אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> רוימי נ' א. נייס קאר שיווק ומכירות בע"מ

רוימי נ' א. נייס קאר שיווק ומכירות בע"מ

תאריך פרסום : 11/02/2014 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות באר שבע
6401-05-13
06/02/2014
בפני השופט:
אורית ליפשיץ

- נגד -
התובע:
דוד רוימי
הנתבע:
א. נייס קאר שיווק ומכירות בע"מ
פסק-דין

פסק דין

מבוא:

לפניי תביעה לתשלום פיצויים מוסכמים, שכר טרחת עו"ד והוצאות בשל השבתת רכב, בסך כולל של 18,000 ₪ בגין הסכם "טרייד אין" מיום 4/4/13 שנערך בין התובע לנתבעת ואשר לטענת התובע, הופר ע"י הנתבעת.

התובע הינו מי שהיה, עובר לחתימת הסכם ה"טרייד אין", הבעלים של רכב מסוג מאזדה 3 שנת יצור 2007 מ.ר. 4963561 (להלן: "רכב המאזדה").

הנתבעת הינה חברה בע"מ העוסקת במכירה וקניית כלי רכב, והינה הבעלים של רכב מסוג רנו מגאן שנת ייצור 2008 מ.ר. 4734464 (להלן: "רכב הרנו").

רקע כללי:

בתאריך 2/4/13 הגיע התובע למשרדי הנתבעת וזאת על מנת לנסות למכור את רכבו, רכב המאזדה, ולקבל בעדו, רכב אחר, ללא תוספת כל תמורה. הנתבעת הציעה לתובע, תמורת רכבו, את רכב הרנו. הואיל ומנוע רכב המאזדה היה פגום, היה צורך בגרירתו למוסך, ומשכך התובע גרר את רכב המאזדה למוסך, עוד באותו היום.

כן טוען התובע כי באותו היום, היינו יום 2/4/13, מסר הוא לנציג הנתבעת, ניסים (להלן: "ניסים"), את רישיונות רכב המאזדה וכי ניסים אמר לו להגיע למשרדי הנתבעת, יומיים לאחר מכן, לצורך קבלת רכב הרנו.
מנגד טוענת הנתבעת כי, התובע לא הציג באותו היום את רישיונות הרכב לניסים וטען כי הם אינם אתו.

ביום 4/4/13 הגיע התובע למשרדי הנתבעת לצורך קבלת רכב הרנו וחתימת ההסכם לביצוע הטרייד אין. ואכן במועד זה, חתמו הצדדים על החוזה למכירת רכב המאזדה מהתובע לנתבעת ומכירת רכב הרנו מהנתבעת לתובע (להלן: "החוזה") (ראה, נספח ו' לכתב התביעה). יצוין כי הגב' אורלי כהן (להלן: "אורלי"), אשר הינה הבעלים של הנתבעת, חתמה על החוזה, מטעם הנתבעת.

מנוסח החוזה עולה כי, הנתבעת הצהירה בפני התובע כי היא מחזיקה כדין ברכב הרנו והיא אף מסרה במסגרת טופס גילוי נאות לתובע, כי רכב הרנו, היה בבעלות קודמת של חברת השכרה (ראה נספח ו' לכתב התביעה). כמו כן עולה כי, התובע הצהיר בפני הנתבעת כי רכב המאזדה הינו משנת ייצור 2007 והיה רק בבעלות של ידיים פרטיות-"מקוריות- פרטי". בהתאם לנתונים אלו, הסכימו הצדדים על עסקת הטרייד אין, באופן שרכב הרנו ימכר ויועבר לבעלות התובע תמורת העברת הבעלות ברכב המאזדה לנתבעת וזאת, ללא תוספת כל תשלום מצד התובע.

ביום 7/4/13 הוציאה הנתבעת ממשרד הרישוי, רישיון רכב למאזדה וזאת לאחר שנעשתה על ידה כבר העברת הבעלות בסניף הדואר. בבדיקה במשרד הרישוי נאמר לנתבעת, כי רכב המאזדה היה ביד הראשונה, בבעלות ובשימוש של חברת השכרה.

עם גילוי פרט זה, קרי כי רכב המאזדה היה בבעלות של חברת השכרה, בניגוד למוצהר על-ידי התובע בחוזה בין הצדדים, ביקש התובע לברר פרט זה. יצויין כי המדובר בפרט אשר גילויו הביא לתוצאה כי התמורה שהעביר התובע לידי הנתבעת, במסגרת החוזה (רכב המאזדה), פחותה מהתמורה שהוסכמה במסגרת החוזה.

לטענת הנתבעת, ביקש התובע להמתין על מנת לברר את העניין מול המגרש ממנו רכש את רכב המאזדה. עוד טוענת הנתבעת כי, כבר בשלב זה, אמרה מפורשות לתובע, כי הינה מעוניינת לבטל את העסקה.

התובע טוען כי לאחר שניסים מסר לו את המידע אודות מקוריות רכב המאזדה, דרש ממנו ניסים לשלם תוספת של 5,000 ₪ עבור רכב הרנו, אך התובע התנגד. והתובע אף טען כי מסר לנתבעת ולנציגה, כי אין מקום לבטל את העסקה, ככל שהנתבעת כבר העבירה את הבעלות על שמה ברכב המאזדה ואף ביצעה בו את תיקון המנוע.

לאור מחלוקות אלו שהתעוררו בין הצדדים, בעקבות גילוי הפרט המהותי כי רכב המאזדה היה בבעלות של חברת השכרה, דבר המפחית משוויו, הועברו בין הצדדים מכתבים בהם כל צד טוען טיעוניו ודורש דרישותיו . ראה, מכתבי התובע מיום 10/4/13 ו- 21/4/13 (נספחי כתב התביעה), ומכתבי הנתבעת מיום 10/4/13 ( מוצג נ/1) ו- 22/4/13 (מוצג נ/2).

על פי חלופת המכתבים עולה, כי הנתבעת במכתבה מיום 10/4/13 הציעה בתחילה לתובע שתי חלופות: האחת- ביטול העסקה, השבת המאזדה לתובע ותשלום למוסך עבור החלפת המנוע; השנייה- תוספת תשלום (לאור כך שהיות הרכב בידי חברת השכרה מוריד את ערכו ב- 27% ממחיר מחירון). באותו המכתב, הציעה אף הנתבעת כי יבוטל החוזה וזאת תמורת סך של 500 ₪ בתוספת מע"מ עבור פירוק המנוע. אך, וכעולה ממכתבי התובע, דחה התובע הצעה זו. גם במכתבם מיום 22/4/13 חוזרים הנתבעים ומבקשים לבטל את החוזה בין הצדדים, וזאת על אף הנזקים הכספיים שנגרמו להם עד כה.

יצוין כי, כבר ביום 7/4/13 לקח התובע את רכב הרנו, והוא עשה בו שימוש ממועד זה ועד ליום 30/1/14, תום תקופת רישיון הרכב, למרות שהוא עדיין רשום על שמה של הנתבעת.

ביום 22/8/13 מכרה הנתבעת את רכב המאזדה לצד ג', ולטענתה, תמורת סך של 27,000 ₪ (ראה, עמ' 2, שו' 20 לפרוטוקול).

המחלוקת:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ