383), סכומם הכולל של שני השיקים הוא 113,533 ₪ (נספח 20 לתצהיר מנכ"ל הנתבעת). שתי התביעות אוחדו בהתאם להחלטת כב' נשיאת ביהמ"ש העליון (כתוארה דאז) בייניש מיום 4.8.2010.

2. התובעת עוסקת בייצור, שיווק ומכירה של מטרות מטווח הקרויות "מטרות קצר" או "מטרת למינציה". המדובר במטרות לצורכי אימוני ירי בנשק חם המורכבות ממספר שכבות של קרטון מסוגים שונים ונייר אלומיניום מסוגים שונים אשר נחתכים למידות מסוימות, מודבקים יחד ומוטבעים בהם תבליטים שונים (להלן: "המטרות"/"הפריטים"/"המוצר"). לטענת התובעת המטרות הן מוצר הליבה שלה. התובעת אף רשמה פטנט בנוגע למטרות אלה וכל הקשור לדרך הפקתן (נספח א' לכתב התביעה). הבעלים ומנכ"ל התובעת הינו מר נתנאל טסל (להלן: "טסל").

3. הנתבעת עוסקת במתן פתרונות אריזה ויצור מוצרי קרטון. כחלק מפס ייצור המטרות, ביצעה הנתבעת משנת 1996 עבודת קבלנות משנה עבור התובעת שעיקרה הדבקת חומרי הגלם שקיבלה מהתובעת. לטענת הנתבעת תפקידה כלל גם חיתוך חומרי גלם בצורות שונות ועיבוד במבלטים שונים (שטנצים). לאחר סיום עבודת הנתבעת הייתה נוהגת היא להעביר את הפריטים לתובעת להשלמת ההליך. מעדותו של מנכ"ל הנתבעת בשנים הרלוונטיות, מר אסף לשם (להלן: "לשם") עולה כי לצורך הדבקת המוצר הייתה הנתבעת משתמשת בדבק של חברת נצח, ומשחברה זו נסגרה עברה הנתבעת לרכוש דבקים מחברת ורוליט, חברה לתעשייה כימית בע"מ (להלן : "ורוליט", ראו עדות לשם בעמ' 80 שו' 28-32).

4. בשנת 2007 קיבלה התובעת, לראשונה בתולדותיה (כך לטענתה), הזמנה מלקוח בחו"ל הקשור לצבא הפולני. ביום 15.10.2007 נשלחה הזמנת עבודה של 3,010 פריטים לנתבעת. ביום 11.11.2007 הוסיפה התובעת להזמנה 2,000 פריטים נוספים ומחיר העסקה הכולל עמד על סך 116,260₪. בהזמנות העבודה נכתב, בין היתר: "על המטרות להיות מודבקות חזק למנוע פתיחה.." (נספח ב' לכתב התביעה). לטענת התובעת, התחייבה לספק ללקוח הפולני 2,000 מטרות עד ליום 25.12.2007 ואף העמידה ערבות. שאר המטרות יועדו ללקוחות התובעת בארץ.

5. לשיטת התובעת, היה על הנתבעת לספק לה את המטרות עד ליום 13.12.2007 אולם לא עמדה היא במועדים ומסרה לה את המטרות ביום 20.12.2007. לפיכך, המשלוח התעכב והגיע ללקוח הפולני בערב חג המולד ובתעריף הובלה מיוחד. נוסף על כך טוענת התובעת כי הדבקת המטרות בוצעה באופן לקוי או הדבק בו השתמשה הנתבעת לא התאים והפריטים נפתחו והיו חסרי שימוש. כן טוענת התובעת שבסמוך למועד ההזמנה המדוברת שינתה הנתבעת את סוג הדבק בו השתמשה עד אותו שלב, קרי מדבק 1763 לדבק 1450 (להלן: "הדבק החדש"), מבלי ליידע אותה. מנגד טוענת הנתבעת שמדובר במוצר שפיתוחו טרם הושלם עד היום והבעיה המרכזית בו היא הפרדות ההדבקה; בשל בעיה זו, לא התחייבה הנתבעת לספק את המטרות בזמנים קצרים; עובר לאספקת המטרות ביצעה הנתבעת דגם של 180 פריטים תוך שימוש בדבק החדש שאמור היה לפתור את הבעיה; הפריטים אושרו ע"י התובעת; האיחור נבע בשל אי אספקת נייר כסף לנתבעת שהיה באחריות התובעת.

6. כך או כך, ולטענות הצדדים אתייחס בהרחבה להלן, אין מחלוקת שבשלב כלשהו לאחר אספקת מלוא הפריטים שהוזמנו הלינה התובעת על טיב הפריטים לאור היפרדותם והשיבה לנתבעת 1,000 מהם. הנתבעת סיפקה לתובעת 2,910 פריטים חדשים ללא תוספת תשלום עבור העבודה, כאשר הנייר עבור המטרות המתוקנות נמסר על ידי התובעת (ועלותו מוערכת על ידה בסכום של 32,852 ₪). הנתבעת טוענת לחילופין כי אם וככל שהאחריות לייצור המטרות הפגומות מוטלת לפתחה, אזי התיקון שבוצע כמפורט לעיל, בהסכמת התובעת ואגב חלוקת ההוצאות ביניהן, הביא את המחלוקת לידי סיום, כפי שהיה בעבר.

7.אולם המחלוקת לא הגיעה לידי סיום, וכל צד הגיש תביעה כספית בפרשה זו: התובעת הגישה תביעה לתשלום הסך של 350,000 ₪, עבור הנזקים שנגרמו לה בשל ייקור עלויות הטיסה; אובדן הזמנות מהלקוח הפולני; עלות הנייר הנוסף; פגיעה במוניטין. הנתבעת מנגד הגישה לביצוע את השטרות שקיבלה מהתובעת עבור ביצוע העבודה, שני שיקים בסך כולל של 113,533 ₪ שחוללו ומכאן התביעה השטרית. אציין כי במסגרת תביעת התובעת הגישה הנתבעת הודעת צד ג' כנגד ורוליט, אשר לקחה חלק בהליך כולו. רק עם הגשת סיכומי הנתבעת הודיעה זו כי חזרה בה מהודעת צד ג', אגב תשלום הוצאות לצד ג', ולפיכך אין מקום להכריע בטענות שעלו בהודעת צד ג'.

להלן טענות הצדדים ביתר הרחבה.

גרסת התובעת וטענותיה

8. לטענת התובעת פנה טסל ללשם, נציג הנתבעת, וביקש בעל פה ובכתב כי עבודת ההדבקה עבור הלקוח הפולני תתבצע ללא רבב ובמועדים הקבועים על מנת שתפתח בפני התובעת דלת ליחסי מסחר עם צבא פולין, אלא שהנתבעת כאמור לא עמדה במועדים ועיכבה את המשלוח. התובעת טוענת כי פנתה לנתבעת וביקשה שלכל הפחות המטרות ללקוח הפולני יסופקו בזמן שכן התחייבה היא בכתב שהמשלוח לא יתאחר (ראו סעיפים 14-15 לתצהיר טסל, ת/2). זה המקום לציין שטענת התובעת בכתב התביעה שלפיה סופקה לה כמות חלקית של 4,075 פריטים במקום 5,000 נסתרה בחקירת טסל במסגרתה התברר כי מלוא הכמות סופקה (עמ' 25 ש' 5) ולפיכך הדיון בטענה זו התייתר.

9. בסעיף 36 לתצהירו טוען טסל כי : " מס' ימים לאחר אספקת הסחורה, יצר קשר לקוח גדול של רומטס בארץ קשר ודיווח כי המטרות שקיבל נפתחות". באותם ימים טס טסל לפולין "על מנת לפקח בעצמי על הטמעת המטרות והשימוש בהם" (סעיף 39 לתצהיר) ונוכח גם שם שהמטרות פתוחות. טסל תירץ זאת בפני הלקוח הפולני במזג האוויר הפולני והתחייב לספק לאלתר אב טיפוס של מטרות עמידות במזג האוויר. משכך, ביקשה התובעת מהנתבעת בעל פה לספק את המטרות המדוברות וביום 13.2.2008 נשלח מייל למנכ"ל הנתבעת. למרות הדחיפות האמורה, אזי רק בחודש 4/2008 קיבלה התובעת 200 מטרות שהיו אמורות להיות עמידות למזג אוויר הפולני לבדיקה ויתר המשלוח התעכב. הלכה למעשה היחסים עם הלקוח הפולני ירדו לטמיון, שכן באותה עת עמדה על הפרק רכישה נוספת של 4,000 פריטים, רכישה אשר הייתה מניבה לתובעת רווח של 200,000 ₪. לטענת התובעת, הלקוח הפולני לא ביצע את ההזמנה הנוספת בשל מחדלי הנתבעת ומכאן שיש לגלגל נזק זה על כתפי הנתבעת. עוד נטען כי התובעת סיפקה ללקוח הפולני ערכת הדגמה בסך של 23,500$, ערכה שסופקה בשל "אי האמון של הלקוח" (סעיף 56 לתצהיר טסל), וגם את עלות זו יש לגלגל על כתפי הנתבעת.

10. התובעת הודפת את טענות הנתבעת לפיהן העיכובים שנגרמו, אם וככל שנגרמו, רובצים לפתחי התובעת. התובעת טוענת שלא היה כל איחור באספקת נייר האלומיניום כטענת הנתבעת; שמועד האספקה עודכן ליום 13.12.2007 והועלה על הכתב. התובעת מוסיפה וטוענת שבזמן אמת לא העלתה הנתבעת טענה לפיה מועד האספקה בלתי אפשרי, גם לא בעל פה. התובעת טוענת כי העבודה בוצעה ע"י הנתבעת בתוך 11 ימים, ובעבר ידעה התובעת לבצע עבודות בסדר גודל כזה בתוך 7 ימים, קל וחומר כאשר היא מודעת לחשיבות העניין ומערך הייצור אמור להיות מוכן. מוסיפה התובעת וטוענת שלא ניתן היה לבדוק את המטרות ביום האספקה שכן בעיית ההפרדות נוצרת לאחר שהדבק יבש והמטרות הגיעו רטובות.

11.התובעת מפנה לשני תקנים רלוונטיים: האחד, לקרטון שלפיו באספקה של למעלה מ-1201 יחידות כאשר השלישית מתוך 8 נפסלת – כל המנה נפסלת. השני, התקן הכללי באספקה שלפיו אם 200 יחידות מתוך 3,200 – 10,000 פגומות הרי שכל המנה נפסלת. התובעת טוענת כי הנתבעת לא סתרה את קיומם וחלותם של התקנים הנ"ל על המקרה שלפנינו; שעצם ההסכמה לתיקון הסחורה היא הנותנת כי הייתה היא פגומה, ואין לראות בתיקון 2,900 מטרות על ידי הנתבעת כויתור על פיצוי בגין הנזקים הנוספים שנגרמו לתובעת, כמפורט בכתב התביעה.

12. בכל הנוגע לגבי המקור לכשל במטרות, ציינה התובעת בסעיף 39 לכתב התביעה: " התובעת תטען כי הנזקים הללו שקרו לה בגין רשלנות התובעת קרו מסיבה פשוטה בתכלית – הנתבעת החליטה באורח חד צדדי וללא שום יידוע של מי מטעם התובעת לשנות את סוג הדבק שאיתו עבדה במשך שנים... רצון זה בחיסכון של כספים הוא אשר גרם לנזקים אשר פורטו לעיל". בסעיף 41 מוסיפה התובעת וטוענת שהנזקים נגרמו בשל רשלנות הנתבעת, בשל כך שביצעה את עבודתה באופן רשלני; איחרה במועד האספקה; הפרה את חוק חוזה קבלנות; שכרה בעלי מקצוע רשלנים מטעמה לביצוע העבודות; שכרה עובדים רשלנים לעבודה; השתמשה בחומרי עבודה לא מתאימים ולא נכונים; לא פיקחה כיאות על ביצוע העבודות; לא פעלה כיאות לתיקון ליקויים; לא פעלה כפי שקבלן סביר היה פועל בעת ביצוע העבודות במוצר; שינתה את חומרי הגלם לרבות הדבק על מנת לחסוך בעלויות או בזמן עבודה. לפיכך טוענת התובעת שטענותיה בכתב התביעה אינן מצטמצמות לנושא החלפת הדבק בלבד.

13.לגרסת התובעת, היא עמדה בנטל ההוכחה לעניין מקור הכשל, ואין כל ספק לשיטתה שהכשל הוא בדבק ובהליך ההדבקה עליו אחראית הנתבעת. בעניין זה מפנה התובעת לתצהיר של המהנדס יהונתן טפר, אשר הביע את דעתו שמקור הכשל בדבק (להלן: "מומחה התובעת"; התצהיר סומן ת/1); לחוות הדעת של מומחה בית המשפט, פרו' אביר ארבל, מהנדס מכונות, חומרים ותהליכים (להלן: "מומחה בימ"ש", חוות דעתו סומנה במ/1)), אשר קבע בסיכום חוות דעתו: "הביצועים של הדבק במטרה התקינה הוא בלא פחות מ-90 פעמים טוב יותר מהביצועים הטובים ביותר של הדבק שבו נעשה שימוש במטרות הפסולות" וכן לעדותו בדיון ההוכחות (עמ' 49 שו' 25-26): "הפסילה של מטרה זה בגלל זה שהדבק לא היה תקין, ובאיזשהם שלבים כנראה גורם להיפרדות בין החלקים של המטרה, ואז היא לא מתפקדת כמטרה".

14.התובעת טוענת שהתיאוריה של הנתבעת לגבי מקור הכשל (נייר האלומניום המצופה פוליאתילן, "pe", שסופק ע"י התובעת) קרסה בחקירות הנגדיות והתברר כי נותן חוות הדעת, אינג' בן סיני (להלן: "מומחה הנתבעת", חוות דעתו סומנה נ/3), הינו מכר של מנהל ורוליט, מר יואל זינגר (להלן: "זינגר"). עוד טענה התובעת כי למעשה יש הודאה בכתב של הנתבעת בטעותה, ראו נספח 17 לתצהיר לשם, שם נכתב, בין היתר : " עקב טעות ייצור (הדבק לא הדביק את שכבת הכסף לקרטון).. ייצור מחדש ע"ח לחוביץ ע"מ לסגור את תלונת הלקוח". חיזוק נוסף לאותה טעות רואה התובעת בעובדה שכאשר יצרה מחדש הנתבעת את אותן 2,900 מטרות, השתמשה היא בדבק 1763 וזאת למעט 50 מטרות שיוצרו בדבק החדש.

15.מכל הטעמים הללו, ומאחר ולשיטת התובעת היא הוכיחה את נזקיה במידת ההוכחה הדרושה ולמצער ניתנים אלו להערכה על ידי בית המשפט, יש להורות על קבלת התביעה ודחיית התביעה השטרית.

גרסת הנתבעת וטענותיה