אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> רומטס טכנולוגיות בע"מ נ' ז. לחוביץ בע"מ

רומטס טכנולוגיות בע"מ נ' ז. לחוביץ בע"מ

תאריך פרסום : 10/06/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
161996-09
09/06/2010
בפני השופט:
חנה פלינר

- נגד -
התובע:
ז. לחוביץ בע"מ
הנתבע:
רומטס טכנולוגיות בע"מ

החלטה

1.המבקשת פנתה בבקשה לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המשפט, וזאת עוד ביום 27/1/10. המשיבה הגיבה לבקשה זו אך לא תמכה תגובתה בתצהיר, כנדרש. אי לכך, בעת דיון שהתנהל ביום 21/2/10 הארכתי את המועד להגשת תצהיר תומך לתגובת המשיבה בה ציינתי במפורש שיש לצרף אסמכתאות התומכות במצב הכלכלי הנטען ע"י המשיבה.

2.תצהיר שכזה נחתם ביום 15/3/10 ע"י מנהל התובעת, מר טסל והוגש לבית המשפט (באיחור, ולאחר שהוגשו בקשות בעניין ע"י המבקשת). בעקבות הגשת התצהיר הגישה המבקשת בקשה למתן החלטה בבקשתה, תוך שהיא מציינת שאין בתצהיר טסל כל הוכחה ליכולת כלכלית, ההיפך הוא הנכון. ביום 27/5/10 הגישה המבקשת בקשה למתן החלטה בבקשתה.

3.טענת המבקשת בתמצית הינה כי לפי תצהיר טסל מצבה הכלכלי של המשיבה אינו איתן. כך, למשל, לחברה אין כל נכס משמעותי, החברה לא הגישה דוחות כספיים לשנים 2008 ו-2009 ובדו"ח לשנת 2007 עולה כי לחברה אין מזומנים ועיקר נכסיה הינו חוב לקוחות ברובו מחו"ל, ככול הנראה של הצבא הפולני שעניין הקשר עימו נידון בתיק זה. המבקשת טוענת כי התביעה אינה מבוססת ולאור כל אלה מבקשת להבטיח את הוצאות המשפט. המשיבה מצידה טוענת כי מצבה הכלכלי יציב ולראיה אין תיק הוצל"פ פתוח כנגדה, למעט בעניין הנדון. עוד מציגה מאזן חיובי ורווחיות לשנה"ע 2007 ולטענתה הייתה רווחית גם בשנים הבאות, ובנוסף בידיה הזמנות גדולות ובכלל זה הזמנה גדולה ממשטרת ישראל, שלא צורפה לה ראיה בטענת חיסיון בטחוני. המשיבה גורסת כי תביעתה מבוססת ואין זה יהיה נכון וצודק לחייבה בהפקדת ערובה ולהשית עליה את ההוצאות הכרוכות בכך.

4.המסגרת הנורמטיבית לענייננו הוא סעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט – 1999 וזו לשונו:

"הוגשה לבית המשפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבעת אם יזכה בדין".

5.הלכה בעניין זה נסקרה לאחרונה בפסק דינו של כב' השופט מלצר, ברע"א 10376/07 ל.נ הנדסה ממוחשבת בע"מ ואח'נ' בנק הפועלים בע"מ (2009) (פורסם המאגרים):

"מן האמור לעיל עד כה עולה כי על בית המשפט הבוחן בקשה להורות לתובע שהוא תאגיד להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, לשקול בראש ובראשונה את מצבה הכלכלי של החברה, בהתאם ללשון הסעיף. זהו שלב הבדיקה הראשון. ואולם בכך, לא נעצרת הבדיקה. משקבע בית המשפט כי החברה לא הראתה כי תוכל לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, על בית המשפט להמשיך ולבחון האם נסיבות העניין מצדיקות חיוב החברה בערובה, אם לאו (ראו: פרשת נאות אואזיס, שם בעמ' 4). זהו שלב הבדיקה השני. בהקשר זה יש להביא בחשבון, בין היתר: (א) את הזכויות החוקתיות (הנוגדות) של הצדדים (ב) את ההנחה שחיוב החברה להפקיד ערובה במקרה כזה (בו לא הוכיחה שיש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע) מבטא את הכלל והפטור הוא החריג (דבר זה נלמד מהתיבה: "אלא אם כן", הכלולה בסעיף 353א לחוק). זאת ועוד – על פי הפרשנות שהיתה נהוגה ביחס לסעיף 232 לפקודה, שקדם לסעיף 353א לחוק, ניתן לומר – על דרך ההיקש –כי שאלת סיכויי ההליך (אותה נוהגים לבדוק בבקשה להפקדת ערבות מתובע לפי תקנה 519 לתקנות) גם היא יכולה להישקל על ידי בית המשפט במסגרת בחינתו את הנסיבות לסתור את ההנחה המצדיקה חיוב החברה בערובה. במילים אחרות – אם, למשל, סיכויי ההליך גבוהים, ייתכן שיהיה בכך כדי להוות נסיבות שבגינן מוצדק שלא לחייב בהפקדת ערובה (ראו: פרשת אויקל). עם זאת, ראוי להוסיף כאן שתי הערות: (א) בשלב זה הנטל רובץ על כתפי החברה התובעת – להראות מהן אותן נסיבות שבגינן לא מוצדק לחייב את התאגיד בהפקדת ערבות (עיינו: פרשת אויקל). (ב) בדרך כלל אין זה ראוי להיכנס בהרחבה במסגרת זו לניתוח סיכויי התביעה ויש להיזקק לעניין האמור רק כאשר סיכויי ההליך גבוהים במיוחד, או קלושים מאוד (השוו: The White Book, 624). משמסתיים שלב הבדיקה השני במסקנה שעל החברה להפקיד ערובה להוצאות הנתבע מגיע שלב הבדיקה השלישי, במסגרתו יש לבחון את גובה הערובה הנדרשת ולדאוג שתהיה מידתית ותאזן אל נכונה את שלל השיקולים הרלבנטיים ..."

6.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה ולאור ההלכה שצוטטה לעיל הנני מקבלת את הבקשה להפקדת ערובה. סבורני כי המשיבה-התובעת לא הוכיחה שמצבה הכלכלי איתן. התובעת נמנעה לצרף תצהיר מטעמה ועשתה זאת רק לאחר שבית משפט הורה לה לעשות כן; גם אז, התצהיר לא הוגש במועדו; מדובר בתצהיר דל בפרטים שלא צורפו אליו אסמכתאות נדרשות; העובדה שאין כנגד המשיבה תביעות נוספות אינה מלמדת על יכולת כלכלית איתנה; מתן פרטי החשבון אין בו די ; הדו"ח לשנת 2007 אינו משקף את מצב המשיבה נכון להיום ואכן מתעוררת שאלה מדוע אין בנמצא דו"חות מאוחרים יותר ו/או מדוע מידע זה לא מגובה בתצהיר רואה החשבון של החברה; הזמנת העבודה הנטענת בסעיף 7 לתצהיר לא לוותה באסמכתא כלשהי; לא פורטו כלל וכלל נכסים השייכים למשיבה. אני מפנה בעניין זה לתגובת המבקשת מיום 28/3/10, לסעיפים 2-12 המרחיבים בעניינים שמניתי לעיל, ואין לי אלא להסכים לאמור שם.

7.מאחר ולא הוכחה היכולת הכלכלית, יש לפנות לשלב הבדיקה השני - סיכויי התביעה. בעניין זה איני יכולה לקבוע מסמרות, אולם על פניו מדובר בתביעה שלא בנקל ניתן יהיה להוכיחה. בנוסף, המשיבה עצמה הגישה בקשה לדחיית הגשת תצהירי עדות ראשית מן הטעם שמתקשה היא לאתר מומחה. בהעדר חוות דעת של מומחה, יקשה עד מאוד על המשיבה להוכיח את תביעתה. בנוסף, יש לזכור שהמבקשת הגישה שטרות לביצוע בטרם הוגשה תביעה זו, וקיימת טענה כי התביעה שבפניי מהווה אך משקל נגד לתביעה השיטרית. לפיכך, איני יכולה לקבוע שסיכויי התביעה טובים ביותר, באופן המהווה משקל נגד לאי הוכחת איתנות כלכלית, ויש להורות על הפקדת ערובה.

8.בבואי לקבוע את סכום הערובה, לוקחת אני בחשבון את סכום התביעה; את העובדה שכבר התקיימו שתי ישיבות קדם משפט וטרם הוגשו תצהירי עדות ראשית; את העובדה שהמבקשת הגישה הודעת צד ג'. מאידך, שוקלת אני את זכותה החוקתית של המשיבה לפנות לערכאות. בשקלול כל הנתונים הללו, הנני מחייבת את המשיבה להפקיד ערובה להבטחת הוצאות משפט בסך של 25,000 ₪. סכום זה יופקד במזומן בקופת בית המשפט או שתומצא ערבות בנקאית על סכום זה. הסכום יופקד תוך 30 יום מיום קבלת ההחלטה ויהווה תנאי להמשך ההליך. עם הפקדת הסכום תינתנה הוראות לעניין מועדי הגשת התצהירים.

המזכירות תשלח עותק מהחלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ז סיון תש"ע, 09 יוני 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ