רום נ' חיפה

פסק דין

1.בפני תביעה להשבת סכום אשר שולם על ידי התובעת לנתבעת, על חשבון שכר לימוד במסגרת לימודיי תואר שני.

2.לטענת התובעת, עו"ד במקצועה, "בסמוך לתחילת שנת הלימודים" (כך בכתב התביעה) נרשמה לשנה שלישית בלימודים לתואר שני. לדבריה, בתחילת השנה ילדה התובעת את בנה ולפיכך, למרות רצונה, נבצר ממנה להגיע ללימודים. התובעת פנתה לנתבעת וביקשה להפסיק את לימודיה ולקבל את שכר הלימוד אותו שילמה. אחר שפנייתה הועברה ל"ועדת חריגים" הודע לה ששכר הלימוד לא יוחזר לה, אבל ייזקף על חשבון שכר הלימוד של השנה העוקבת. התובעת ציינה כי היא זקוקה לכסף ומבקשת להורות לנתבעת להשיב לה את כספה.

עיון במכתבה של התובעת אל הנתבעת מעלה כי התובעת ציינה בו כי היא מקווה שבשנה העוקבת, כשילכו ילדיה לגן, תוכל להמשיך ולסיים את התואר.

3.הנתבעת טענה כי הודעת התובעת על סיום לימודיה ניתנה כחודש לאחר תחילת הלימודים ובהתאם לתקנון האוניברסיטה, במצב שכזה, חבה התובעת בתשלום 35% משכר הלימוד. למרות זאת, לפנים משורת הדין, הסכימה הנתבעת לזקוף לזכות התובעת את הסכום ששולם על ידה, היה ותשוב אל ספסל הלימודים בשנתיים העוקבות.

4.בדיון, הוסיפה התובעת וציינה כי נרשמה ללימודים לאחר לידת בנה, אולם בהמשך, הוא חלה ועל כן נמנע ממנה להגיע ללימודים. לדבריה, מחלתו וכן הבנתה כי יקשה עליה להגיע ללימודים כאשר היא מטופלת בתינוקת בת שנה ובתינוק בן יומו, גרמו לה להפסיק את לימודיה. התובעת טענה כי ביקשה מן הנתבעת להעביר את הכספים לטובת שכר הלימוד של בעלה, אשר לומד אצל הנתבעת, אולם זו סירבה.

ב"כ הנתבעת מסר כי החלטת ועדת החריגים ניתנה לפנים משורת הדין ולמרות האמור בתקנון. עוד ציין ב"כ הנתבעת כי לידת בנה של התובעת לא היה מאורע בלתי צפוי וכי התובעת נרשמה ללימודים כאשר היא מודעת ללידה הצפויה ולפיכך, היה עליה לשקול את כל השיקולים ולקבל את ההחלטה הנכונה עבורה. ב"כ התובעת ביקש עוד כי התובעת תחוייב בהוצאות בגין הליך זה.

5.עיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את הצדדים.

אחר אלה, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.

6.לא מצאתי כי דופי בפעולת הנתבעת. התובעת נרשמה ללימודים, על פי עדותה, לאחר לידת בנה, כאשר לה ילדה בת שנה. פניית התובעת אל הנתבעת בבקשה להפסיק את לימודיה, באה בחלוף למעלה מחודש מתחילת הלימודים. בנסיבות אלה, הן תקנון האוניברסיטה והן הגיון הדברים מלמד על כך שעל התובעת לשאת בתשלום כלשהו, שהרי ברי כי לנתבעת היו הוצאות כתוצאה מרישומה של התובעת ללימודים.

התובעת, צריכה היתה ליטול בחשבון את כל השיקולים, טרם הרשמתה ללימודים. משבחרה להרשם וביטלה את לימודיה רק בחלוף חודש מתחילת שנת הלימודים, עליה לשאת במלוא המשמעויות של מעשיה ובכלל זה למשמעות הכספית של הדבר.

הנתבעת, לפנים משורת הדין, איפשרה לתובעת לשוב אל ספסל הלימודים, כאשר הסכום ששילמה ייזקף על חשבון שכר הלימוד, וזאת בתוך שנתיים.

סבורני כי בכך, הלכה הנתבעת כברת דרך אל התובעת ומעבר לכך, לא מצאתי כי קיימת עילה כלשהי לתביעת החזר סכום זה.

7.לפיכך אני דוחה את התביעה.

התובעת תשלום לנתבעת את הוצאותיה בהליך בסך 500 ₪.

סכום זה ישולם בתוך 30 יום, שאם לא כן, יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

8.זכות הגשת בקשת רשות ערעור כחוק לבית המשפט המחוזי בחיפה.

המזכירות תעביר העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ז אלול תש"ע, 06 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.