אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ראש מועצת הכפר לובן אלשרקייה ואח' נ' שר הביטחון ואח'

ראש מועצת הכפר לובן אלשרקייה ואח' נ' שר הביטחון ואח'

תאריך פרסום : 05/12/2017 | גרסת הדפסה
בג"צ
בית המשפט העליון ירושלים בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
7780-15
04/12/2017
בפני הרכב השופטים:
1. כבוד הנשיאה (בדימ') מ' נאור
2. כבוד השופט י' דנציגר
3. כבוד השופט נ' סולברג


- נגד -
העותרים:
1. ראש מועצת הכפר לובן אלשרקייה
2. ראש מועצת הכפר סנג'ל

עו"ד חוסאם יונס
המשיבים:
1. שר הביטחון
2. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית
3. ראש המינהל האזרחי
4. מפקד משטרת מחוז ש"י
5. יחידת הפיקוח על הבניה באזור יהודה
6. ועד מקומי עלי
7. מועצה אזורית בנימין
8. תנועת אמנה

עו"ד שרון רוטשנקר ועו"ד רן רוזנברג [בשם משיבים 1-5]
עו"ד עקיבא סילבצקי [בשם משיבים 6-7]
פסק דין

 

 

                                     

 

הנשיאה (בדימ') מ' נאור:

 

רקע והשתלשלות ההליכים

 

  1. העתירה שלפנינו הופנתה כנגד דרך גישה למאחז גבעת הרואה שנסללה באופן בלתי חוקי (להלן: דרך הגישה). בעתירה התבקשו צווים על תנאי ובהם צו המורה למשיבים 5-1 (להלן: משיבי המדינה) לתת טעם מדוע לא ייאכפו את דיני התכנון והבנייה ביחס לדרך הגישה וכן צו המורה לוועד מקומי עלי, מועצה אזורית בנימין ותנועת אמנה (המשיבים 8-6), לתת טעם מדוע לא יחדלו מעבודות פיתוחה וסלילתה של הדרך האמורה. בד בבד עם העתירה הוגשה בקשה למתן צו ארעי וצו ביניים.

 

  1. ימים ספורים לאחר הגשת העתירה ניתן צו ארעי, שהופנה נגד המשיבים 8-6, האוסר על ביצוע עבודות הפיתוח וסלילת דרך הגישה שבמוקד העתירה (השופטת ע' ברון, החלטה מיום 19.11.2015). בהמשך ביקשו העותרים כי יוצא צו ארעי משלים המורה למשיבים לחסום את הדרך. נטען שהמשיבים 8-6 הפרו את הצו הארעי והשלימו את סלילתה של דרך הגישה שלא כדין. בית המשפט לא קבע מסמרות בשאלה אם אכן הופר הצו הארעי, אלא מצא שגם אם אכן כך קרה – ומבלי לגרוע מחומרתו של המעשה – השאלה העומדת עתה על הפרק היא אכיפתם של דיני התכנון והבנייה. בהקשר זה הובהר כי נקבעה ישיבה בפני ועדת המשנה לפיקוח של מועצת התכנון העליונה ולכן אין מקום להתערב בשלב זה בפועלה של הרשות המוסמכת בדרך של הרחבת הצו הארעי (השופטת ע' ברון, החלטה מיום 3.12.2015).

 

  1. לאחר מכן התקיים דיון על-פה בעתירה שבסופו הוצאו צווים על תנאי כמבוקש. בהמשך לכך ולאחר הגשת תצהירי תשובה, התקיים ביום 9.1.2017 דיון על-פה נוסף לפניי ולפני השופטים י' דנציגר ונ' סולברג. בתום הדיון התבקשו הבהרות מסוימות ממשיבי המדינה, ולאחר קבלתן וקבלת השלמות נוספות אני סבורה כי ניתן להכריע במחלוקת. בטרם אעשה כן אעמוד בקצרה על טענות הצדדים ועל התפתחויות נוספות שאירעו ביחס לעתירה.  

 

  1. לטענת העותרים, סלילת דרך הגישה מושא העתירה נועדה לשמש כחלופה לדרך הגישה הקודמת שהובילה למאחז גבעת הרואה (להלן: דרך הגישה הקודמת), אשר נהרסה בהתאם להוראת בית-משפט זה בפסק הדין המשלים בבג"ץ 7891/07 תנועת "שלום עכשיו" – ש.ע.ל. מפעלים חינוכיים נ' שר הביטחון (7.12.2014). לטענתם, סלילת דרך גישה חלופית בלתי חוקית העוברת למצער בחלקה על אדמות בבעלות פרטית פלסטינית הינה בגדר תיקון עוול אחד בעוול אחר. כן חזרו העותרים על טענתם כי סלילת הדרך החלופית הושלמה תוך הפרת צו ארעי שיפוטי. לפיכך, עמדת העותרים הייתה כי יש להורות למשיבים לאכוף את צווי ההריסה שהוצאו ביחס לדרך הגישה החלופית לאלתר.

 

  1. משיבי המדינה מצדם סברו כי דין העתירה להידחות. בתחילה עמדו משיבי המדינה על כך שרובה של דרך הגישה עובר באדמות מדינה – חלקן מוכרזות וחלקן "ניתנות להכרזה". בדיון על-פה מיום 9.1.2017 הערנו לב"כ המדינה, מבלי לקבוע מסמרות, כי התייחסות לאדמות כראויות להכרזה כאדמות מדינה – מבלי להכריז עליהן ככאלה בפועל – מעוררת לכאורה קושי מסוים. סוגיה זו התייתרה לאחר שמשיבי המדינה הודיעו לאחר הדיון כי פורסמה הכרזה גם ביחס לאדמות אלה. בעקבות זאת טענו משיבי המדינה כי חלק הארי של דרך הגישה (99%) מצוי על אדמות שהוכרזו כאדמות מדינה ורק עשרה מטרים ממנה מצויים על אדמות שלא ניתן להכריז עליהן כאדמות מדינה. משיבי המדינה הבהירו כי בנסיבות אלה ברצונם לפעול להכשרת דרך הגישה בדיעבד, פרט לעשרת המטרים האמורים שלגביהם בכוונתם לממש את צו ההריסה הסופי שכבר הוצא, וזאת בתוך שנתיים ממועד הגשת תצהיר התשובה מטעמם (שהוגש ביום 4.8.2016).

 

  1. המשיבה 8 לא הגישה כתב תשובה מטעמה ואילו המשיבים 7-6 תמכו בעמדת המדינה ברוב הסוגיות, אך טענו כי לשיטתם גם עשרת המטרים שלא הוכרזו – ניתנים להכרזה. לעניין זה ציינו המשיבים 7-6 כי בכוונתם להציג למשיבי המדינה את הנתונים התומכים בטענה עובדתית זו, אך טענו גם כי ממילא אין מניעה לשיטתם לסלול תוואי חלופי שיעקוף את המטרים הבודדים. יצוין כבר עתה, כי משיבי המדינה הבהירו כי לא התקבל אצלם מידע או נתונים בעניין מעמדם של עשרת המטרים האמורים מטעם המשיבים 7-6.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ