פסק דין
במסגרת התביעה העיקרית שלפניי מבקש התובע לחייב את הנתבעת בתשלום סך של 32,700 ₪ בטענה כי זו הפרה הסכם שנערך בין הצדדים כאשר סיפקה לו מערכת לבית חכם שאינה תקינה ואינה פועלת כנדרש. לשיטת התובע שילם עבור המערכת סך של 31,000 ₪, ואולם המערכת שהתקבלה בידיו לא פעלה כראוי כבר ממועד התקנתה, רכיב השליטה במערכת אשר מאפשר שליטה מרחוק לא נמסר לידיו מעולם על אף בקשות חוזרות ונשנות ולמעשה המערכת איננה מתפקדת וגורמת לבעיות חשמל בחלקים נכבדים של הבית.
לתמיכה בגירסתו צירף התובע חשבונית מס ואסמכתא מבנק מזרחי טפחות להוכחת העברת התשלום בסך של 31,000 ₪ לידי הנתבעת, הצעות מחיר שנמסרו לידיו, תכתובות שנערכו על ידי עורך דין מטעמו והמופנות אל הנתבעת ובהן תלונות לעניין תפקוד המערכת, מכתב המופנה אליו משוכר הנכס מטעמו בו הוא מלין על הבעיות במערכת החשמל ודורש תיקונה או פיצויו במלוא שיעור שכר הדירה ששילם ומכתבים נוספים שנשלחו על ידו אל הנתבעת בעניין שבנדון.
התובע טען כי ערך שיחות רבות עם הנתבעת ללא פתרון, כי נסיונותיו להשיג את הנתבעת טלפונית העלו חרס וכי בנוסף שלח מסרונים רבים.
התובע לא צירף תדפיס שיחות להוכחת נסיונות ההתקשרות מטעמו ולא צירף צילום של המסרונים אשר לשיטתו נשלחו על ידו אל הנתבעת להוכחת טענותיו בדבר נסיונותיו ליצור קשר.
בין היתר הלין התובע על כך שבשל התנהלות הנתבעת נגרמו לו נזקים כספיים בשל הקושי בהשכרת הנכס במצבו הנוכחי, ובגביית שכר הדירה.
במהלך הדיון נחקר התובע על הפרטים והתברר כי הוא איננו יכול לומר במדוייק באיזה מועד נכנס השוכר להתגורר בנכס, באיזה מועד הלין על תקלות במערכת, באיזה מועד החליף את המערכת ובין עדויות למסמכים שהציג ולעדות עדיו, סתירות רבות.
כך, בין היתר, עלה ממסמך שהציג, כי את המערכת החליף ופירק כבר בחודש יולי 2012, וכבר אז לכאורה היה שבע רצון מהמערכת החדשה שהותקנה בביתו. יחד עם זאת, החשמלאי מטעמו העיד כי המערכת הוחלפה במערכת אחרת רק בחודש אוקטובר 2012, אז היה במכה.
התובע טען כי השוכר מטעמו נכנס לגור בנכס בין החודשים יוני ליולי 2012, וכי את המערכת החדשה התקין רק כ – 3 חודשים לפני צאת השוכר מהנכס, קרי, לאחר כ – 9 חודשי שכירות.
במכתבים שצירף נטען, כי נכון לחודש יולי 2012 התגורר השוכר בנכס במשך 4 חודשים.
ממילא מיותר לציין כי השוכר אשר לכאורה יכול היה להעיד על מועד כניסתו לנכס, מועד גילוי התקלות, אופיין של התקלות, מועד החלפת המערכת, תקינות המערכת לאחר ההחלפה וכמובן הגעת נציגי הנתבעת לבדיקת המערכת ולביצוע תיקונים ומצב המערכת שלשיטתה בוצעו, לא התייצב להעיד.
נדמה בעיני, כי היעדרותו של השוכר צריכה בנסיבות העניין להיזקף לחובתו של התובע - עליו הנטל להוכיח את הטענות.
זאת ועוד, במסגרת "כתב הגנה לתביעה שכנגד" טען התובע כי לא היה שום קצר בבית ולא נגרם שום נזק וכי אין ממש בטענות הנתבעת לקיומם של קצרים, לשיטתו המערכת היתה מקולקלת ולא פעלה מהרגע הראשון.
דברים אלו עומדים בסתירה לעדותו לפיה היו קצרים במערכת ואף לדברי החשמלאי מטעמו, אשר העיד כי נקרא 5 או 6 פעמים לביתו של התובע בשל קצרים.
עוד עלה מהחקירה כי יחידת הפיקוד על המערכת לשליטה מרחוק לא היתה כלולה מלכתחילה בעיסקה נשוא התובענה, וכי למעשה ביקש התובע מערכת בסיסית ביותר הואיל ומדובר היה בנכס להשכרה המכיל 7 או 8 תוכניות מוגדרות מראש בלבד.
בהתאמה, טענותיו בכתב התביעה לפיהן "הותקנה מערכת במשך מס' חודשים ומאז שהתחלנו להפעיל את המערכת ה'חכמה' החברה לא סיפקה לי את המח שמפעיל את המערכת למרות בקשות חוזרות ונשנות להתקינה ולשלם כל סכום הנדרש רק כדי שאוכל להפעיל על המע'." אין בהן ממש והן אינן עומדות במבחן המציאות בנוגע לטענות שיש להעלות כנגד הנתבעת בגין אופן התקנת המערכת ו/או השירותים אשר ניתנו על ידה על פי ההסכם.
למעשה נדמה כי אי המצאת יחידת הפיקוד האמורה איננה מהווה הפרה של ההסכם כי אם התנהלות בהתאם להסכמה ובהתאם לתמורה ששולמה.
במהלך הדיון התברר עוד, כי הנתבעת העלתה כלפי התובע טענות לעניין כספים שלא שולמו על ידו בקשר עם העיסקה המקורית, והובהר כי מדובר בדרישות לתשלום בגין רכיבים שלשיטת הנתבעת סופקו ואשר התובע מכחיש חתימתו על גבי אישורי קבלת ציוד המתייחסים לעניין.
בהתאמה ביקש התובע לצרף את האסמכתאות שמסרה לידיו הנתבעת בעניין לתיק, תוך שהוא מכחיש חתימותיו על גבי אסמכתאות אלו, וכאשר הוא טוען כי למעשה הנתבעת ניסתה לחלץ מידיו כספים נוספים שאין הוא חב בהם ומשסירב, לא נתנה לו שירותים כמפורט בכתב התביעה והתעלמה מפניותיו.
עיון באסמכתאות מלמד כי אלו אינן מתיימרות להיות חתומות על ידי התובע, כי אם על ידי גורמים כאלה ואחרים, כדוגמאת מר פהמי, מר כמאל וכד'. בנוסף ראוי להפנות את תשומת הלב לעובדה שבמכתב שנכתב על ידי עו"ד לרון מטעם התובע והמופנה אל הנתבעת, מכתב אשר הולדתו בעקבות מכתב פניה של הנתבעת המהווה תשובה מטעמה למכתב פניה קודם של עו"ד לרון – במסגרתו הובהר מהי יתרת החוב לשיטת הנתבעת וצורפו אותן אסמכתאות שהוצגו על ידי התובע בדיון – ציין עו"ד לרון כי ככל שקיימות הזמנות שלא שולמו כנקוב במכתב הנתבעת, הרי הוא מציע כי מרשו יפקיד את הסכום בחשבון בא כוחו ובגמר העבודה יועבר הסכום אל הנתבעת.