רוזן נ' שבלין

פסק דין

לפני תביעה בגין פגיעה בפרטיות על ידי עיון בדברי דואר (סגורים), ונטילת דברי דואר של התובע על ידי הנתבעת.

א. העובדות הצריכות לעניין ועיקר טענות הצדדים.

1.התובע טוען כי לאחר שבמשך חודשים ארוכים קיבל את דברי הדואר שלו באופן חלקי, ושלא כראוי, כך שחלקם הגיעו אליו קמוטים, חלקם פתוחים וחלקם כשהם נראים כאילו נפתחו המעטפות והודבקו מחדש, התקין מצלמה בכניסה לבית המשותף בו מתגוררים בין היתר התובע והנתבעת, על מנת לתעד את הפעילות באזור מתקן תיבות הדואר. ממעקב זה התברר לתובע כי הנתבעת חיטטה, באופן קבוע, בתיבת הדואר שלו, הוציאה דברי דואר, ואף נטלה דברי דואר מתיבת הדואר שלו. לטענתו, לא ייתכן שהנתבעת התבלבלה בין תיבת הדואר שלה לשלו שכן שלו – גדולה יותר ומותקנת בנפרד מיתר תיבות הדואר, ושמו רשום עליה.

2.התובע טוען כי מעשיה של הנתבעת נעשים כחלק מקנוניה בינה לבין שכנים נוספים בבניין, העוקבים אחר התובע, ומעיינים במעטפות דברי הדואר שהוא מקבל ואף מוציאים דברים דואר ונוטלים אותם.

3.התובע נקט הליכים משפטיים נגד שכנים נוספים בבניין בגין אותה עילה וכן בעילות נוספות כגון לשון הרע וגרימת נזק בזדון.

4.התובע טוען כי מעשיה אלה של הנתבעת מהווים פגיעה בפרטיותו כאמור בחוק הגנת הפרטיות התשמ"ע – 1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות"). לטענתו, מעשים אלה הפרו את שלוות חייו ופגעו בשמו הטוב ובכבודו.

5.כן טוען התובע כי הנתבעת ביצעה את האמור במזיד, על מנת לפגוע בו, בעקבות קנוניה שנרקמה בינה לבין השכנים נגד התובע.

6.התובע טוען כי הוא זכאי לפיצוי סטטוטורי בסך 100,000 ₪ ללא הוכחת נזק בגין כל הפרה.

כמו כן עותר התובע למתן צו מניעה, האוסר על הנתבעת לעקוב או לבלוש אחריו או לפגוע בפרטיותו וכן להימנע מלהטריד אותו בכל דרך.

כן טוען התובע כי יש לפסוק לו הוצאות ריאליות שנגרמו לו בגין ההליכים, בסך 50,000 ₪.

7.הנתבעת מכחישה את הנטען בכתב התביעה וטוענת כי מדובר בתביעה קנטרנית של מי שמצוי בסכסוך עם כל שכניו והסובבים אותו בשל חוסר ביטחון הגובל בפרנויה. כן, לטענתה, מדובר בתובע סדרתי שהגיש תביעות, או איים להגיש תביעות, נגד שכנים רבים.

8.הנתבעת טוענת כי התקנת המצלמות על ידי התובע מהווה פגיעה בפרטיות שלה ושל יתר השכנים על ידי התובע.

9.הנתבעת מכחישה את הנזקים הנטענים על ידי התובע.

10.בתצהירו מונה התובע 9 מקרים בהם חיטטה הנתבעת בתיבת הדואר שלו, המתועדים על ידי צילומים שנעשו במצלמה שהתקין בבניין, כאשר באחד מהמקרים, נטלה הנתבעת דבר דואר מהתיבה.

11.בתצהירה מעידה הנתבעת כי כמעט ואינה קוראת את השפה העברית ואינה שולטת בעברית. כן העידה כי התובע ניהל את ענייני וועד הבית והחליט איך יתנהלו הדברים בבניין. בין היתר, נעל התובע את תיבות הדואר של חלק מהדיירים בשל ויכוח על בעלי הדירות על עניינים כספיים הקשורים לניהול הבניין. בין היתר, נעל התובע את תיבת הדואר שלה, בשל סכסוך עם בעלת הדירה, סירב למסור לה את המפתח, ואף סגר את התיבה בסיילוטייפ. הואיל וכך, הדוור היה מניח את דברי הדואר של הדיירים שהתיבה שלהם סגורה, בתיבת הדואר של התובע, בהיותו יו"ר וועד הבית.

הנתבעת טוענת כי התובע פגע בפרטיות השכנים על ידי התקנת המצלמה וכי יכול היה למנוע את הנזק שהוא טוען לו ו/או להקטין את הוצאותיו אילו, במקום להתקין מצלמה, היה שוכר תיבת דואר מחוץ לבניין.

כן הצהירה כי בשל המצב שנוצר, וחוסר יכולתה לנהל אורח חיים נורמאלי בבניין, החליטה לעזוב את הבניין ולהתגורר במקום אחר.

12.בעקבות טענת הנתבעת לפיה התובע הוא שהחליט כיצד יתנהלו הדברים בבניין וכי סירב לתת לה את המפתח לתיבת הדואר, הגיש התובע בקשה בה טען כי טענות אלה שהועלו על ידי הנתבעת מהוות הרחבת חזית, וביקש להגיש תצהיר משלים. בקשתו להגיש תצהיר נוסף התקבלה, ובתצהיר זה הכחיש התובע את שתי הטענות. לטענתו, בינואר 2010, הוא סיים תפקידו כוועד הבית, והעביר אותו לשכנה, גב' נינה אוקונוב, כך שבמועד שבו פגעה הנתבעת בפרטיותו כנטען בכתב התביעה, לא היה התובע בתפקיד וועדה הבית כבר למעלה משנה. את מפתחות תיבות הדואר שנותרו בידו, העביר, לטענתו, לגב' אוקונוב, וביום 18.4.10 מסר את המפתחות של תיבת הדואר של הנתבעת לנתבעת.

ב. דיון.