רגבי נ' מ.מ.ח.א. כל הזמן בע"מ ואח'

החלטה

מונחת בפני בקשת התובע לפטור מאגרה (להלן: הבקשה).

לאחר עיון בכלל החומר שהונח בפני הריני מורה כמפורט מטה.

בהתאם להוראות תקנה 12 (ב) לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות) תשס"ח 2008 (להלן: תקנות האגרות) שניים הם התנאים המקדימים להעתרות לבקשה לפטור מתשלום אגרה: האחד, כי אין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה. השני, "נראה לבית הדין כי ההליך מגלה עילה".

אשר לעילת התביעה - סבורני כי בשלב המקדמי בו נבחנת שאלה זו די שהמבקש יניח ראשית ראיה הנלמדת מפני הדברים כי אין המדובר בתביעה המופרכת על פניה ולטעמי עמד המבקש בנטל קל יחסית זה.

המבקש פירט בתצהירו וביקש לשכנע את בית הדין כי אין ביכולתו לשאת באגרה האמורה ובתוך כך טען, בין היתר ובתמצית, כי על שולחנו נסמכים שישה ילדים, כי הוא מובטל החל ממאי 2010, ועובר לכך השתכר שכר נמוך. המבקש הוסיף כי ביתו מועמד להריסה וכי לחובתו חובות בסך 34,000 ₪ בהוצל"פ, בגינם הוא משלם תשלומים חודשיים בסך 300 ₪ כ"א. המבקש הוסיף כי אין לו רכוש או הכנסה אחרת.

תגובת המדינה והמשיבים התבקשו, אולם רק תגובת המדינה הוגשה, ולפיה היא איננה מתנגדת לבקשה.

בנסיבות אלה, שוכנעתי כי קיימת עילת תביעה וכי אין בידו של המבקש לשלם את האגרה. על כן, ניתן בזאת פטור מאגרה.

לשם קידום ההליך העיקרי לגופו הריני מורה על השבת התיק למזכירות בית הדין להמשך ניתוב וטיפול. בתוך כך יוצע לצדדים קיום הליך גישור פנימי בכל ההקדם האפשרי.

ניתנה היום, כ"ה כסלו תשע"א, 02 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.