קשת נ' הועדה המקומית לב השרון ואח'

החלטה

בפני בקשה לבטול ו/או עיכוב ביצוע צו הריסה מינהלי, בקשה שהוגשה על ידי יורם קשת (להלן: "המבקש") כנגד יו"ר הועדה המקומית לתכנון ולבניה לב השרון והועדה המקומית לתכנון ולבניה לב השרון (להלן: "המשיבים").

בקשה זו עניינה צו הריסה מינהלי שהוצא ביום 21.1.10 ע"י יו"ר הועדה המקומית לתכנון ולבניה לב השרון לפי סעיף 238 א' לחוק התכנון והבניה תשכ"ה – 1965 (להלן: "החוק") בגין התחלת הקמתו של מבנה פח בשטח של כ-300 מ"ר ללא היתר כדין, הקמתם והצבתם של 3 קרוואנים בשטח כולל של כ-100 מ"ר ללא היתר כדין, התקנת שער מתכת חשמלי בתחום דרך חקלאית ללא היתר כדין בגוש 7817 חלקות 28-27 במושב עין ורד (להלן: "המקרקעין") מקרקעין אשר ייעודם הינו חקלאי, במרחב התכנון של הועדה המקומית לתכנון ולבניה לב השרון (להלן: "צו ההריסה המינהלי, "הצו", "הבניה", "המבנים" בהתאמה).

בבקשתו לביטול צו ההריסה המינהלי טען המבקש לבטול צו ההריסה המינהלי מהטעמים הבאים: צו ההריסה המינהלי פגום שכן הוצא בניגוד להוראות סעיף 238א' לחוק באופן שתצהיר מהנדס הועדה המקומית לתכנון לבניה לב השרון (להלן: "התצהיר") אינו מפרט במדוייק את מיקום המקרקעין ונוקב במספרי חלקות ששטחן גדול אינו מפרט במדוייק את מיקום המבנה מפח בגודל של כ-300 מ"ר שכן במקרקעין מבנים רבים ולא ברור כלל כנגד איזה מבנה הוצא הצו, המהנדס שחתם על התצהיר לא ביקר במקרקעין נשוא צו ההריסה המינהלי טרם חתימתו על התצהיר, המבנה בגודל של כ-300 מ"ר אשר ככל הנראה אליו מתייחס צו ההריסה המינהלי ובנייתו הסתיימה ביום 10.11.09 דהיינו למעלה מ-60 ימים לפני מועד חתימת תצהיר המהנדס, ולכן לא התקיים התנאי המפורט בסעיף 238א'(א)(3) לחוק וכך גם אוכלס מבנה זה ביום 1.12.09 דהיינו למעלה מ-30 יום לפני מועד חתימת תצהיר המהנדס ולכן לא התקיים התנאי המפורט בסעיף 238א'(א)(2) לחוק, המבנה הושכר לצד ג' אשר מנהל בו נגריה, באשר לקרוואנים אשר ככל הנראה מתייחס אליהם הצו הרי שהצבתם של אלו הסתיימה בסוף אוקטובר 2009 היינו זמן רב לפני חתימת תצהיר המהנדס וכן גם אין הם מוצבים על המקרקעין נשוא הצו, הקרוואנים אשר אינם מחוברים למים וחשמל הוצבו באופן ארעי לשיפוץ טכני בלבד ובתום השיפוץ יוצאו מהמקום בו הוצבו, הוצאת הצו נעשתה בחוסר סבירות וממניעים פסולים, יגרם למבקש נזק כלכלי גדול אם יבוצע צו ההריסה המינהלי בעוד אשר למשיבים לא יגרם נזק אם לא יבוצע הצו.

בנסיבות אלו עתר המבקש לבטול צו ההריסה המינהלי.

לחלופין, עתר המבקש להורות על עיכוב ביצוע צו ההריסה המינהלי לצורך הכשרת הבניה נשוא הצו.

המשיבים עתרו לדחיית בקשת המבקש בציינם שצו ההריסה המינהלי הוצא וניתן כדין לגבי הבניה שנבנתה והוצבה במקרקעין נשוא צו ההריסה המינהלי ללא היתר בניה כדין.

הוסיפו וטענו המשיבים כי צו ההריסה המינהלי ניתן כדין ואין כל פגם בחוקיותו וביצועו דרוש היה לשם מניעת עובדה מוגמרת. אין עילה לביטול צו ההריסה המינהלי אשר ניתן כדין תוך מילוי דרישות החוק למניעת עובדות מוגמרות, צו שלא נפל כל פגם בהוצאתו ולא מתקיים אף תנאי מהתנאים הקבועים בסעיף 238(ח) לחוק התכנון והבניה תשכ"ה – 1965 לביטולו ומשכך הדבר, טענה המשיבה, אין מקום לביטול צו ההריסה המינהלי ו/או עיכובו שכן הוצא כדין והינו תקף ומחייב.

כך גם טענה המשיבה שאין כל בסיס לטענות המבקש לפיהן נגוע צו ההריסה המינהלי בחוסר סבירות והוצא ממניעים פסולים ויש לדחות טענותיו אלו של המבקש שכן הצו הוצא וניתן כדין ולא נפל כל פגם בהוצאתו וכך גם אין כל מקום לעיכובו.

עיינתי בבקשה באמור בה ובמצורף לה, בתגובת המשיבים שניתנה בכתב באמור בה ובמצורף לה, שמעתי עדויות הצדדים, עיינתי במוצגים שהוגשו ובסיכומי הצדדים בכתב.

אין חולק, וכך עולה בברור מחומר הראיות שבפני, שהבניה במקרקעין נשוא צו ההריסה המינהלי נבנתה ללא היתר בניה כדין.

סעיף 238 א (ח) לחוק התכנון והבניה תשכ"ה - 1965 קובע את המסגרת לבחינת תוקפו של צו הריסה מינהלי ולשונו כדלקמן:

"(ח) לא יבטל ולא יתלה בית המשפט צו הריסה מינהלי אלא אם כן הוכח לו שהבניה שבגללה ניתן הצו בוצעה כדין, או שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת".

בית המשפט יכול לבטל או להתלות צו הריסה מינהלי בהתקיים אחת מ- 2 העילות:

1.        הוכח שהבניה שבגללה ניתן הצו בוצעה כדין.

2.        הוכח שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת.

המחוקק הגביל את סמכות ההתערבות של בית המשפט בביקורתו על הצו בשני טעמים בלבד, ורק אם מתקיים האחד מבין השניים יפעיל בית המשפט את שיקול דעתו לבטל או להתלות את הצו. כפי שנפסק לא אחת העילות לביטולו של צו הריסה מינהלי הינן מצומצמות ביותר וזאת על רקע תכליתו של סעיף 238 א' לחוק.

אין אלא להביא בענין זה דברים שנאמרו על ידי כב' השופט חשין ברע"פ 5584/03 פינטו נ' עיריית חיפה, נט (3) 557: "ביקורת רחבת -ענפין על הליך הוצאתו של צו הריסה מינהלי - כמו היה זה הליך מינהלי מן המניין - עלולה היתה לפגום במאד ביעילותו של הצו ועלולים היינו למצוא עצמנו מקהים את חודו ואת כוחו של כלי חדש זה למלחמה בבניה הבלתי חוקית (ראו, למשל: מאמרו של יאיר הורביץ לעיל פסקה 18 שם 398 - 399). מן העבר האחר, לא ניתן היה להעלות על הדעת ויתור מכל וכל על ביקורת שיפוטית. האיזון נמצא לו למחוקק בקיומה של ביקורת שיפוטית אך בצמצום עילות הביקורת".

בית המשפט אינו נכנס בנעלי הרשות המינהלית, והיקף הביקורת המינהלית מצומצמת לדלת אמות הקבועות בחוק (עע"מ 3512/02 רג'בי נ' יו"ר הועדה המקומית ירושלים, פד"י נז (1) 196, (ראה גם רע"פ 5086/97 בן חור ואח' נ' עיריית תל אביב-יפו, פד"י נ"א (4) וכן רע"פ 6034/99 כהן נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים, פד"י נ' (1) 438, 447).

בענייננו, אין ולא מתקיים אף תנאי מהתנאים הקבועים בסעיף 238 א' (ח) לחוק ואין כל עילה לבטול צו ההריסה המינהלי שהוצא כדין לבניה נשוא הצו.