פסק דין
רק עובדתי
1.התובע עוסק ברכישה, שיווק ויבוא של מכונות בתעשיית הפלסטיקה.
2.הנתבעת 1 הינה חברה הרשומה כדין בגרמניה והעוסקת בשיווק ובמסחר של מכונות בתעשיית הפלסטיקה.
3.הנתבע 2, הינו מנהל ובעל מניות בנתבעת 1.
4.בסוף שנת 2007, סיפק התובע לנתבעים את המכונות נשוא התביעה.
המחלוקת
5.גובה התמורה אשר סוכמה בין הצדדים בגין המכונות. וכן, האם לתובע עילת תביעה כנגד הנתבע 2.
טענות התובע
6.התובע טוען לקיומו של קשר עסקי עם הנתבעים לאורך שנים, וליחסי אמון אשר שררו בינו ובין הנתבעים.
7.התובע טוען, כי התמורה כפי שסוכמה עם הנתבע 2 בגין המכונות אשר סופקו בפועל לנתבעים, מסתכמת בסך 45,000 אירו, וכי הנתבעים שילמו 18,9985 אירו בלבד.
8.לטענת התובע במהלך חודש מרץ 2007 , הגיע נתבע 2 לישראל והתעניין ברכישת המכונות, המפורטות בנספח 1 לתצהיר העדות ראשית מטעם התובע. לטענת התובע כפי שעולה מנספח 1, הציעו הנתבעים לשלם עבור המכונות סך של 29,000 דולר. התובע לא הסכים לסכום הנקוב בהצעת הנתבעים.
9.לטענת התובע, במהלך ביקור הנתבע 2 בישראל בחודש נובמבר 2007, ביקש הנתבע לרכוש מכונה נוספת, ExtruderReifenhacuser, אשר לא נכללה בהצעת הנתבעים -נספח 1 לתצהירו. לטענתו, במהלך אותו ביקור סוכם על מכירת כל המכונות (נשוא נספח 1 והמכונה הנוספת), בתמורה כוללת בסך 45,000 אירו.
לטענת התובע, ביקש הנתבע 2 לחלק את התמורה הכוללת לשני חלקים, 30,000 אירו ו- 15,000 אירו. עוד ביקש נתבע 2 לטענת התובע, לכלול בחשבונית על הסך של 30,000 אירו, מרכיב ידע, מסירה, בדיקה ואחריות. לטענת התובע, הסכומים הנקובים בנספחים 2 ו- 3 לתצהירו, מהווים את התמורה בגין כל המכונות לרבות מכונת האקסטרודר רייפנהוייזר, אשר כאמור לא נכללה מלכתחילה בהצעת הנתבעים. בנספח 2 לתצהיר התחייבו הנתבעים לשלם את יתרת התמורה, בסך 15,000 אירו, אחרי מכירת המכונה המצוינת בו, לצד שלישי, או לכל המאוחר, שישה שבועות מהגעת המכונה.
התובע מדגיש, כי על אף החלוקה בחשבונית נספח 3 לתצהירו, הרי שמלוא הסכום הנקוב בחשבונית מהווה תשלום בגין המכונות, וכי החלוקה למרכיב הידע, המסירה והאחריות בוצעה לבקשת הנתבע 2.
11.התובע טוען, כי שלח לנתבעים את המכונות ביום 12.11.07 בשני קונטיינרים (שטר מטען, נספח 4).
12.התובע טוען כי חובם של הנתבעים בגין המכונות מסתכם בסך בשקלים השווה ל- 26,015 אירו.
13.בנוסף, עותר התובע לחיוב הנתבעים בסך בשקלים השווה ל- 20,000 אירו בגין הוצאות, ובכלל זה נסיעה לגרמניה ועלויות טיפול משפטי בישראל ובגרמניה וכן, עוגמת נפש.
טענות הנתבעים
14.בכתב ההגנה טענו הנתבעים, כי התמורה הכוללת אשר סוכמה בעסקה הסתכמה בסך 30,000 אירו, כאשר מתוך הסכום האמור, סך 14,000 אירו היווה תמורה בגין הדרכה, הרכבה והפעלת ניסיון – שירותים אשר לא סופקו על ידי התובע ויש להפחיתם מהתמורה אשר סוכמה בגין המכונות.