רבינוביץ' נ' קול הכרמל בע"מ ואח'

נתבעים 1 . קול הכרמל בע"מ (ניתן פסק דין) 2 . יצחק משי (ניתן פסק דין) 3 . ביחד-רשת לקידום מצוינות בחינוך

פסק דין

התביעה וטענות הצדדים

ענינה של התביעה עתירה לפיצוי כספי בגין ירידת ערך דירה, בשל בניית שכנים ללא היתר, המהווה מטרד ליחיד.

התובעת בעלים של דירה ברח' הגליל 101 א' בנווה שאנן בחיפה.

נתבעת 1 בעלת המגרש הגובל (הגליל 99) (להלן: "המגרש").

נתבע 2 מנהל ובעלים של נתבעת 1.

נתבעת 3 (להלן: "הנתבעת") היא עמותה רשומה העוסקת בחינוך, המחזיקה בחלק מהמגרש בשכירות ומפעילה שם בית ספר יסודי.

לטענת התובעת, באוגוסט 2004 ביצעו הנתבעים עבודות במגרש ללא היתר. בין השאר בנו קיר תומך בגובה כ- 5 מ' ועליו מעקה מתכת בגובה 1.5 מ' במרחק של 8.2 מ' ממרפסות וחלון ביתה של התובעת באופן שמהווה מטרד אסתטי חמור וחוסם את הנוף לגינה ציבורית שנשקפת מחלונה. מטרת הקיר היתה הגבהת שטח כדי להפכו למגרש משחקים ו/או רחבת אירועים.

לטענתה, ביום 25/8/04 הוצא צו הפסקת עבודה מחמת ביצוע עבודות ללא היתר.

ב-26/9/04 הגישו הנתבעים בקשה לשינוי ייעוד במגרש מאולם קולנוע לכיתות לימוד במפלס קומת המרתף ובניית קיר בחלק האחורי של המגרש. הבקשה לא אושרה ולא ניתן היתר עד היום לבנייה הבלתי חוקית, כמו גם לקיר תומך.

שער הכניסה היחיד לאזור בית הספר הוא מול דירתה באופן הגורם לה להפרעה ופגיעה בפרטיות. כ"כ אין מספיק מקומות חניה וזה יוצר מצוקת חניה לתובעת ואורחיה.

התובעת תמכה תביעתה בחוות דעת שמאית של מר אלי סידאווי, לפיה המפגעים לעיל גרמו לירידת ערך דירתה בשיעור של כ-13% משוויה טרם הפגיעה ובסה"כ 20,800 $.

כ"כ נטען בכלליות כי בשל העובדה שמדובר בבית ספר, נגרם לה מטרדים בהבזקי תאורה מעת לעת, נאומים ושירים בשעות היום והלילה המפריעים למנוחתה.

הנתבעת טוענת כי בית הספר, המחזיק רק בחלק מהמגרש, פועל ברישיון. היעוד הוא ציבורי ואין חריגה מהיעוד וההיתר המקורי. חלק אחר מהמגרש מופעל כבית קולנוע הידוע בשם "קולנוע עממי".

לטענתה, בעבר, נקבע בבית המשפט כי בית הספר פועל במקום כדין מפני שההיתר המקורי ניתן לבנין לא רק לצרכי קולנוע אלא לשימוש ציבורי ולכן השימוש כיום תואם את ההיתר המקורי. לאור פסק הדין אין צורך בבקשה לשימוש חורג הואיל ונקבע שייעוד הבנין ציבורי ומתאים גם לבית ספר.

הקיר התומך נבנה בהתאם לחוו"ד מודד מוסמך עד 2 מ' מעל קרקע טבעית. הוא בוצע בהתאם לחוו"ד מהנדס, בהתאם לתכניות ואושר ע"י מהנדס קונסטרוקציה. (האישור של הקונסטרוקטור- נ/2),

הנתבעת טוענת כי טענת התובעת לפיה הקיר התומך מסתיר לה גן ציבורי כלשהו שיכלה לחזות בו מחלונה, מופרכת. אין בסביבה גן ומדובר בהמצאה של התובעת.

ביחס לשער הכניסה, הוא מצוי על שביל ציבורי ולא שטח פרטי של התובעת כך שממילא עוברים שם אנשים.

בענין חניה- לא ברור מה הקשר בין בניית קיר תומך לבין תוספת מקומות חניה, והדבר מלמד כי טרוניותיה של התובעת מכוונות כל כולן לעצם קיומו של בית הספר ולא למטרד בשל הקיר התומך. לא זו אף זו, הטענה נטענת בעלמא ואין כל ראיה שיש מצוקת חניה ברחוב או כי הנתבעת דווקא מכבידה על המצוקה.

אין שום הבזקים וצלצולי פעמונים באמצע הלילה וגם זה פרי דמיונה של התובעת.