ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות קריות
|
911-02-11
30/01/2012
|
בפני השופט:
דאוד מאזן
|
- נגד - |
התובע:
אליהו רום
|
הנתבע:
1. ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ 2. שלמה - רשת מוסכים ושירותי דרך בע"מ ח.פ. 512304056
|
פסק-דין |
פסק דין
בפניי תביעה לתשלום סך של 2000 ₪ בגין אי אספקת שירותי גרירה.
התובע הגיש תבעתו תחילה נגד חברת הביטוח בעילה חוזית ודרישה לשיפוי בסכום התביעה, חברת הגרירה ביקשה להצטרף לתביעה ללא שהתובע יצר חזית כלשהי נגדה .
התובע טוען כי ביום 29.12.09 בסמוך לשעה 11:00 בבוקר, רכבו מסוג פורד נתקע, הוא ביקש שירותי גרירה מהנתבעת 2 אך זו סירבה לספק לו את השירות בטענה כי הרכב עמוס בסחורה, וגם לאחר שציין בפניה כי יפנה את הרכב מסחורה עדיין השירות לא סופק ומכאן נאלץ לשכור שירות גרר פרטי בגינו שילם סך של 2000 ₪ (ע"פ חשבונית ששילם לגרר הפרטי ואשר צורפה לכתב התביעה) שהוא מבקש בתביעה זו כי הנתבעים ישלמו אותם.
התובע טוען כי לאחר שפנה לנתבעים הם פיצו אותו אך ורק בסכום של 650 ₪ וסירבו לשלם את היתרה.
הנתבעים טוענים כי, ע"פ תנאי הפוליסה וכתב השירות שהינו חלק בלתי נפרד הימנה (סעיף 13 לכתב השירות: " כל גרירה אפשר שתתבצע באמצעות העברת הרכב מגורר לגורר ולא בנסיעה ישירה") , העברת הרכב ממחלף קרית גת אל מוסך ברק בחיפה לא היתה אפשרית באותו יום ודבר זה לא היה מקובל על התובע, אך הינו בהחלט במסגרת ההסכמות בין הצדדים ואינו מהווה חריגה מתנאי השירות ופוליסת הביטוח. חרף האמור, ולפנים משורת הדין הנתבעים שילמו לתובע חלק מסכום הגרירה שאינו מהווה פיצוי ו/או הודאה באחריות כלשהי.
בנוסף, הנתבעים טוענים כי ע"פ סעיף 18 לכתב השירות, הנתבעת 2 היתה רשאית לסרב לגרור רכב עמוס, ולמרות שטיעון זה שולי אל מול דרישת התובע כי הרכב ייגרר בגרירה ישירה למוסך בחיפה באותו יום, התובע לא פינה את הרכב שהיה עמוס בניגוד לטיעון התובע.
דיון והכרעה:
לאחר ששמעתי את הצדדים, התרשמתי מהם באופן בלתי אמצעי ועיינתי בחומר הראיות שצורף לתיק הגעתי למסקנה כי יש לקבל את התביעה.
ראשית, ההחרגה בפוליסת הביטוח:
התובע טוען כי ההחרגות אותן מציינת הנתבעת 1, לא נמסרו לו, ובכתב הפוליסה אין חריגים ואילו הנתבעות טוענות כי תנאי אספקת הגרירה קבועים בכתב השירות אשר מחייבים את התובע ומהווים חלק בלתי נפרד מהפוליסה.
מאחר ומדובר בחוזה ביטוח חל על היחסים בין התובע לנתבעת 1 חוק חוזה ביטוח התשמ"א 1982 (להלן:"חוק חוזה ביטוח") אשר קובע מפורשות בסעיף 3 כי כל תנאי או סייג לחבות המבטח יש להבליטם בהבלטה מיוחדת או לרשמם בסמוך לנושא שהם נוגעים לו וכי אם הדבר לא נעשה המבטח אינו יכול הסתמך על אותו תנאי.
דהיינו מיקום ההחרגה מתבצע בשתי דרכים, או בסמוך לנושא אותו היא באה להחריג או בהבלטה מיוחדת.
פסיקה ענפה של בתי המשפט קבעה כי על המבטח לוודא כי המבוטח אכן מבין את התנאי המחריג ומודע לתוצאותיו ומשמעותו, זאת על מנת להבטיח כי המבוטח בבואו לכרות חוזה ביטוח מקבל החלטה מושכלת לאחר ידיעת פרטי החוזה בו הוא מתקשר (ראה בעניין זה ע"א 4819/92 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ. ישר, פ"ד מט(2) 749)
התנאי לפיו יכול והגרירה לא תבצע באופן ישיר או התנאי לפיו אם הרכב עמוס לא תתבצע גרירה הינם החרגות לחלות שירות הגרירה.
שירות הגרירה נקבע בפוליסה באופן הבא:
"הכיסוי כולל שירותי דרך וגרירה, רכב חלופי, שמשות, רדיו דיסק חילופי, החלפת גלגל ואספקת דלק.
בכפוף לכתבי השירות כמפורט בחלק ג' לפוליסה".
המבטחת בחרה להחריג תנאי מתן שירות הגרירה, בכתב שירות נפרד, במקום אחר מאשר בסמוך ליד נושא הגרירה ולכן היה עליה להבליט את ההחרגות בצורה מפורשת דבר אשר לא נעשה כפי שניתן להתרשם מעיון בפוליסה ובכתב השירות.
בנוסף, הנתבעת 1 לא הוכיחה כי הוסבר לתובע תנאי הגרירה שבכתב השירות ומשמעות ההחרגות שבכתב זה (למשל ע"י העדת סוכן הביטוח דרכו כרת התובע את ההסכם).