אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' פיצוחי הבקעה בע"מ

מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' פיצוחי הבקעה בע"מ

תאריך פרסום : 28/08/2017 | גרסת הדפסה
ק"ג
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
20119-06-15
17/08/2017
בפני השופטת:
שרה שדיאור

- נגד -
תובעת:
מגדל חברה לביטוח בע"מ חברות 520004896
עו"ד דורי צמח
נתבעת:
פיצוחי הבקעה בע"מ חברות 514857911
עו"ד אדמית איבגי
פסק דין
 

 

תחילתו של תיק זה בתביעה של התובעת כנגד הנתבעת וכנגד המנוח קרואני שלום.

בתאריך 3/4/16 ניתן פסק דין של כב' הרשמת קוקה, כתוארה דאז, אשר מחק את התביעה כנגד הנתבע 2. נותרה איפוא הנתבעת בלבד.

בתאריך 14/7/16 התקיים דיון בפני כב' הרשם עמיצור איתם, בו הסכימו הצדדים, כי: "המחלוקת שנותרה בתיק היא רק בשאלת החיוב בריבית פיגורים, כאשר לעניין זה, מסכימה הנתבעת, שככל שייפסק שהיא חייבת בריבית פיגורים, גובה הסכום הוא כפי שנטען על ידי התובעת. כמו כן, נשארה במחלוקת שאלת החיוב בשכ"ט והוצאות".

זו המחלוקת נשוא פסק דין זה שהועבר עקב מהותו והסמכות לדון בו.

 

הכרעת דין

טיעוני התובעת

  1. התובעת טוענת כי על הנתבעת לשלם לה סך של 7,613 ₪ עבור חודשי חוב 6-7/13, 9/13 עד 2/14 בפוליסות על שם צדוק אור(להלן: העובדת) , שמספרן 44025 ו – 14621794 בהתאם לפירוט שערכה הנתבעת במכתב מיום 1/3/16. וכן לשלם ריבית הפיגורים ביחס לסכום לעיל הוא סך של 1,254 ₪ על פי התחשיב שצורף כנספח ב' לסיכומי התובעת.

  2. התובעת טוענת כי הנתבעת אינה מכחישה סכום חוב זה, אלא שטענה כי שילמה אותו וסכום זה הוחזר לנתבעת, משלא ניתן היה לקלוט תשלומו בשל העובדה שהנתבעת לא פעלה לשינוי הבעלות בפוליסה.

  3. עוד ביקשה התובעת פסק דין הצהרתי לפיה פטורה התובעת מחבות כלפי העובדת בגין התקופה שמחודש 3/14 ועד בכלל, בהסתמך על בקשת סילוק חתומה על ידי העובדת והנתבעת, נספח ג' לסיכומים.

  4. כן בקשה התובעת לחייב את הנתבעת בהוצאות עקב אגרת התביעה, מסירת התביעה, ואיתור מען הנפטר ובשכ"ט עו"ד נוכח ההתנהלות בהליך.

  5. לטענת התובעת, הנתבעת לא העבירה בעלות בפוליסה לחברה בע"מ שהוקמה במקום השותפות הרשומה ובכך מנעה מהתובעת לקבל כספים בגין הפוליסה וכספים אלו הוחזרו לתובעת. עוד טענה כי היה מחובת הנתבעת לברר מדוע הוחזרו אליה הכספים ב 5/14.התובעת הוסיפה כי הנתבעת לא העבירה הודעה ביחס לחל"ת לחודש שכר 8/13 ובקשה לדילוג מטעם העובדת הועברה רק ב 4/16.

  6. לטענת התובעת, הנתבעת ביטחה את העובדת בחב' מבטחים מ 3/14, בניגוד למתחייב על פי דין ולא ביקשה הפסקת פוליסה וגרמה ל"חשיפה" בהתאם לסעיף 19 לחוק הגנת השכר.

  7. לטענת התובעת, על הנתבעת לשלם ריבית פיגורים לה זכאית עובד, בשל העובדה, שהנתבעת לא שילמה במועד וכראוי את פרמיות הפוליסה בגינו.

  8. עוד טענה כי מכתבי התובעת לנתבעת נותרו ללא מענה, אף שנשלחו לכתובתו של המעסיק, כעולה בהצעות הביטוח עליהם פתח בעת הפתיחה.

  9. לטענת התובעת, התנהלות הנתבעת ואילוץ התובעת להנחותה במסגרת דיוני בית הדין, כיצד לשנות שם מעסיק רטרואקטיבית מ 1/13, מועד הפיכתה לחברה, והעובדה שהנתבעת פעלה כך רק ב 11/2/16, עת הועבר על ידה אישור פקיד שומה המאשר העברת רצף זכויות העובדים מ "שותפות פיצוחי הבקעה" ל – "פיצוי הבקעה בע"מ", אשר איפשר קליטת כספי החברה במקום השותפות.

     

     

    טיעוני הנתבעת

  10. מנגד טענה הנתבעת כי על בית הדין ליתן פסק דין הצהרתי לפיו התובעת חייבת כלפי העובדת נשוא התובענה, בגין כל נזק שנגרם לה, באם נגרם, עקב החזרת כספים ששילמה הנתבעת כנדרש בסך 7,613 ₪ ואשר הוחזרו על ידי התובעת בטעות והיא מסרבת לקבלם.

  11. כמו כן, ביקשה הנתבעת לדחות את התביעה לתשלום הפרשי ריבית פיגורים, וכן לחייב את התובעת בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

  12. לטענת הנתבעת, מ 1/13 עד 6/13, הועברו התשלומים על ידי השותפות פיצוחי הבקעה לרבות לעובדת , בטרם הפיכתה לחברה, והתקבלו כדין על ידי התובעת. משכך, לא קיים כל חוב.

  13. זאת ועוד, מ 6/13 ועד 4/14, הועברו תשלומים על ידי חב' פיצוחי הבקעה, לאחר שהפכה משותפות לחברה, בכל חודש בחודשו. סכומים אלו התקבלו אצל התובעת, הוחזקו אצלה שנה שלמה, ואף שוייכו לעובדת (צורף צילום מסך מתיק העובדת מחב' הביטוח, לסיכומים). צילום זה אכן מצביע על שיוך התשלום.

  14. באשר לתקופה שמ 4/14 עד 5/15, עברה החברה לעבוד עם חברת ביטוח אחרת, מנורה, וחרף העובדה כי התובעת קיבלה הודעה על כך מסוכן הביטוח של החברה, חודשים רבים לפני הגשת התביעה, (נספחים 4,5 לכתב ההגנה), הגישה תביעה בעבור התקופה האמורה. תביעה זו לא תוקנה למרות ההסכמות . במסגרתן הוסכם בין הצדדים לדחות את בירור התובענה בנוגע לתשלום לתאריכים שבין 6/13 ל – 3/14.

  15. לטענת הנתבעת, התובעת התרשלה במעשיה (השבת התשלום שכבר שוייך) או במחדל (לברר כי מכתביה הגיעו ליעדן ו/או להגיש תביעה במועד),ועל התובעת לשאת בכל נזק העולה מהתרשלותה זו.

  16. יתר על כן, לאחר מעבר הנתבעת לעבוד עם חב' מנורה מבטחים ב 4/14, החזירה התובעת לנתבעת סך של 7,613 ₪ עבור הפרמיות של 6/13 עד 3/14, מבלי ליצור קשר עם החברה או לתת הסבר להחזר ומבלי לגלות זאת לבית הדין. לטענת הנתבעת, לא נשלח לה כל הסבר להחזר הכספים, גם מההתכתבות עם התובעת ובאי כוחה, ביחס לצילום מסך בעניין א הוסבר. המכתב היחידי שקיבלה הנתבעת לגרסתה מהתובעת הוא נספח 3 לכתב ההגנה.

  17. לטענת הנתבעת, התובעת מעולם לא הנחתה אותה כיצד לשנות את הפוליסה נוכח המעבר לתאגיד כ"חברה".

  18. עוד טענה הנתבעת, כי לו הייתה התובעת בודקת במערכותיה, טרם הגשת התביעה, את מצב החשבון של העובדת נשוא התובענה, הייתה נמנעת מלהגיש את תביעתה, מאחר וסוכן הביטוח מצוי עימם בקשר וניתן היה להסדיר את הדברים.

  19. הנתבעת טוענת כי שכר הטרחה הנדרש מאת התובעת הוא מופרז ולא הגיוני, בפרט נוכח הטעיית בית הדין על ידי התובעת.

     

    הפן הנורמטיבי

  20. התובעת הפנתה את בית הדין לפסק דין בעניין דב"ע נו/6-10, איילון חברה לביטוח בע"מ נגד ערן אנוך (להלן: פסק דין אנוך). בפסק דין זה נקבע לעניין התרשלות קופת הגמל בגביית החוב כי מטרת סעיף 19א (ח) לחוק הגנת השכר היא להבטיח שזכויות העובד תשמרנה על ידי קופת הגמל וככל שהיא מבקשת להשתחרר מחבותה, עליה לפנות לבית הדין בסמוך למועד בו גילתה את אי התשלום. על פי פסק דין זה, מלשון הסעיף בחוק עולה, כי נטל הראיה מוטל על קופת הגמל, להראות כי הפיגור בגביית החוב חל שלא עקב רשלנותה, או בנסיבות אחרות המצדיקות את קופת הגמל.

  21. עוד נקבע שם, כי את המונח רשלנות בהקשר זה יש לפרש כמשמעו בפקודת הנזיקין בסעיף 35 לפקודה.

  22. לצורך כך, יש להוכיח חובת זהירות מושגית וקונקרטית, הפרת חובת הזהירות-התרשלות, נזק, וקשר סיבתי בין ההתרשלות והנזק. אולם, לצורך סעיף 19 לחוק הגנת השכר, אין להוכיח קיומה של חובת זהירות, שכן זו מונחת מאליה, בקשר לקופת הגמל, החבה חובת זהירות מושגית וקונקרטית בכל הקשור לגביית תשלומים ממעביד. אין גם צורך להראות קיומו של הנזק, שכן ההנחה היא שפיגור בגביית החוב גורם ממילא נזק לעובד. יש להוכיח איפוא התרשלות וקשר סיבתי בינו לבין הפגיעה בגביית החוב.

  23. עוד נקבע בפסק דין זה כי יש לפרש את אפשרותה של קופת הגמל להשתחרר מחבותה בהרחבה ואת הנטל המוטל על הקופה, בסעיף לסעיף 19א (ח) בצמצום.

  24. על פי פסק דין זה, משלוח מכתבי התראה, מעבר להודעות המתחייבות על פי החוק, אין בו די כדי להוות פעולה לגביית חוב, גם בפרשנות המצומצמת לחבות קופת גמל. על הקופה לנקוט הליכים משפטיים ממשיים לגביית החוב, להגיש תובענה ועימה בקשות לסעדים זמניים לשם גביית כספים מהמעביד, סמוך למועד בו מתברר לה כי המעביד לא העביר את כספי התגמולים, וזאת בדרך ובזמן ובמהירות המתבקשת בתביעה של נושה נגד חייב.בין אם הנושה הוא העובד ובין אם לאו. על הקופה הנטל להוכיח כי בנסיבות המקרה הפרטני לא היה טעם או צורך בתביעה.

  25. חשוב מכך, נקבע בפסק דין זה, כי הנחת סעיף 19א (ח) לחוק היא שיש קשר סיבתי בין התרשלות קופת הגמל לנזק שנגרם וכי עליה החובה לשאת בנזק זה. הנטל על הקופה להפריך קיומו של קשר זה הוא נטל כבד.נקבע כי כל מקרה ייבחן על פי נסיבותיו.

  26. באותו פסק דין נקבע כי המערערת לא נקטה פעולות גבייה כנגד המעביד, אף כאשר הפיגור בתשלומים התמשך מעבר לשנה, ובכך התרשלה. אין לקבוע בפירוק החברה משום "נסיבות אחרות" המצדיקות את התנהלות המערערת.

  27. עניין חובת הקופה לפעול בהליך תביעה מיידי ודחוף הודגש בהרחבה גם בפס"ד קג (חי') 2343/06 ‏ ‏ "קהל" קרן השתלמות לעובדים בע"מ נ' מן תעשיות מזון והשקעות בע"מ(ראה סע' 45 לפסק להלן:פס"ד מן)).נקבע שם כי אין די במשלוח מכתבים שהקופה לא ווידאה הגעתם ליעדם.

  28. נפרט מטה את יישום עובדות ההליך שבפני מול הפסיקה לעיל.

  29. הנתבעת הפנתה את בית הדין לק"ג (תל אביב), 17438-04-13, כלל פנסיה וגמל בע"מ נגד סולטן מוצרי עץ בע"מ (להלן: פסק דין סולטן). בפסק דין זה קבעה כב' השופטת אופירה דגן טוכמכר, כי אין הצדקה להטיל על הנתבעת פיצויי הלנה, מששוכנעה כי מדובר בטעות כנה ובתום לב שנעשתה מצד הנתבעת, על פי סעיף 18 לחוק הגנת השכר, התשי"ח – 1958, (להלן: חוק הגנת השכר). עוד פסקה שם, כי לעניין ריבית הפיגורים ,[ על פי תקנה 11 (א) לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסים (קופות גמל), (תשלומים לקופת גמל), תשע"ד – 2014, שהחליפה את תקנה 22 לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופת גמל), תשכ"ד – 1964 (להלן: תקנות מס הכנסה)], נקבע חיוב לפי שיעור ריבית זה.

  30. אולם על פי הפסיקה נקבע כי התקנה אינה מהווה מקור עצמאי לחיוב המעסיק בריבית פיגורים, וכי על התובעת להביא ליישום התקנה באמצעות כלים חוזיים .נפסק שם כי תקנות מס הכנסה מסדירות את היחסים בין רשויות המס לקופות הגמל ואין קופת הגמל יכולה לתבוע מהמעסיק ריבית פיגורים בגין איחור בהעברת התשלומים מכוח תקנה 22 לתקנות מס הכנסה, בהעדר חובה חוזית המעגנת חובה זו. (ראה גם ע"ע (ארצי) 208/03 קרן השתלמות לאקדמים ומדעי החברה והרוח בע"מ נגד מועצה אזורית גליל תחתון, ע"ע 34755-11-10 קרן השתלמות למורים וגננות בע"מ ואח' נגד רשת גני ילדים וע"ע 112/08 ש.ח.נ. כרמלי עבודות קבלניות בע"מ נגד קרן הביטוח והפנסיה של פועלי הבניין והעבודה).

  31. בפסק דין סולטן מציינת השופטת טוכמכר כי התובעת לא הפנתה למקור הסכמי וחיוב לפי ריבית פיגורים, ואף לא לתקנון האחיד שלה, ככל שהוא רלבנטי.

     

    מהכלל אל הפרט

     

  32. הנתבעת הוכיחה כי שילמה את התשלומים, הגם ששילמה אותם על שם השותפות ולא על שם החברה. התשלומים בגין התקופה נשוא המחלוקת שולמו במועד ובשוטף.

  33. בכתב ההגנה, הביאה הנתבעת את תעודת הפטירה של מר קרוואני שלום ועל כן נמחקה התביעה נגדו. בנסיבות שיפורטו מטה לכתחילה היה מיותר לתבוע אותו.

  34. בנספח 6 לכתב ההגנה, העתקי תלושי שכר העובדת ואסמכתא על תשלומים ממגדל בעבור התקופה שבין 7/13 ל 2/14, עולה כי אכן הועברו לתובעת תשלומים בגין העובדת צדוק אור ואלו גם נזקפו לזכותה (צילום מסך שצורף לסיכומי הנתבעת ביום 1/8/16. ) זאת שלא על פי טענת התובעת על השוני בהתאגדות שגרם להחזר הסכום.

  35. משכך, מילאה הנתבעת את חובתה בזמן אמת, באשר לביצוע התשלומים ובתום לב. בכך מתקיים בה האמור בפסק דין סולטן. יפים הדברים שם גם בהליך שלפני. הנתבעת פעלה בתום לב, העבירה את הכספים כראוי. העובדה שהפכה משותפות לתאגיד של חברה הייתה צריכה לעמוד לנגד עיני התובעת, אשר הייתה צריכה לשגר לנתבעת מכתב מפורט בו יצויין כי עקב השוני בפוליסה או בייחוס או בתאגיד, על הנתבעת לפעול בדרך זו וזו על מנת שהכספים שהועברו כבר, ייזקפו כראוי לעובדת. או לפרט במכתב את פשר הקושי לייחוס. זאת לא עשתה התובעת.

  36. עוד,בפסק דין בעניין אנוך נקבע כי לא די במשלוח מכתבי התראה וכי קופת גמל אשר רואה כי תשלומים לא שולמו בזמן, צריכה לפעול מיידית. לא כך נעשה בהליך שבפני (כתב התביעה הוגש ב 9/6/15). כתב התביעה היה לאקוני וחסר, לא צויין בו כי סכום ששולם הושב לנתבעת .זאת למד בית הדין רק מכתב ההגנה.

  37.  

    החברה התאגדה ביום 6/1/13 והעסיקה את העובדת. נסיבות המעבר משותפות לחברה וכן פטירתו של הרוח החיה בחברה, פורטו היטב בכתב ההגנה ולא נסתרו. נסיבות אלה כשלעצמן מצביעות על תום לב ואילוץ שאין לזקוף לחובת הנתבעת.

  38. בסוף פברואר תחילת חודש מרץ 2015, קיבלה הנתבעת מהתובעת הודעת תשלום לאקונית נכון ליום 21/5/15 ללא תאריך, בקשר לעובדת הנ"ל. הודעה זו הועברה לסוכן הביטוח של החברה, מר גזית. נספח 3 לכתב ההגנה. (כאמור התביעה הוגשה רק ביוני).

    אכן הודעה זו אין ללמוד ממנה דבר או להשכיל בעניין חובת הנתבעת בתשלום.

  39. באפריל 2014 הפסיקה הנתבעת לעבוד עם מגדל ועברה לעבוד עם מנורה.

  40. בתאריך 18.03.15 שלח הסוכן לתובעת בקשה לסילוק הפוליסה ודוח איזון חוזר העובדת נשוא התובענה (נספח 4 לכתב ההגנה) וזו התקבלה לטיפול על ידי מגדל כבר באותו היום. דהיינו התביעה של התובעת הוגשה רק אחרי שהוברר לה שהנתבעת עוזבת.

  41. כן הוגשה בקשה לסילוק הפוליסה על ידי הנתבעת והועבדת צדוק אור ביום 18.03.15.

  42. הנה כי כן, מיום 18.03.15 ועד למועד התביעה ב09.06.15 עברו שלושה חודשים, אין זאת פעולה דחופה כפי שהיה מצופה על ידי התובעת לפעול על פי פסק דין אנוך.

  43. זאת ועוד, התובעת צרפה מכתבי התראה שטענה ששלחה לנתבעת ואשר לטענתה לא נענו .הנתבעת טענה שלא התקבלו ושהנתבעת לא וידאה שהגיעו ליעדם ולא שוחחה עם סוכן הביטוח לברר זאת. השבת הסך של 7,613.72 ₪ נעשתה ב27.10.15 הרבה אחרי שהעובדת צדוק אור והנתבעת הודיעו על סילוק הפוליסה. גם בהודעה זו (נספח ה' לסיכומי התובעת) מצוין "תשלום בגין "החזרה פרמיה" בגין תעודת זהות ... צדוק ליאור, לא הועברו מסמכים קבלת בעלות 07.13 31.08—3.14." ברי, כי אדם מן השורה ואף סוכן ביטוח לא יכולים להבין מהאמור ,מדוע ומאיזה טעם ומתי ולמה הוחזרו הפרמיות הנ"ל.

  44. משכך אין לבוא בטענות לנתבעת שפרעה את הצ'ק שהגיע אליה.

  45. לא למותר לציין, כי לעובדת קוראים צדוק אור ואילו בפוליסה של החזרת הפרמיה כתוב "צדוק ליאור". גם בכך יש משום התרשלות של התובעת בפרטי העובד ובהחלט לא התרשלות של הנתבעת.

  46. המכתב נספח ז' לסיכומי התובעת נשלח ביום 23.11.14 בעניין אי תשלום פרמיות לפוליסות מנהלים. מכתב זה מציין "פניות קודמות". בנוסף הוא כללי ולא מצוינת בו הטענה בדבר סוג התאגיד או אי יכולת יחוס התשלומים שהועברו לעובדת הספציפית. מאחר והתשלומים הועברו על ידי הנתבעת היה על התובעת לציין כי סכום ששולם הוחזר עקב אי התאמה או משהו כגון זה, זאת לא נעשה במכתב.

  47. גם המכתב מיום 24.03.14 לוקה באותו פגם.

  48. בהודעה השנייה שצורפה מתייחסת לפיגור, כתוב בסופה "אם שולמה הפרמיה/דמי הגמולים או נמסרה הודעה בכתב על הפסקת עבודתו של העובד אנא ראו הודעתנו זו כמבוטלת". יכלה הנתבעת לחשוב כי מששלמה את הפרמיה ההודעה מבוטלת. כך גם לגבי ההודעה הראשונה.

  49. מכל מקום, על פי פסיקת בית הדין לעניין אנוך לא די בהודעות התראה ויש לפעול במסגרת הליכים משפטיים. כמו כן יש להוכיח כי המכתבים התקבלו בנתבעת או שנשלחו בדואר רשום. התובעת לא טענה בכתבי טענותיה או בנספחיהם כי עשתה כן.

  50. על כן, משלא פעלה התובעת כבר במרץ 14 ועוד קודם לכך בהליך משפטי אין לה להלין אלא על עצמה.

  51. נוכח הפסיקה לעיל, והעובדות בהליך זה לא מצאנו כי יש להשית על הנתבעת ריבית פיגורים. הסכום ששולם לתובעת הוחזר מיוזמתה טרם בירור ראוי ובלא הנמקה מסודרת במכתב לתובעת. נוכח הנסיבות הספציפיות של תום הלב של הנתבעת ושל התרשלות התובעת בהתנהלותה נדחית תביעת התובעת לתשלום ריבית פיגורים.

  52. זאת ועוד, עיינו בהצעה לביטוח מנהלים שצורפה לסיכומים והאמורה להיות לכאורה חוזה הביטוח. לא מצאתי שם אמירה המתייחסת לחובה החוזית בין התובעת לנתבעת ,אף לא בהיותה קודם שותפות, הנוגעת לתשלום ריבית פיגורים כפי שנקבע במפורש בפסיקה לעיל. הסכמה חוזית כזאת לא באה לידי ביטוי בפוליסה אף לא בהצהרות המעביד או המועמד לביטוח. משכך, לא הביאה התובעת מקור נורמטיבי מכוחו היא רשאית לתבוע מהנתבעת את ריבית הפיגורים וגם מטעם זה תביעה זו לתשלום ריבית פיגורים נדחית.

  53. באשר לחובה לקיים את כל זכויות הגב' אור צדוק מצאנו כי בנסיבות הליך זה יש להטיל חובה זו על התובעת קופת הגמל בלבד. אף זאת לנוכח הפסיקה העניפה בנושא .

  54. התובעת חבה כלפי העמיתה בחובת נאמנות ועליה האחריות לדעת זהות העמיתה ופרטיה. היות שהתובעת טעתה ברישום השם כמוכח לעיל, וכן זקפה לעובדת את ההפרשות ורק אח"כ שללה אותן, תפעל התנהגות זו שלה לחובת התובעת ולטובת העובדת עצמה וגם לטובת הנתבעת.

  55. הפסיקה פירשה את מערכת היחסים שבין קופת הגמל ללקוח כמערכת שמטילה על הקופה חובת נאמנות ביחס ללקוחותיה. על חובת הנאמנות נפסק בע"א 5893/91 טפחות בנק משכנתאות בע"מ נ' צבאח מפי הנשיא שמגר הדברים הבאים:

    "יחסי בנק-לקוח הם יחסים מיוחדים החורגים באופיים מחוזה מסחרי רגיל. על-כן נאמר לא אחת כי אמנם מערכת היחסים מושתתת על חוזה שנערך בין הלקוח לבנק, אך מלבד חוזה זה קיימים תנאים נוספים שלהם כפופים הן הלקוח והן הבנק..." (שם, בעמ' 590).

    באשר להיקפה של חובת הנאמנות של הבנק אומר הנשיא שמגר כי:

    "היקף החובה ו'רמת הנאמנות' הנדרשים מהבנק מעל לרמה הבסיסית הכללית משתנים ממקרה למקרה ומושפעים מטיב היחסים בין הבנק ללקוח, ממידת מעורבותו של הבנק במערכת יחסים זו ומגורמים משתנים נוספים, שכן במערכת היחסים שבין הבנק ללקוח מתבצעות פעולות רבות ומגוונות, ולאורן משתנה גם היקף חובתו של הבנק" (שם בעמ' 590)

  56. כן נפסק לגבי קופת גמל לענין חובת האחריות המוגברת של קופת גמל כלפי חבריה בפס"ד בע"ע 629/97 משה אליאב ואח'נ. קרן מקפת מרכזית לפנסיה ותגמולים אגודה שיתופית בע"מ פד"ע לו' 721, 774 וכן עב' (חיפה) 3882/04 קנר שרה נ. נתיב קרן פנסיה של פועלי ועובדי משק ההסתדרות בע"מ (בניהול מיוחד) (לא פורסם).

  57. פסקי דין אלו מצביעים על מקורה של האחריות בהסכמה החברתית העתיקה בין העובדים ההסתדרות ארגוני המעסיקים קרנות הפנסיה והמדינה, ועליהן לנהוג בכספי העמיתים לטובתם של עמיתים. על כן אין ספק שגוף כזה חייב לפעול לפי אמות מידה החלות על גופים ציבוריים דוגמת אלה הפועלים על פי דין. הקופה מחוייבת לפעול לטובת העובדים המבוטחים אצלה והיא במעמד של נאמן הפועל לטובת הנהנה. (ראה גם ע"ע 600020/97 מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ נ. מרק פיורסט (ניתן 1.10.03)).

  58. דרישת תום הלב של של קופת גמל בכלל מוגברת אף היא. בע"ע 1341/01 רחל רפפורט נ. מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים פד"ע לח' 630, 637, 638) (להלן: פס"ד רפפורט) נקבע:

    "...ישנם חוזים בהם דרישת תום הלב מוגברת, על צד לחוזה להיות בבחינת "מלאך" לזולתו ולדאוג גם לאינטרסים של זולתו. תום הלב המוגבר דורש גילוי מוגבר של פרטים הרלבנטיים הידועים לצד אחד – במסגרת עובדות אלו לא מדובר רק בעובדות העולות מתוך החוזה.

    כאלו הם חוזי היחס דוגמת יחסי העבודה כאלו הם החוזים בם לצד אחד יש מידע רלוונטי שאי ידיעתו עלולה לפגוע בצד השני כאילו הם חוזים בין חברות שתפקידן לספק שירות פנסיוני לאדם, דוגמת בנקים, חברת ביטוח, קרנות פנסיה. יחסים ממין זה דורשים אמון מיוחד מכל אחד מהצדדים, אלו יחסי אמון מיוחדים. יחסים שהאנגלים כינו יחסים UBERRIMAE FIDEI. הנימוק הוא שלאחד הצדדים יש מידע שעלול להשפיע על מצבו של הצד השני".

  59. על כן, ומכוח פסיקה זו ודומותיה ניתן בזאת צו הצהרתי הקובע כי על התובעת לשלם לגב' אור צדוק את כל זכויותיה במלואן וכדין.

  60. זכויות אלו יראו אותן כאילו שולם בגינן על ידי הנתבעת כל אשר היה צריך להשתלם על ידי הנתבעת במועד וכראוי.

  61. התובעת תפרע (ככל שלא פרעה עוד),את הצ'ק על סך 7,613.72 ₪ שהועבר אליה על ידי הנתבעת. סכום זה זכאית התובעת לקבל. הא ותו לא.

  62. באשר להוצאות ושכר טרחת עורך דין לא מצאנו כי יש לחייב את הנתבעת בהוצאות התובעת. לטעמנו ,ברור העניין בצורה מסודרת מול הסוכן וזקיפת הסכום ששולם ושהנתבעת הייתה מוכנה לשלמו בכל עת, באופן הנכון לביטוח הנכון היה עניין יותר טכני ממהותי. ניתן היה לפתור זאת בקלות בשיחות ובברורים ולייתר לחלוטין את ההליך המשפטי.

  63. מנגד, הנסיבות של הנתבעת, פטירתו של אבי המשפחה, והתנהלותה מצביעים על תום לב ונכונות לשלם את סכומי הביטוח להם התחייבה ואותם גם העבירה , כפי שנעשה בפועל.

  64. תביעת התובעת נדחית במלוא רכיבי התביעה שהועברו לסמכותנו:הן לעניין ריבית הפיגורים , הן לעניין חובת התובעת כלפי העובדת והן בעניין הוצאות המשפט.

  65. לאחר ששקלנו את המכלול מצאנו כי על התובעת לשלם שכר טרחת בא כוח הנתבעת בסך 5,000 ₪, סכום זה ישולם תוך 30 יום. אם לא ישולם במועד יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

     

    ניתן היום, כ"ה אב תשע"ז, (17 אוגוסט 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

    החתימה המקורית של נציג הציבור מצויה בתיק בית הדין.

     

           
      

     

    תמונה 3

     

     

     

    Picture 1

    נציג ציבור עובדים

     

    נציג ציבור מעסיקים

     

    שרה שדיאור, שופטת

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ