ק"ג
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
43636-05-11
19/08/2015
|
בפני השופטת:
אורנית אגסי
|
| - נגד - |
התובעת:
י' ש'
|
הנתבעת:
מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ (בניהול מיוחד)
עו"ד שלי בר
|
| פסק דין |
1.תביעה זו נוהלה על ידי מותב זה וניתן בה פסק דין ביום 30.6.13. לאחר שהוגש ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה, הגיעו הצדדים להסכמה בהמלצת בית הדין הארצי שעניינה של התובעת יוחזר להשלמת ראיות בשאלה האם התובעת התגוררה עם המנוח בשנה סמוך לפטירתו וניהלה עימו משק בית משותף.
לאור החלטה זו הוגשו ראיות נוספות על ידי התובעת ונשמעו הוכחות.
2.להלן נפרט בשנית את העובדות וההליכים בתיק זה כמבוא להכרעתנו:
א.התובעת ומר יהושע שמיע ז"ל (להלן: המנוח) נישאו בשנת 1970 ומנישואיהם אלה נולדו להם שלושה ילדים כיום בגירים.
ב.בשנת 2000 התגלע סכסוך חריף בין התובעת והמנוח בעקבותיו נפרדה התובעת מהמנוח. ביולי 2001 חתמו התובעת והמנוח על הסכם גירושין ובינואר 2002 התגרשו זה מזה.
ג.לאחר הגירושים, התובעת המשיכה להתגורר בדירת בני הזוג שעברה לבעלותה ברח' שלהבת 26/14 באור יהודה (להלן: הדירה) והתובע שכר לעצמו דירה.
ד.המנוח, , היה פנסיונר של קרן הפנסיה מבטחים והחל לקבל גמלה מהקרן ב – 1.11.04. הפנסיה הועברה ישירות לחשבון הבנק של המנוח בבנק הפועלים.
ה.המנוח נפטר ביום 7.2.11. התובעת ילידת 1952 הייתה בעת פטירת המנוח בת 59 וטרם הגיעה לגיל פרישה.
ו.על פי העתק תמצית מרשם האוכלוסין כתובת המגורים של המנוח טרם פטירתו אינה זהה לכתובת המגורים של התובעת. המנוח התגורר ברח' יהדות קנדה 34/5 אור יהודה, דירה אשר שכר לעצמו והתובעת התגוררה בדירה.
ז.ביום 24.2.11 הגישה התובעת תביעה לקצבת שאירים מהמוסד לביטוח לאומי (להלן: המוסד) מכוח היותה ידועה בציבור של המנוח. ביום 12.4.11 הכיר המוסד בתובעת כידועה בציבור של המנוח החל מינואר 2008, וזכאותה לקצבת שארים אושרה ממרץ 2011.
ח.ביום 24.5.11 הגישה התובעת לבית דין זה תביעה למתן סעד הצהרתי ולפיו יש להכיר בה כמי שהייתה ידועה בציבור של המנוח כשלוש שנים עובר לפטירתו ועד ליום פטירתו; חיה וקיימה משק בית משותף עם המנוח עד פטירתו; ויש לראות בה אלמנתו הזכאית ממבטחים לזכויות הנובעות מתוקף מעמד זה.
ט.ביום 30.6.13 ניתן פסק דין בתיק זה הדוחה את התביעה, מהטעם שהתובעת אינה עומדת בתנאים שנקבעו בתקנון מבטחים לצורך קבלת קצבת שאירים בשתי החלופות שנקבעו בנוגע לכך בהגדרת המונח "אלמנת פנסיונר". חלופות אשר האחת מהן דנה במי שהייתה בת זוגו של הפנסיונר לפני חודש הזכאות הראשון לקצבת זקנה והתגוררה עימו במשך לפחות שנה אחת רצופה עד ליום בו נפטר, והשנייה דנה במי שהייתה לבת זוגו של הפנסיונר לאחר חודש הזכאות הראשון לקצבת זקנה וגרה עימו במשך לפחות שנתיים רצופות עד ליום בו נפטר ובלבד וביום הפטירה הגיעה בת הזוג לגיל קצבת זקנה.
י.כאמור במבוא לפסק דין זה על החלטה זו הוגש ערעור על ידי התובעת לבית הדין הארצי לעבודה. בהחלטתו מיום 8.9.14 נתן בית הדין הארצי לעבודה תוקף של פסק דין להסכמה אליה הגיעו הצדדים בהליך. הסכמה אשר הוגדרה ונתחמה על ידם בדברים הבאים:
"עו"ד אלטוס: לאחר ששמענו את הערת בית הדין, אנו מבקשים להודיע כי בנסיבות המקרה המיוחדות, ומבלי שהדבר יהווה תקדים, נסכים לראות את המערערת כמי שהייתה בת זוגו של המנוח, החל משנת 2008.
עם זאת, אנו עומדים על טענתנו כי לא הוכח בפני בית הדין האזורי שהמערערת התגוררה עם המנוח בשנה שבסמוך לפטירתו, וניהלה עמו משק בית משותף, זאת למעט התקופה של 5 החודשים האחרונים לפני פטירתו.
אנו נסכים להחזיר את הדיון לבית הדין האזורי לבירור השאלה העובדתית הזו. ככל שנשתכנע מהראיות שיובאו לפני בית הדין האזורי בנושא, כי אכן התקיים התנאי האמור, לא נעמוד על קיום הוכחות ונשאיר לשיקול דעת בית הדין את נושא הזכאות לקצבה.