רובינוביץ ואח' נ' רו"ח זיסר ואח'

נתבעים שכנגד

1.ארנון שרגא רובינוביץ

2.אסנת אלמקייס

3.חיותה רובינוביץ

פסק דין

הצדדים לתביעות והעובדות, בתמצית

1.התובעים והנתבעים 1-2 בתביעה שכנגד (להלן : "ארנון" ו"אוסנת", בהתאמה) הינם יורשיו של המנוח יוסף רובינוביץ' ז"ל, שהיה רו"ח במקצועו ובעליו של משרד לראיית חשבון ברחוב בלפור 33 בת"א (להלן: "המנוח" ו"המשרד", בהתאמה). המנוח נפטר ביום 24/4/07 ממחלה קשה. הנתבעת שכנגד 3, הגברת חיותה רובינוביץ' (להלן: "חיותה") הינה אלמנת המנוח.

2.לאחר פטירת המנוח החלה חיותה לנהל מגעים בנוגע למכירת משרדו של המנוח, אשר היה לטענתה משרד פעיל שטיפל בלקוחות רבים והעניק להם שירותי ראיית חשבון. במסגרת זו, נערכה פגישה בין חיותה לבין הנתבע 1, התובע שכנגד 1, רו"ח בני זיסר (להלן: "בני") , אשר התעניין ברכישת פעילות המשרד, על לקוחותיו. פגישה זו התקיימה בחודש יוני 2007 בנוכחות בני וחיותה. לאחר מספר ימים נערכה פגישה נוספת בה נכח גם הנתבע 2, התובע שכנגד 2, רו"ח רוני אילוז (להלן: "רוני", ראו סעיף 5 לנ/5, תצהיר רוני).

3.בעקבות הפגישות הללו והמשא ומתן שנוהל בין הצדדים (עליו יורחב בהמשך), סוכם כי חיותה תמכור לרוני ובני את תיק הלקוחות של המשרד בתמורה כוללת של 150,000 ₪, כשהתמורה תשולם עד תום שנת 2007. שתי העובדות הללו (הסכום ומועד התשלום) אינן במחלוקת. בנוסף אין מחלוקת שעד חודש דצמבר 2007 שולם סך של 50,000 ₪. קיימת מחלוקת האם על סכום הרכישה יש להוסיף מע"מ, כטענת חיותה, או שמא מדובר בסכום הכולל מע"מ, כטענת בני ורוני, וכן על תוכנו של החוזה שגובש בין הצדדים והמצגים שהוצגו עובר לכריתתו.

4.בעקבות דרישות אשר הועלו על ידי חיותה, לטענתה, לתשלום יתרת התמורה, נערכו בין הצדדים שיחות ופגישות, כאשר הפגישה האחרונה התקיימה ביום 25/12/07 (להלן : "הפגישה"). אין מחלוקת כי בסיום פגישה זו קיבלה לידיה חיותה שני שיקים בסכום כולל של 17,580 ₪, כך שסך הכול שולם לידיה סך של 67,580 ₪ עבור מכירת תיק הלקוחות. כמו כן אין מחלוקת שבפגישה זו מסרו רוני ובני לידי חיותה רשימה הנושאת את הכותרת: "סכומים שיש לקזז מסכום הרכישה" (תכונה להלן : "רשימת הקיזוז", צורפה כנספח ב' לכתב התביעה). רשימה זו הסתכמה בסך של 81,920 ₪, ופירטה שמות של לקוחות, לצד פירוט העבודה שנעשתה והסכום ששולם כביכול.

5.למחרת הפגישה (26/12/07), שלחה חיותה מכתב באמצעות הפקס הממוען לבני ורוני (המכתב צורף כנספח 9 לתצהיר חיותה, ת/3). במכתב זה דרשה חיותה לקבל לידיה את יתרת הכספים המגיעים לה, לטענתה, עבור המכר, בסכום כולל של 90,461 ₪. כמו-כן התבקשו רוני ובני להחזיר את מפתחות המשרד שניתנו להם בזמנו. ביום 27/12/07 נשלח מכתב נוסף ברוח זו, ראה נספח 10 לת/3. בחודש מרץ 2008 הוחלפו בין הצדדים מכתבים בנוגע לחוב הנטען (נספחים 11-15 לת/3), אולם בעקבותיהם לא בוצע כל תשלום נוסף מעבר לסך של 67,580 ₪ ששולם כאמור לעיל.

6.לפיכך, הגישו אוסנת וארנון, יורשי המנוח, את התביעה שבפניי במסגרתה דורשים הם את יתרת התמורה החוזית עבור מכירת תיק הלקוחות, תמורה שסוכמה בעל פה בין הצדדים. בנוסף דורשים אוסנת וארנון בתביעתם פיצוי נוסף בגין עוגמת נפש, טרדה וטרחה בסכום של 30,000 ₪. התביעה העיקרית הועמדה על הסך של 120,000 ₪. רוני ובני הגישו כתב הגנה במסגרתו כפרו בחוב הנטען וטענו כי לא נותרה יתרה לתשלום. לא זו אף זו, רוני ובני הגישו תביעה שכנגד על סך של 223,090 ₪ וזאת לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לרוני ובני כתוצאה מעסקת מכירת תיק הלקוחות של המשרד. אלו הן התביעות שבפניי, אסקור בקצרה את טענות הצדדים.

טענות חיותה, ארנון ואוסנת (יקראו במאוחד: "התובעים")

7.התובעים טוענים שבחודשים האחרונים לחייו, היה המנוח מאושפז באופן תכוף בבתי החולים. אי לכך, חיותה, שאף היא חולה במחלה קשה, היא שריכזה את הטיפול בענייני המשרד, אגב שהיא נעזרת במנהלת חשבונות חיצונית ובמידת הצורך באוסנת, רו"ח בהשכלתה ובמקצועה. לאחר פטירת המנוח נעשו לחיותה מספר פניות בנוגע למכירת תיק הלקוחות של המשרד (ראה עדותה בעמ' 42 שו' 19), ואחד הפונים היה בני, שקיבל את המלצת חברתה של חיותה (פרו' עמ' 42 שו' 26-27). בפגישה הראשונה הוצגו בפני בני כל הפרטים והמסמכים שנדרשו על ידו, ובכלל זה דו"חות כספיים לשנים 2005-2006 (נספח 1 לתצהיר חיותה, להלן : "הדו"חות הכספיים") וכן רשימת לקוחות המשרד המיוצגים על ידי המנוח בנציבות מס הכנסה (נספח ג' לתצהיר רוני, להלן : "רשימת הלקוחות"). בעקבות פגישה זו, הפגישה הנוספת שנערכה בנוכחות רוני והמידע שהוצג בפני הנתבעים (רוני ובני), נכרת החוזה למכירת תיקי לקוחות המשרד, בסכום של 150,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין.

8.לטענת התובעים, לא היו כל תנאים לתשלום התמורה החוזית וההסכמה לקבלת התשלום עד סוף שנת 2007 ניתנה לאור רצונם של הנתבעים לפעול לגביית כספים מלקוחות המשרד ולשלם את התמורה מתוך כספי הגבייה. התובעים מבהירים שמדובר במכירת תיקי לקוחות הנמצאים בשלבי טיפול שונים, ולכן מטבע הדברים הנתבעים חייבים היו בביצוע כל הפעולות והשירותים שיש לבצע באופן שוטף כדי ליצור רצף והמשכיות פעילות ללקוח, במטרה לשמרם. בעניין זה טוענת חיותה (סעיף 15 לתצהירה) כי דאגה באופן אישי להכין דו"חות שנתיים גולמיים ואישיים לכל לקוח במחשבו של המנוח, ולכל היותר היה מקום לצרף אסמכתאות או נתונים שונים שטרם הומצאו על ידי הלקוחות. עוד מזכירה חיותה שהמנוח נפטר החודש אפריל ודו"חות יש להגיש בחודש מאי-יוני, ואלו הם החודשים הסמוכים למכירה.

9.התובעים מכחישים כי הסכימו בשלב כלשהו, כטענת הנתבעים, לביצוע הקיזוז על פי רשימת הקיזוז. חיותה מפרטת בתצהירה (סעיפים 27 עד 35) את גרסתה לגבי כל אחד ואחד מהלקוחות; חיותה מציינת שכלולים ברשימה זו לקוחות שהיו חייבים כספים למנוח בגין פעולות שביצע עבורם בעבר, ולכן הגשת הדו"חות עוכבה; חיותה מציינת שרשימת הקיזוז הוכנה על ידי רוני ולא ניתנה כל הסכמה לביצוע ההפחתה הנטענת, לא זו אף זו, חיותה מציינת ששמחה לראות בהודעת הקיזוז הודאה בדבר גובה התמורה החוזית, זאת מכיוון שעד לאותו שלב לא הייתה בידה ראיה בכתב לגובה התמורה המוסכמת. חיותה שוללת את טענת מתן ההסכמה כביכול לביצוע הקיזוז ומפנה לנספחים 9 ו -10 לתצהירה, הם המכתבים שנשלחו בסמוך לאחר הפגישה; חיותה מקשה ושואלת כיצד יתכן לטעון להסכמה כאשר יום ויומיים לאחר אותו מפגש, נשלחות מטעמה דרישות לתשלום כל החוב הנטען. בנוסף מעלים התובעים את תמיהתם על כך שמכתבי חיותה בסמוך לפגישה נותרו ללא מענה וללא הפניה מפורשת לאותה הסכמה לביצוע הקיזוז.

טענות הנתבעים

10.לנתבעים שורה של טענות המופנות כנגד התובעים או מי מהם, ובתמצית טוענים הם כי המכר בפועל (קרי, תיק לקוחות המשרד) אינו תואם כלל וכלל את שהובטח והוצג. עוד טוענים הנתבעים שחוזה המכר היה מותנה בתנאים שקיומם היה הכרחי לתשלום מלוא התמורה; משאלה לא התקיימו, לא היה מקום לשלמה. הנתבעים טוענים שסכום המכר כלל מע"מ; שהתובעים נתנו את הסכמתם לקיזוז על פי רשימת הקיזוז ובנוסף שנגרמו להם נזקים העולים על הקיזוז המוסכם –ולכן הוגשה התביעה שכנגד. עוד טענו הנתבעים שרוני היה הרוח החיה בכל העסקה, כפי שהתברר מחקירת בני, והימנעותו של ב"כ התובעים מלחקור את רוני בסוגיות שבמחלוקת פועלת לרעת התובעים. הנתבעים טוענים שחקירת התובעים, ובמיוחד חקירת חיותה, חשפה את חוסר אמינותה; הנתבעים טוענים שהתובעים לא הביאו עדים רלוונטיים כדי לתמוך בתביעתם; ומכל הנימוקים הללו, לא כל שכן משקלם המצטבר, יש לדחות את תביעת התובעים ולקבל את התביעה שכנגד. ולטענותיהם ביתר פירוט.

11.הנתבעים טוענים שחיותה הציגה בפניהם מצג שווא עובר לרכישה לפיו המנוח הותיר אחריו עסק חי מסודר ומשגשג בעל לקוחות פעילים רבים להם היקף הכנסות נרחב (סעיף 4.1 לכתב ההגנה וסעיף 8 ו-10 לתצהיר רוני ובני, בהתאמה); הנתבעים טוענים שחיותה הציגה בפניהם מצג לפיו גם בתקופות בהם היה מאושפז המנוח, טופל תיק הלקוחות על ידה ועל ידי אוסנת, רו"ח במקצועה, כך שכל התיקים מטופלים ומעודכנים; הנתבעים טוענים שחיותה הציגה את רשימת הלקוחות וציינה בפניהם כי מדובר בלקוחות "מעולים" (סעיף 13 לתצהיר רוני); חיותה הציגה מצג לפיו בידיה ובידי ילדיה כל המידע הדרוש לצורך סיוע בהמשך ניהול התיקים, והיא התחייבה לעשות כן ללא תשלום; חיותה הציגה מצג לפיו המחזור העסקי של המשרד עומד על 240,000 ₪, ומכאן גזרה את סכום העסקה – 150,000 ₪ כולל מע"מ.

12.הנתבעים טוענים שבזמן שהוצג המצג בפניהם, לא היו יכולים לבצע בדיקות מול רשויות המס, היות ותיקי הלקוחות חסויים; בנוסף, חיותה בקשה לסיים את העסקה מהר ככל האפשר, היות והיה צורך להגיש את הדו"חות השנתיים, עליהם חיותה אינה מוסמכת לחתום. לפיכך, נחתמה העסקה על ידי הנתבעים ושולמה מקדמה בסך 500 ₪, כל זאת מתוך הנחה שהנתבעים נדרשים לבצע את כל הפעולות ממועד המכירה ואילך, כיוון שכל הפעולות הנדרשות עד למועד המכירה בוצעו על ידי המנוח ו/או מי מהתובעים.