ק.י.פיתוי אגודה שיתופית חקלאית נ' פלגי מים בעמ

פסק דין

כללי

הנתבעת, חברה העוסקת בתכנון, הקמה ותפעול של מפעלי מים ותשתית, ביצעה עבודת תכנון מערכת מים וביוב בהרחבת קיבוץ יפעת, פרויקט אשר בוצע על ידי התובעת. במהלך ביצוע עבודות המים והביוב, התברר לתובעת כי בתוואי אשר נקבע על ידי הנתבעת בו תוכנן להיבנות מבנה "בוסטר", עוברים קווי מים של מערכת המים של קיבוץ יפעת ושל המועצה האזורית, דבר אשר חייב את הסטת קווי המים לנתיב אשר יעקוף את אותו "בוסטר". לתובעת נגרמו נזקים בדמות עלויות אותן עבודות הסטה, אשר לטענתה, נבעו מתכנון לקוי של הנתבעת ומכאן התביעה.

רקע

ביום 6.12.07 נחתם הסכם פיתוח (להלן: "הסכם הפיתוח") בין התובעת היא היזם בפרויקט לבינוי הרחבה בקיבוץ יפעת (להלן: "הקיבוץ"), לבין המועצה המקומית עמק יזרעאל (להלן: "המועצה") ומנהל מקרקעי ישראל (להלן: "ממ"י"), במסגרתו מונתה התובעת לתכנן ולבצע את התשתיות עבור שכונת מגורים המונה 80 מגרשים במסגרת הרחבה בקיבוץ (להלן: "הפרויקט").

התובעת פנתה אל יועצים בתחומים שונים, בהם הנתבעת, לקבלת אומדן להקמת התשתיות והפיתוח. אחר שהתקבלו האומדנים מן היועצים השונים, הכינה התובעת תקציב אשר הועבר לאישור מנהל מקרקעי ישראל (להלן: "ממ"י").

עם קבלת אישור ממ"י לתקציב ופריטתו לכל משתכן, פרסמה התובעת מכרז לביצוע הפרויקט והתקבלו הצעות מקבלנים שונים ובסופו של דבר, נבחר קבלן מבצע לפרויקט.

יובהר כי הסכום הסופי אשר מופיע בתקציב כולל את כל התחומים ומרכיב סיכון שכן המדובר בחוזה פאושלי, ללא מדידה של כמויות ועבודות נדרשות, בניגוד לחוזה לפי כתב כמויות, ועל כן, לא ניתן לבצע שינוי כלשהו בעלות הפרויקט לאחר אישורו וגם אם היו שינויים בפועל, לא ניתן לדרוש כספים נוספים מן המשתכנים.

ביום 29.4.12 התכנסו כל הצדדים המעורבים בהקמת ההרחבה בקיבוץ ובוצע התאום והתכנון לבניית הפרויקט. הנתבעת הגישה האומדן שלה להקמת תשתית מים וביוב והצעתה נבחרה לביצוע. יודגש כי הנתבעת ביצעה בעבר עבודות תכנון מים וביוב בקיבוץ ובפועל, כפי שהתברר במהלך ניהול התיק, זולת הנתבעת, לא פעלו מתכננים אחרים במסגרת פרויקטים בתחום המים הביוב בקיבוץ.

כאשר החלה התובעת בביצוע העבודות לפי תכניות הנתבעת, גילתה להפתעתה, כי המצב בשטח שונה מזה אשר הוצג בתוכנית, שכן במקום בו תוכנן להיבנות מבנה "בוסטר" מצויים שני קווי מים של מערכת המים של הקיבוץ ושל המועצה האיזורית, מערכת אשר הוקמה בשנת 2002 כאמור, לפי תוכנית פרי עטה של הנתבעת. התגלית האמורה גרמה לעיכוב עבודות הבניה לאור הצורך במציאת פתרון. בסופו של דבר, נמצא פתרון אשר בגינו נאלצה התובעת לשלם סכום כסף נוסף, הוא סכום התביעה.

טענות הצדדים

התובעת טוענת כי אחר שקיבלה את האומדנים מכל היועצים הנוגעים בדבר בינוי ההרחבה בקיבוץ, לרבות הנתבעת והוגשו כל האומדנים לממ"י, ולאחר שממ"י אישר את הפרויקט וניתן היתר לבניה תוך כך שאישר וקיבע את סכום הפרויקט הכולל, בהתאם לתוכניות אשר הוגשו ואשר כוללות את כל בעלי התפקידים, פורט ממ"י את אותו סכום כולל לפי עלות פיתוח לכל משתכן. החל מרגע זה, הסכום שמשלם כל משתכן הוא סגור וסופי ולא ניתן לשנותו.

התובעת טענה כי התקשרה עם קבלנים בחוזים פאושלים כמקובל בתחומה וכפי שהתבצע בהרחבות נוספות, לאחר מכן חזרה לממ"י והציגה את כל החוזים אשר נחתמו עם כל בעלי המקצוע השונים המעורבים בפרויקט. כאמור, חוזה פאושלי הינו חוזה אשר לוקח בחשבון הערכה כללית של העבודות הנדרשות ואשר כולל מרכיב של סיכון. התובעת טוענת כי הסכום הכולל של כל החוזים הגיע בסופו של דבר לסכום המקורי שאושר בממ"י. לכן, גם אם יש פחות עבודות מים וביוב, זה מתקזז עם עבודות אחרות.

התובעת טוענת שמרגע שהחוזה הוא פאושלי ולא ניתן לגבות מהמשתכנים סכום גבוה מהסכום אשר שילמו עבור הפיתוח, אזי היא נדרשה לשלם לקבלן המבצע לצורך הזזת הצינור וזה בא על חשבונה בלבד וכיוון שהמחדל נובע מטעות אצל הנתבעת, הרי שעל הנתבעת לשאת בעלויות העבודות הנוספות.

התובעת הפנתה לאמור בהסכם בין הצדדים ועתרה לחייב את הנתבעת לשאת בעלות הסטת הצנרת, בין היתר, על יסוד התחייבויות הנתבעת:

"4.1 אנו מצהירים ומתחייבים כי אנו אחראים כלפיכם לכך שכל תוצרי עבודתנו נעשו וייעשו ברמה גבוהה, באופן מיומן ומקצועי, תוך שימוש בכל הידע המקצועי, הניסיון והמיומנות הנדרשים לצורך העניין ובהתאם לתקנים המחייבים.

4.2 אנו נישא בכל נזק או הפסד שייגרם לכם או למי מן המשתכנים או לצד ג' עקב ביצוע שירותי התכנון באופן רשלני ו/או בחוסר מיומנות ו/או בחוסר זהירות ונשפה אתכם בגין כל סכום שתחויבו בתשלומו בגין נזק או הפסד כאמור עם דרישתכם הראשונה."

הנתבעת טענה כי התובעת היא שבחרה להתקשר בחוזים פאושלים לאחר שמן הנתבעת ביקשה היא תוכנית על פי כתב כמויות. לטענת הנתבעת, נטלה היא בחשבון רכיב של סיכון מקובל הנובע מתרחישים בלתי צפויים מראש (להלן: "בצ"מ") בשיעור של 10% ואם התובעת לא לקחה זאת בחשבון – הרי שמדובר בכשל חוזי של התובעת ואין הנתבעת צריכה לשאת בטעות התובעת.

עוד טענה הנתבעת, כי בפרויקט מסוג זה, אשר מעורבים בו גורמים רבים וכי התרחישים הבלתי צפויים מראש הינם אין סופיים ולא ניתן להיערך להם, הרי שזה אך טבעי ומקובל בתחום לקחת בחשבון רזרבה בשיעור של 10% אשר נועדו לכסות את ההוצאות הבלתי צפויות. לטענת הנתבעת, גילוי קווי המים הוא בבחינת בצ"מ וכך יש להתייחס לכך.

מעבר לכך, טענה הנתבעת, כי העלות הכוללת של הפרויקט היתה כזו שלא חרגה מן התקציב אשר תוכנן על ידה ולכן גם אם נדרשה התוספת הכספית, אזי היא נכללת במסגרת הערכת העלויות אשר בוצעה על ידי הנתבעת.