רביץ נ' רוזן צבי ובניו בע"מ

החלטה

לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה אני סבורה כי דין הבקשה, בעיקרה, להדחות וזאת אף מבלי שאדרש לשמוע את טיעוני הצדדים, מעבר לטיעונים שפורטו בכתבי בי-דין.

הסעד שמבקש התובע בבקשה הינו הסעד הנתבע בתביעה העיקרית, למעט העובדה כי בבקשה מבקש התובע להפקיד את יתרת התמורה בגין הדירה שרכש מהנתבעת בקופת בית המשפט ולא בידי הנתבעת, וזאת עד לבירור תביעתו שהינה בעיקרה תביעה לפיצוי בגין ליקויים ואיחור במסירת הדירה (כאשר לכך נוסף הסעד של מסירת הדירה).

צודק ב"כ הנתבעת כי בבקשתו זו מבקש התובע לבצע מעין "עיקול" על כספי התמורה וזאת על מנת להקל על גביית הכספים להם יהא זכאי, באם יזכה בתביעתו. מאחר והתובע לא טען, וממילא לא הניח כל בסיס, לטענה כי הנתבעת מצויה בקשיים כלכליים או כי קיים חשש סביר בלב התובע כי לא תוכל לפרוע את חיוביה כלפיו ככל שאלו יקבעו בסופו של ההליך, אין כל מקום להורות על הפקדת כספי התמורה בקופת בית המשפט כמבוקש.

יחד עם זאת, ולטענה זו לא התיחסה הנתבעת בתגובתה, אינני סבורה כי הנתבעת רשאית להתנות את מסירת החזקה בדירה (אשר מתעכבת כבר זמן מה, כאשר כל צד טוען טענותיו ביחס לסיבות לעיכוב זה) בחתימת התובע על העדר תביעות כנגד הנתבעת או ויתור על טענות כלפיה, כפי שנעשה. ככל שהתובע ישלם את יתרת התמורה החוזית (ללא קיזוז סכומים שאינם מוסכמים), על הנתבעת למסור לידיו את החזקה בדירה ללא תנאי נוסף כלשהו.

לפיכך אני מורה כי ככל שהתובע ישלם לנתבעת את יתרת התמורה החוזית (ללא קיזוז סכומים שאינם מוסכמים), על הנתבעת למסור את החזקה בדירה באופן מיידי כנגד תשלום כאמור, תוך שמירה על הטענות ההדדיות של הצדדים באשר לזכותם לתבוע, האחד מהשני, כל סכום שהם סבורים שהם זכאים לו.

צר לי שהצדדים לא השכילו להסדיר ענין זה (למרות שצויין בפני כי נעשה נסיון כזה) ללא צורך בהחלטה, אולם בנסיבות הענין, ומאחר והבקשה כפי שהוגשה נדחתה, והסעד שניתן הינו אחר מזה שביקש התובע (וטעמיו אחרים) אינני מחייבת בהוצאות.

ניתנה היום, ו' שבט תש"ע, 21 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.