ק"פ 19346-06-09 עזיאל נ' שרבט

הנקבל הגיש בקשה לזימון עדי הגנה המפרטת רשימה של 29 עדים. לגבי חלק מהעדים פרט המבקש את הסיבה לזימונם לעדות, ולגבי חלקם הגדול – לא.

מעיון בבקשה עולה ההתרשמות כי מטרתה היא להכביד ולסרבל את ההליך המשפטי, אשר מתמקד במספר מכתבים שכתב הנקבל ואשר נכללו בהם ביטויים מעליבים ומשמיצים כלפי הקובל, שפעל כעו"ד מטעם הצד שכנגד בסכסוך המשפטי שבין האחים שרבט.

מעדות הנקבל עולה כי טענות ההגנה שלו הן שתיים:

האחת, טענת אמת דיברתי.

השניה, טענה כי הביטויים שנכתבו על ידו נכתבו במסגרת הליכים משפטיים ועל כן נהנים מהגנה בדין.

הנקבל עצמו טוען כי היה צד לכל ההליכים, בין בעצמו, בין כעד/מצהיר מטעם אביו ובין כמלווה של אביו, ועל כן הוא יכול להציג את הפרוטוקולים/תמלילים, הבקשות וההחלטות שניתנו באותם הליכים, ללא צורך בזימון העדים שהינם צדדים להליכים (בני משפחת שרבט) או עורכי דינם של מי מהצדדים, הבוררים המכובדים, המתמללים וכו'.

זאת, כדי להוכיח את טענת "אמת דיברתי" לגבי מעשי ה"נוכלות", "שקרים" "הטעיית בית המשפט" ועוד, שהוא מייחס לקובל במכתביו.

ממילא, כל פעולה משפטית של הקובל מצאה ביטוי ישיר בכתב – בין בבקשות/תגובות שהגיש, בין בדברים שנאמרו לפרוטוקול הדיון בבוררות או בבית המשפט, ועל כן אין בזימון מי מהעדים בני משפחת שרבט, עורכי הדין של הצדדים, הבוררים המכובדים או המתמללים, כדי להוסיף על האמור בכתובים.

גם בשאלת המשך ייצוג האחים שרבט ע"י משרד עו"ד ליפא מאיר ו/או הקובל בפרט, אין מקום לזימון העדים 1-4 בבקשה, שהם עורכי דין ממשרד הקובל, שכן ניתן להוכיח את הייצוג בהגשת המסמכים או הפרוטוקולים של הייצוג הנטען, שכאמור המבקש היה צד להליכים וכל פעולה משפטית נעשתה בידיעתם. אין כל ראיה לקיום מסמך בדבר "הפסקת הייצוג" או "חידושו" וממילא הקובל עצמו נחקר בנקודה זו. כמו כן, מדובר בדיון שהתקיים בחודש 10/09, לאחר ביצוע המעשים נשוא הקובלנה, וממילא אין בו לשמש כראיית הגנה לביטויים נשוא הקובלנה.

לגבי עדים אחרים שהתבקש זימונם (עדים מס' 5 -17, 28, 29) – לא מצאתי בבקשה כל פירוט, וההתרשמות היא כאמור כי מדובר בנסיון להאריך ולסרבל את ההליך שלא לצורך, וללא רלוונטיות לטענות ההגנה.