רובין נ' אברמוביץ

פסק - דין

1.לפניי תביעה אשר עניינה תאונה שהתרחשה ביום 9.1.2009 בין רכבו של התובע, אשר היה נהוג על ידי בנו, לבין רכב הנתבע.

2.על פי הנטען בכתב התביעה, התובע ישב בצד בנו, שהינו נהג חדש ברכבו. הרכב נעצר לצורך התחלת חנייתו באמצעות נסיעה לאחור. התובע טוען, כי בנו הסתכל לאחור ולאחר שראה כי אין כלי רכב החל בנסיעה לאחור, או אז הגיח רכב הנתבע במהירות ושפשף את רכבו של התובע בצידו השמאלי-קדמי.

3.מנגד, טוען הנתבע, כי הבחין ברכב התובע והניח כי אין בכוונתו להחנות את הרכב, שעה שראה את התובע משוחח עם אנשים העומדים על המדרכה. לפיכך, טוען הנתבע, החל בעקיפה ובעיצומה של העקיפה אירעה התאונה.

4.לאחר ששמעתי את הצדדים, מצאתי כי התובע לא הרים את הנטל הרובץ על כתפיו להוכחת תביעתו.

ראשית, התובע לא הביא לעדות את בנו שנהג ברכב אשר עדותו הינה הכרחית לצורך הוכחת תביעתו. לעניין זה חלה ההלכה לפיה צד שנמנע מלהביא עד לעדות, חזקה כי הראייה היתה פועלת לרעתו.

שנית, עדותו של הנתבע מהימנה עלי. הנתבע העיד, כי המתין לראות באם רכב התובע נוסע לאחור ואף שני כלי רכב שנסעו לפניו עקפו את רכב התובע. התובע טען, בעדותו המהימנה עלי, כי לאחר שראה כי רכב התובע עומד במקומו ולא מתחיל בנסיעה לאחור, החל בעקיפה. מכאן, שהנתבע נקט בכל אמצעי הזהירות הנדרשים בטרם החל בעקיפה.

מנגד, התובע החל בנסיעה לאחור בלא שוודיא כי אין כלי רכב מאחור ומצידו השמאלי של רכבו, שכן אם היה מתבונן היה מבחין ברכבו של הנתבע ולא היה מתחיל בנסיעה לאחור.

שלישית, מיקום הפגיעה ברכב הנתבע מלמד, כי הנתבע לא היה בתחילת העקיפה, אלא בעיצומה ומשכך, על נקל, יכול היה התובע להבחין ברכבו של הנתבע לו היה טורח לוודא, כי אכן אין כלי רכב מאחוריו או מצידיו.

5.לאור האמור לעיל, דין התביעה להדחות.

6.התובע ישלם לנתבע הוצאות בסך של 200 ₪. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום ממועד קבלת פסק הדין.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים בדואר רשום עם אישום מסירה.

ניתן היום, ג' טבת תש"ע, 20 דצמבר 2009, בהעדר הצדדים.