ק.ר.תכנון תשתיות ופרוייקטים הנדסיים בע' נ' דלק נדל"ן-בירנית גליל תחתון (לביא) בע'' ואח'

צד שלישי י.מ. שובל הנדסת בנין ויזמות בע"מ ח.פ. 512951518

פסק דין

תביעה בסדר דין מהיר על סך 14,746 ₪ (12,000 ₪ ומע"מ, בשערוך ליום הגשת התביעה). ההנמקה תהא תמציתית כאמור בתקנה 214ט"ז לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

1. הנתבעת 1 (להלן "דלק") יזמה פרוייקט של הקמת מבנה תעשיה בישוב בירנית. אקדים ואציין כי בסופו של יום לא מומש הפרויקט. הנתבע 2 (להלן "גלעד") שימש כנציגה של דלק מול קבלני המשנה, יחד עם גב' אירית גיל. גלעד עוסק בניהול פרויקטים. כפי שביאר לעת חקירתו, הוא לא היה שכיר של דלק, אלא מי שדלק שכרה שרותי הניהול שלו לפרויקט. מכל מקום הוא היה שלוחה של דלק , אין טענה בכתבי הטענות של דלק שחרג מסמכותו או שליחותו, ומצגיו כמצגיה, מחייבים את דלק. מטעם זה , מיותרת התביעה נגדו אישית, ודינה לדחיה. מעשיו מחייבים ומזכים את שולחתו דלק, ולא מקימים יריבות אישית נגדו כאשר נעשו במסגרת שליחותו, ממנה לא חרג.

2. בתחילת 2005 התקשרה דלק (באמצעות גלעד) עם הצד שלישי י.מ. שובל הנדסה בנין ויזמות בע"מ (להלן – "שובל") . שירותיה של שובל נשכרו כקבלן ראשי ואף לשם תכנון הפרויקט.

לצורך תכנון הפיתוח והחניה בפרויקט – התקשרה שובל עם החברה התובעת (להלן "ק.ר.") בהסכם מיום 31.7.05. ההסכם האחרון יכונה "הסכם שובל".

3. כפי שביארה הגב' מאיר פרידה (סמנכ"ל שובל, תכונה להלן "פרידה"): שובל הנה חברה קבלנית ולרוב אינה מעורבת בתכנון. הקשרים עם התובעת (שתכונה להלן "ק.ר") אינם קשרים עסקיים שוטפים, אלא לכל היותר באותם פרויקטים בודדים בהם אחראית שובל גם על נושא התכנון.

4. התביעה הוגשה עי ק.ר כנגד דלק, בגין יתרת תמורה לא משולמת שעניינה עבודת תכנון נוספת שהוזמנה ממנה. למעשה, לא דלק ולא שובל חלקו על דרך החישוב של התמורה המגעת, והנטען אפוא לענין גובה התביעה – לא נסתר. המחלוקת נודעת לשאלת היריבות, היינו על מי לשאת בתשלום:

שובל ואף ק.ר טוענות שמדובר בעבודת תכנון נוספת ושונה, שהוזמנה במישרין ע"י דלק באמצעות גלעד בישיבה שהתקיימה במשרדי שובל ובה נוכחו אישית ריטה קופרט מנהלת ק.ר (להלן "ריטה"), גלעד, אבי ביטס ז"ל (מהנדס שובל) וגורמים נוספים. באותה ישיבה הובהר ע"י גלעד ויונתן כי המזמינה ביחס לעבודה זו אינה שובל, אלא דלק במישרין, שכן מדובר בתכנון החורג מזה שהיתה שובל אמורה לספק.

ק.ר ביארה ששובל שלמה לה סך של 20,000 ₪ ומע"מ, לסילוק התמורה המגעת בגין עבודת התכנון שהזמינה שובל. הדבר (והסכום) אושר בחקירת פרידה.

5. בהסכם שובל צוין "המחיר נכון עד לקבלת האישורים המטופלים על ידי משרדנו, כל שינוי לאחר קבלת האישורים יתבצע עבור תשלום נוסף".

6. ריטה ופרידה טוענות כי הסכם שובל בוצע במלואו והסתיים לפני המועדים הרלבנטים, היינו לפני שדלק באמצעות גלעד הזמינו אצל ק.ר עבודות תכנון נוספות ושינויים שתמורתם לא שולמה. בהסכם שובל התחייבה ק.ר לספק שתי חלופות תכנון, ושובל בחרה באחת מהן יחד עם דלק. העבודות הנוספות שהוזמנו לשיטת ק.ר היו תכנון חלופה נוספת ואומדן כספי עבודה (בנין חפור לעומת בנין מורם שהיה מתוכנן קודם). לא צורף סיכום דברים או פרוטוקול אותה ישיבה , שככל הנראה לא נוהלו, אך ריטה טענה כי פנתה לאבי באותה ישיבה שהתקיימה במשרדי שובל, והאחרון הבהיר כי תכנון מבוקש זה חורג מהסכם שובל, ויוזמן ע"י דלק במישרין. לדבריה אישר לה גם גלעד הדבר. לגבי מועד הישיבה: ריטה העידה בפני כי ק.ר החלה לעבוד על אותן עבודות נוספות שהזמינה דלק בספטמבר 2005, מעט לאחר אותה ישיבה. לדברי ריטה, ק.ר הוסיפה לעבוד על התכנון הנוסף שהתבקש גם בחודשים 11/05 ו 1/06. ריטה נשאלה האם תמיד עובדים עם הצעות מחיר בכתובים (כפי שהיה בהסכם שובל) והשיבה כי אין חוקיות, לעתים בכתובים ולעתים בעל פה.

כאשר במקרה זה היה הסיכום בעל פה מול גלעד, והתמחור לפי שעות עבודה כמקובל, ולא לפי הצעה כתובה או סכום שסוכם מראש.

7. בינואר 2006 לפי מה שנשמע, הקפיאה דלק את הפרויקט (עמ' 9 למטה בפרוטוקול). ריטה הבהירה בחקירה כי עבודת ק.ר על העבודות הנוספות נמשכה כאמור עד ינואר 2006 אך אין לה ידיעה בשאלה אילו עבודות הוגשו לרשויות התכנון לשם אישור, שכן הדבר תלוי באדריכל הפרויקט ש"מתאם" את עבודת המתכננים השונים. ק.ר הגישה לו התוכניות הנוספות שהתבקשו ממנה, אך הוא זה שצריך לבצע ההתאמות ולשלב התוכניות של ק.ר ומתכננים נוספים כדי להגיש גרמושקה סופית, תוכנית הגשה לוועדה. כך שאין לאין לריטה ידיעה אימתי, אם בכלל הוגשה התוכנית לוועדה. ק.ר סיימה את חלקה ברגע שהיזם (דלק) ביקש ממנה להעביר התוכניות שלה לאדריכל.

8. פרידה העידה כי עם הקפאת הפרויקט ע"י דלק, נוהל בין שובל לדלק מו"מ כדי "לסגור" נושא השכר הראוי שישולם לשובל עבור שירותיה עד כה, משלא יצא הפרויקט לפועל. והדברים אכן נסגרו בהסכמה, אף סולק שכרה של שובל על פי אותה הסכמה. אלא שנראה כי סכסוך זה שבפני מקורו "בזנב" לא פתור, שכן בין שובל לדלק לא הושגה הסכמה מי אמור לשאת בשכר התכנון הנוסף שסופק על ידי ק.ר.

9. לשיטת גלעד, שהעיד בפני, בכלל אין יריבות בין ק.ר לדלק, שכן דלק לא הזמינה ממנה דבר. ההתקשרות היתה מול שובל לק.ר. ובכלל אין ל ק.ר זכאות לשכר עבור תכנון חלופה נוספת כביכול , שכן אותה חלופה נוספת כלל לא התבקשה על ידי דלק. מבחינתו של גלעד לא היתה חלופה: דלק קיבלה תכנית ראשונה והעירה עליה הערות, שכן התוכנית של ק.ר שהתקבלה לא תאמה צרכי הפרויקט ודלק, אף מבחינת העלות הכרוכה במימושה. לפיכך השינוי שהתבקש לא נגע לחלופה אחרת כביכול, אלא לצורך בעדכון התוכנית, שכלל לא ענתה במקור על מה שהתבקש ונפסלה ככזו. לפיכך , למרות שעקרונית מקובל עליו שיש מקרים בהם זכאים קבלני משנה ונותני שירותים של היזם לתמורת עבודה נוספת עבור שינויים ותוספות מהותיות שהכניס היזם ולא התבקשו במסגרת ההתקשרות הראשונית, הרי שהמקרה שבפנינו לא בא במניינם. התכנית שהתקבלה היתה שגויה וק.ר התבקשה לתקנה. גלעד אישר שהוא זוכר שהתקיימה פגישה אחת במשרדי שובל, עם אבי ז"ל משובל וריטה (עמ' 15 למטה). הוא התכחש לכך שהזמין עבודות מריטה או ק.ר וטען שכל שעשה היה להעיר הערות על תכנית לא מתאימה. עוד אישר כי אחת משיטות התמחור האפשריות לעבודה של מתכנן הנה לפי שעות, ואפשרות נוספת הנה חישוב לפי היקף עבודות שנוי מסך התכנון (כפי שטוענת ק.ר שנעשה כאן).

10. הכרונולוגיה של המסמכים ותוכנם:

ב 31.7.05 נחתם כאמור הסכם שובל . על פי פקס שנשלח מאת אירית גיל לריטה מאותו חודש וצורף, בחרה אכן דלק אחת משתי חלופות תכנון שהוצגו ע"י ק.ר (חלופה ראשונה).

ב 2.8.05 שולח אדריכל הפרויקט לריטה פקס ובו מצוין שלאחר התייעצות עם אירית גיל, מבוקש להכין חלופה בה רוב החניות הפרטיות בצידו המזרחי של המבנה תוך הסטת הבנין מערבה.

ב 31.12.05 נשלח חשבון התובעת לגלעד בגין השינויים בפרויקט בירנית. במכתב נזכר כי היתה גם תזכורת טלפונית ב 28.2.06.