אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> רוזנר נ' הכשרת הישוב החזקות בטוח בע"מ

רוזנר נ' הכשרת הישוב החזקות בטוח בע"מ

תאריך פרסום : 05/08/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום הרצליה
6175-04-11
29/07/2013
בפני השופט:
סיגל רסלר-זכאי

- נגד -
התובע:
אלה רוזנר
הנתבע:
הכשרת הישוב החזקות בטוח בע"מ

החלטה

בהתאם להחלטת כב' השופטת צ'רניאק מיום 11.3.13 ובקשת ב"כ התובעת מיום 23.5.13, להלן נימוקי להחלטה מיום 1 ינואר 2013.

התובעת ילידת 8.12.73, נפגעה בהתאם לנטען בתאונת דרכים ביום 5.5.10. בכתב התביעה, עתרה התובעת למינוי אורתופד.

הצדדים הסכימו על מינויו של ד"ר יורם אנקשטיין, בחוות דעתו מיום 10.2.12 קבע המומחה את נכותה האורתופדית של התובעת בגין התאונה בשיעור של 5%, וזאת בהתאם לסעיף 37 (5) (א) חלקי לקובץ תקנות הביטוח הלאומי.

ביום 28.11.12, הגישה התובעת בקשה למינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרי, על בקשה זו הגיב ב"כ הנתבעת, ולתגובה השיב ב"כ התובעת. (להלן: "בקשה למינוי פסיכיאטר").

ביום 1.1.13, קיבלתי את הבקשה למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי, על החלטה זו הוגשה בר"ע (60418-01-13).

במסגרת הבר"ע וכן במסגרת התגובה לבקשה למינוי, נטען ע"י ב"כ הנתבעת כי לא ניתן לדון בבקשה למינוי מומחה רפואי נוסף, מבלי שהוגשה בקשה לתיקון כתב תביעה והבקשה למינוי מומחים, בצירוף תצהיר ערוך כדין לאימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה ושבגינן נדרש התיקון, בהתאם לסעיף 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984.

עוד נטען, כי בקשת התובעת למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה התבססה אך ורק על מסמך מאת הגברת דפנה קרטה שוורץ מיום 27.6.11, אשר בהתאם לטענת הנתבעת הינו "מסמך סיכומי מוזמן לכל דבר ועניין מאת מטפלת פרטית ובמסגרת הרפואה המשלימה, אשר מנוסחו אין ולא יכול להיות ספק שהוא לא נערך לצורך ובמהלך הטיפול הרפואי השוטף".

צודק ב"כ הנתבעת כי הבקשה למינוי מומחים, כפי שצורפה לכתב התביעה לא כללה בקשה למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי. בתגובה להתנגדות הנתבעת לבקשת המינוי (סעיף 6), התבקש תיקון סעיף 6 לכתב התביעה, על דרך הוספת המשפט ולפיו התובעת סבלה מבעיות נפשיות ואף טופלה. בבקשה למינוי מומחה פסיכיאטר, נטען כי בנוסף לפגיעה האורתופדית, התפתחו אצל התובעת לאחר התאונה הפרעות נפשיות פתולוגיות שהוחמרו במרוצת הזמן, לרבות בלבול, רגישות יתר, קשיים באוריינטציה, פגיעה בזיכרון ובריכוז, חרדות ומתח בגינן הופנתה התובעת למעקב פסיכיאטרי, וכל זאת תוך הדחקה יומיומית, ניסיון לניהול שגרה וחזרה למעגל העבודה. כמו כן, נטען כי התובעת טופלה אצל פסיכותרפיסטית, שאבחנה סימני טראומה ניכרים.

לבקשה צורף מסמך מיום 27.6.11, ערוך ע"י הגב' דפנה קרטה שוורץ, פסיכותרפיסטית גופנית הוליסטית. מן המסמך עולה, כי בחודש יולי 2010 הגיעה אליה התובעת לראשונה לטיפול. עולה עוד, כי התובעת סיפרה על התאונה שארעה בחודש מאי אותה שנה, וכי למרות שהמשיכה לתפקד תיארה את השלכות התאונה על מצבה הנפשי כתוצאה ממנה. עוד פורט במסמך, כי במשך כשנה מטופלת התובעת אצל הגב' שוורץ פעם בשבוע.

צודק ב"כ הנתבעת, כי במסגרת "כתב התביעה המקורי" לא נטען ולא התבקש מינוי פסיכיאטר. אולם, מקובלת עלי טענת ב"כ התובעת כי במסגרת הבקשה למינוי פסיכיאטר התבקש תיקון כתב התביעה. איני רואה מקום להכביר בהליכים ובהתנגדויות "טכניות" כאשר על פני הדברים עולה כי הבקשה הינה מוצדקת, ראויה, נכונה ובמקומה.

מעיון במסמך אשר צורף על ידי התובעת, לבקשה למינוי פסיכיאטר, אשר בהתאם להלכה הנהוגה באשר לצירוף מסמכים המעידים על טיפולים נפשיים או דומיהם, איני רואה במסמך חוו"ד האסורה בהגשה. ראו לעניין זה רע"א 3906/95 אמר נ' הדר חב' לביטוח בע"מ (מיום 28.11.95), שם ביקשה הנפגעת להגיש למומחה הרפואי בדיקה דיאגנוסטית אשר נערכה לה במהלך אשפוזה בבי"ח וסיכום מחלה. כב' השופטת שטרסברג כהן, קבעה בעניין זה "אף שחלק מן הכלול בדו"ח מהווה אוסף של ידיעות מפי הנבדקת, אולי ללא בדיקה עצמאית מצד הבודק בדבר אמיתותן, חזקה על המומחה שיידע למיין את החומר ולהעבירו בכור ביקורתו האישית, על סמך הידע והניסיון המקצועי שלו ועל סמך הבנת תפקידו כמומחה מטעם בית המשפט".

עוד ראה לעניין זה, רע"א 4312/01 תמם נ' אררט חב' לביטוח (מיום 6.8.01), שם התייחס כב' השופט אור (כתוארו אז) לצירופו של סיכום אשפוז של ביה"ח לוינשטיין, וקבע כי אין לפסול הגשתו של מסמך זה.

ברע"א 5638/95, מגדל חב' לביטוח בע"מ נ' קריסטיאן שמור (מיום 15.1.96), נדונה בהרחבה סוגיית המצאת כרטיס טיפולים של נפגע אצל פסיכולוג למומחה רפואי מטעם ביהמ"ש. כב' השופטת שטרסברג כהן, התירה המצאת כרטיס הטיפולים למומחה, וקבעה: "מה שצילום רנטגן מהווה עבור האורתופד יכול מידע על התנהגות האדם, מצבו הנפשי, מאפייני אישיותו, הישגיו וכישוריו האינטלקטואליים לפני התאונה ואחריה, להוות עבור פסיכיאטר".

ב"כ הנתבעת טוען, כי מכתבה של הגב' שוורץ נחזה להיות מסמך מוזמן אשר הוכן לצורכי ההליך. כמו כן, נטען כי לא הוצגה ראשית ראיה ברמה הנדרשת לצורך מינוי מומחה רפואי בתחום.

כפי שנקבע ברע"א 3007/12 פלונית נ' הראל (מיום 30.5.12) מפי כב' השופט זילברטל, לטענה כי "מסמך נערך לצורך טיפול רפואי", מכיוון שעל התובע להראות שיש אפשרות לקיומה של נכות רפואית צמיתה כתוצאה מהתאונה, "הרי שהמסמכים הרפואיים עליהם הוא נסמך אמורים לבסס גם את הקשר הסיבתי שבין התאונה לבין הנכות הנטענת. אך בהקשר זה נפסק, כי ביהמ"ש עשוי להסתפק גם ברמת סבירות נמוכה לקיומו של קשר סיבתי, ובכל מקרה די בראשית ראיה, כשם שדי בכך לעניין עצם קיום הנכות ... הגישה הליברלית והמגמה להקל עם התובע ... מוצאת ביטוי גם באופן שבו פירש בימ"ש זה את האמור בתקנה 2 (ב) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז 1986."

מכתבה של הגב' שוורץ מתעד את מועד פנייתה הראשונה של התובעת אליה, את פרטי התלונות וכן את היקף הטיפולים וסוג הטיפולים שניתנו על ידה לתובעת. המסמך נושא תאריך 27.6.12, אין מחלוקת כי הבקשה למינוי פסיכיאטר הוגשה ע"י התובעת למעלה משנה לאחר שנמסר לה מסמך זה. נפסק כי העובדה שמסמך רפואי ניתן במסגרת "טיפול פרטי", אינה רלבנטית כלל. כפי שקבעתי לעיל, כי המסמך אינו בבחינת חוו"ד הרי שאני קובעת כי המסמך מטרתו ליתן פרטים עובדתיים רלבנטיים לצורך הצגת ראשית ראיה לנכות הנטענת, קשר סיבתי לתאונה וכן רצף טיפולי.

כלן ומכל המקובץ, אני קובעת כי בהתאם לההלכה כפי שנקבעה ברע"א 3007/12 פלונית נ' הראל (לעיל), מפי כב' השופט זילברטל, "עיקרון יסוד בתחום בו אנו עוסקים הוא, שכיוון שהתובע הניזוק, אינו יכול להוכיח את מצבו הרפואי אלא באמצעות מומחה שביהמ"ש ימנה, על ביהמ"ש להישמר מלנעול את הדלת בפני התובע. דחיית בקשה למינוי מומחה, כמוה, במידה מסוימת, היא דחיית התביעה (או חלקה הנוגע לנכות מסוימת). מכאן הזהירות הרבה, שעל ביהמ"ש לנהוג בה כאשר הוא בוחן בקשה למינוי מומחה ... במקרה של ספק, יש למנות מומחה שכן עדיף שיתברר כי המינוי היה מיותר, ואז גם ניתן יהיה לחייב את התובע בעלות המומחה, מאשר לא יתמנה מומחה במקרה שאכן סובל התובע מנכות עקב התאונה".

בנסיבות אלו, החלטתי לקבל את הבקשה למינוי פסיכיאטר, שכה"ט ישולם בשלב ראשון ע"י הנתבעת, וככל שלא תיקבע נכות פסיכיאטרית תהא רשאית הנתבעת לעתור לקיזוז שכה"ט המומחה מהפיצוי שייפסק לתובעת.

בשולי החלטתי אוסיף כי, צר לי שהליך המינוי וקידומה של התובענה ובירור מצבה הרפואי של התובעת התעכב, בשל העובדה שהחלטתי מיום 1 ינואר 2013 לא נומקה באופן זה. ברם, סברתי כי כל המפורט בהחלטתי מהיום הינו בידיעת ב"כ הצדדים. כמעט כדבר שבשגרה נוהגות נתבעות להתנגד לבקשות למינויים של מומחים, בעת שההלכה, במיוחד זו שנקבעה בבר"ע 3007/12 ידועה וברורה על כל המשתמע. ככל שביהמ"ש יזדקק לנמק ולפרט באופן זה כל החלטה למינוי, יהווה הדבר הכבדה ניכרת על עבודתו של ביהמ"ש, יעכב קידומם של הליכים ועשוי אף לגרור חיובם של הצדדים בהוצאות. לכן, סברתי כי נכון היה להימנע מפירוט יתר כאמור.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ