רוזיליו ואח' נ' מוקדס ואח'

החלטה

הובאה לפני בקשה לביטול עיקול זמני ומשום כך הדיון היום נערך מחדש בבקשה להטלת עיקולים זמניים.

התנאי הראשון להטלת עיקול זמני מחייב את התובעים להציג ראיות מהימנות לכאורה בדבר קיום עילת תביעה. התובעים העידו שהם הפקידו את הכספים נשוא כתב התביעה אצל החברה הנתבעת 2 שנוהלה על ידי הנתבע 1 וכי חלק מהכספים בסך של כ 35 אלף דולר הועברו לחשבון אחר על ידי הנתבעים 1 ו- 2 וסכום אחר בסך של כ 71,000 דולר נותרו בידי הנתבעים מבלי להחזיר אותם לתובעים למרות דרישתם, כאשר הנתבעים הסכימו להחזיר סכום זה לתובעים אולם התנו זאת בחתימה על מסמך ויתור ולכך התובעים לא יכלו להסכים משום טענתם שעל הנתבעים להחזיר להם את הסך של 35 אלף דולר שהועברו לחשבונות אחרים. מכאן שהתובעים הציגו ראיות מהימנות לכאורה בדבר קיום עילת תביעה נגד הנתבעים.

התובעת ציינה שמקור הכספים שהפקידו התובעים אצל הנתבעים הם של דודה התובע 2. משום כך קיימת לכאורה יריבות בין התובעים לבין הנתבעים. הנתבע 1 הוא מנהלה של הנתבעת 2 והוא עמד מאחורי כל הענין של אי החזרת הכספים למרות שלכאורה קיימת הסכמה בדבר בעלות התובעים על אותם כספים בסך של כ 71,000 דולר וגם משום כך קיימת יריבות בין הצדדים. יצויין שאין זה המקום לדון בטענות מקדמיות בדבר חוסר יריבות בין הצדדים ובשל הדחיפות במתן הסעד הזמני יש להותיר את הטענות המקדמיות לשלב אחר של הדיון. ראו לענין זה רע"א 167/03 תדיראן קשר בע"מ ואח' נ' גילתק תקשורת בע"מ וגם בש"א (י-ם) 4849/07 אפריקה ישראל מגורים בע"מ נ' ששון לוי ואח'. ככל שהתביעה תמחק מחמת חוסר יריבות הרי ממילא גורלו של הסעד הזמני יהיה כפוף להחלטה בנוגע לגורל התביעה.

הנתבעים טענו שהכספים הועברו לחשבון אחר בידיעת התובעים והדבר נעשה על פי נוהל מסחר מקובל. טענה זו של הנתבעים הינה טענת הגנה ואיני דן בשלב זה בטענות ההגנה של הנתבעים. ראו לענין רע"א 234/89 בנק ערבי ישראלי בע"מ נ' עירית אום אל פחם. בכל אופן קיימת מחלוקת בין הצדדים בדבר האפשרות של הנתבעים להעביר את כספי התובעים לחשבון אחר, מה עוד שקיים ספק בצדקת הטענה של הנתבעים משום שהנתבעים הסכימו להחזיר את הכספים בסך של 71,000 דולר לתובעים והדבר סותר לכאורה את טענתו שהוא היה רשאי להעביר את הכספים לחשבון אחר וכי נגרמו הפסדים בעקבות ניהול הכספים.

התנאי הנוסף למתן צו עיקול זמני מחייב את התובע להוכיח בראיות מהימנות לכאורה שקיים חשש סביר לביצוע פסק הדין במקרה וינתן פסק דין במידה ולא ינתן צו עיקול זמני. המדובר בנתבעת שאין לה נכסים שניתנים לעיקול. הנתבע אינו בעל נכסים והוא מקבל קצבה מהמוסד לביטוח לאומי. הנתבעים העבירו כספים ללא רשות לכאורה בסך של כ 35,000 דולר ללא הסכמה להחזיר אותם לתובעים ויתנו זאת בחתימה על ויתור על השבתם אחרת הם לא יחזירו גם את הסך של כ 71,000 דולר המגיעים לתובעים ובהתנהלות זו יש כדי לבסס את יסוד ההכבדה הדרוש.

מאזן הנוחות נוטה לטובת התובעים משום שהנזק שיגרם להם בנסיבות הענין וכפי שניתן להתרשם מהתנהלות הנתבעים בכספים של התובעים יהיה גדול מהנזק שנגרם לנתבעים, שכן לנתבעים עומדת כל העת האפשרות לבקש המרת העיקולים וכי עומדים לטובתם הבטחונות שהתובעים הפקידו למקרה הצורך.

צו העיקול הזמני ניתן לאחר שנבחנו האינטרסים הסותרים והמנוגדים של שני הצדדים ומשום כך הצו הינו מידתי, שכן לטובת הנתבעים הופקדו כאמור לעיל כתב התחייבות עצמית של התובעים ללא הגבלה בסכום כתב ערבות צד ג' וערבון חפצי. הצו ניתן בנסיבות הענין בעקבות בקשה שהוגשה בתום לב ולא מצאתי שנפל פגם בתום ליבם של התובעים משום שאילולא הצו נראה שלא יהיה ממי וממה להפרע בבוא העת לכן לא היתה ברירה לתובעים אלא להגיש את הבקשה להטלת עיקולים זמניים. זו הסיבה שהסעד הזמני צודק בנסיבות הענין.

מסקנת הדברים העולה מהאמור לעיל היא שהתובעים עמדו בכל התנאים המוטלים עליהם לקבלת צו עיקול זמני ומשום כך אני מחליט להשאיר אותו על כנו.

יצויין שהחלטתי זו ניתנת על בסיס ראיות מהימנות לכאורה מבלי להכריע לגופו של הסכסוך המשפטי ומבלי להכריע בתביעה עצמה ומשום כך אין בהחלטתי זו כדי להשפיע על תוצאות ההליך עצמו.

הנתבעים 1 ו-2 ישלמו לתובעים סך של 2,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.

ניתנה והודעה היום י"ב טבת תשע"א, 19/12/2010 במעמד הנוכחים.

משה כהן, רשם

הוקלד על ידי: איריס שלומוב