קש - קש המרות מטבע בע"מ נ' טל

החלטה

1. בפני התנגדות לביצוע שטר שהוגשה כנגד המבקש בגין שני שקים אותם הוציא בחתימתו. האחד על סך 20,700 ₪ מועד פירעון יום 10.1.13 והשני על סך 5,000 ₪ מועד פירעון יום 18.1.13.

לטענת המבקש מסר את שני השקים למתווך בשם איתי ליפשיץ (להלן: "המתווך") כפיקדון עבור שתי עסקאות במקרקעין: האחת לרכישת דירה בת"א והשניה להשכרת דירה בת"א עבור משקיע תושב חוץ אותו ייצג המבקש.

בתצהירו שתמך בהתנגדות שהגיש טען המבקש כי השקים נמסרו להבטחת תשלום עתידי. הוסיף המבקש וטען כי שילם תמורתם למתווך אשר אמר לו כי השקים לא יופקדו ויוחזרו לידיו. אלא שהשקים לא הוחזרו לידיו משום שנמסרו למשיבה אשר הכחישה טענת המתווך כי תמורתם שולמה לה.

בתצהירו המתוקן שינה המבקש את גרסתו וטען כי כי העסקאות לא יצאו אל הפועל ולפיכך, בקש את השקים בחזרה מהמתווך אשר טען כי מסרם לצד ג'. לטענת המבקש טען המתווך באוזניו כי שילם למשיבה את תמורתם ולכן זכאי להשבת השיקים לידיו ומשם לידי המבקש.

לטענת המבקש, שם הנפרע הושלם על ידי המשיבה או על ידי המתווך ולפיכך אין המשיבה אוחזת כשורה בשקים ועומדת לו טענת ההגנה הנטענת בפיו כנגד המתווך שהוא הנפרע האמיתי על פי השטר, דהיינו, טענת כישלון תמורה מלא.

2. בחקירתו הנגדית במעמד הדיון הוסיף המבקש וציין כי השיק הראשון נמסר עבור רכישת מקרקעין שעמד במכרז אצל כונס נכסים ואילו השיק השני מגלם סכום חודש שכירות שנמסר לשם הבעת רצינות לשכור את הדירה.

לשאלה כיצד מתיישבת גרסתו הראשונה עם השניה טען כי לא היה מיוצג ולפיכך לא התנסח כראוי אך בהמשך הודה כי שילם למתווך את תמורתו של השיק בסך 5,000 ₪.

3. ב"כ המשיבה הסכימה ליתן למבקש רשות להתגונן בגין השיק בסך 20,700 ₪ אך טענה כי יש לדחות את הבקשה בכל הנוגע לשיק בסכומו הנמוך.

לטענתה תשלום השיק לידי המתווך עומדת בסתירה לטענתו כי לא קיבל את תמורתו.

לעומתה טוען ב"כ המבקש כי המשיבה אינה אוחזת כשורה מאחר וקיבלה את השטר כשהוא לא שלם ועדיין אינו שטר ועל כן אין המשיבה יכולה להיות אוחז בשטר כדין ואף אינה צד ג'. לא רק שהיא לא אוחזת כשורה אלא אין לה שום מעמד שטרי.

טענה זו חסרת בסיס משפטי.

בע"א 377/68 מטע נ' פרל, פד"י כ"ג(1), 98, 100 נדונה שאלה זו ונקבע:

"אדם הנוטל תורף של שטר וממלא בו את החסר, פועל אמנם לכאורה על-פי רשות הנתונה בידו לפי סעיף 19 לפקודה, אך אין הוא עצמו אוחז כשורה, כי במו ידיו עשה את השטר, ומשנטל אותו לא היה שלם.."

ראה גם ע"א 2010/05 (מחוזי ת"א-יפו) שחף טקס בע"מ נ' אביגדור פלדמן (מיום 1.2.06).

עצם החזקת השטר על ידי המשיבה היא שמחייבת פירעונו על ידי המושך. ראה לצורך העניין

ע"א 537/89 רמטקס ביח"ר לאריגה בע"מ נגד  .rainbow window fashion incואח' מיום 25.8.92 שם נדונה אותה סוגיה ונקבע בהסתמך על הגדרת ה"אוחז" בסעיף 1 לפקודת השטרות:

"לאוחז "מעמד" בדין מכוח אחיזתו שלו, ואין הוא צריך לטעון ולהוכיח מעבר לאחיזתו."

4. החותם על שטר אינו פטור מתשלומו אלא מחויב בתשלום על ידו לידי האוחז. שאלת מעמדו של האוחז נדונה רק כאשר יש בפי המושך טענה כנגד הנפרע, לו מסר את השטר על פי עסקת היסוד שנכרתה ביניהם, לפיה אינו חב לו את פירעון השטר.

רק לאחר שמסתברת עילת הגנה כאמור, יש לבחון האם מדובר באוחז כשורה המחוסן מפני טענות ההגנה שיש למושך כלפי הנפרע.