קשר רנט א קאר בע"מ נ' כהן

פסק דין

בפני תביעה לתשלום פיצויים על נזקים שנגרמו לרכבה של התובעת באירוע של תאונת דרכים בה מעורב רכב נהוג בידי הנתבעת 1, ובה נגרם לרכב התובעת נזק .

על פי כתב התביעה נטען " לאחר שהמכונית הפוגעת ( הכוונה " התובעת כאמור בסעיף 1לכתבהתביעה " ) סיימה לעבור מהנתיב השמאלי לנתיב הימני הגיחה המכונית הפוגעת מאחור ופגעה במכונית התובעת וגרמה לתאונה "

בכתב ההגנה נטען כי " .... תטען הנתבעת כי התאונה אירעה אם וכאשר עקב רשלנותו ו/או חוסר זהירותו ו/או הפרת חובה שבדין של נהג רכב התובעת , ואשר התבטאו בין היתר כדלקמן ..... ) והנתבעת מנתה 7 טענות , אשר על פי טענתה גרמו לתאונה .

עלי להעיר כי ניסוח כזה של כתב הגנה , איננו מצביע על טענה ברורה וחדה מצד הנתבעת , ועל פיה היא סבורה כי האחריות לתאונה על נהג התובעת. איזה פעולה או מחדל 0 ברוח האמור בסעיף 35 לפקודת הנזיקין , עשה או חדל נהג רכב התובעת שהיווה הפרה של כלי הזהירות ושמטילים עליו את האחריות. הצורה הזו אשר בניסוח הסעיף, מעלה מספר אלטרנטיביות, ובפירוט הטענות מועלות טענות כלליות , כמין ענות סל , אינו אלא ביטוי למצב שאין בידי הנתבעת להצביע על מעשה או מחדל המהווה רשלנות לטעמה מצד נהג הרכב המעורב .

עדת התביעה מסהר כי נהגה את רכבה בנתיב השמאלי בדרך לשדה התעופה, ובשלב מסוים החליטה לעבור לנתיב הימני . היא אל ראתה את הרכב שפגע בה שנוסע בנתיב הימני , אך מסרה כי " התחלתי לעבור נתיב ואז הרגשתי שקיבלתי מכה מאחור ... " אין מחלוקת אם כך כי התאונה התרחשה במהלך או בסמוך לתחילת המעבר אל עד התביעה מנתיב שמאלי לנתיב ימני . אך בכך לא נמצא מענה לשאלה על מי יש להיטל את האחריות . כי אם עדת התביעה התחילה לעבור מנתיב לנתיב כאשר המרחק בינה לבין הרכב הנע עלהנתבי הימני נמצא במרחק שהיא יכולה להשלים את המעבר, גם אם הרכב הבא מאחור , חייב להאט את נסיעתו או לבלום, הרי שחלוקת האחריות היא אחת . ואם המעבר מנתיב לנתיב היה כל כך סמוך לפני הרכב המגיע מאחור מהנתיב הימני, שאין בידו להגיב או לעשות למניעה התאונה , זהו מצב אחר .

עד התביעה לא ראתה את הרכב הבא מאחור , ואינה יכולה להשיב לשאלה מה היה המרחק בינה לבינו בשעה שהתחילה לעבור נתיב .

לעומתה עד ההגנה טוען כי נסע במהירות איטית , בשיירה , החליט לעקיף את השיירה , אות ויצא לעקיפה אז מי שהיא יצאה מן המסלול הימני לשמאלי ( היא טענה כי עברה מהשמאלי לימני ) וכי המגע בין שני הרכבים היה כנף קדמית ימנית שלו עם כנף אחורית שמאלית שלה .

צירוף העובדות כי הנסיעה הייתה איטית , כי עד ההגנה יצא לעקיפת שיירה שלמה , וכי נקודת המגע היא בין החלק בדופן האחורי של רכב התובעת עם חלק קדמית של רכב הנתבע , מצביעה על כך כי אילו עד ההגנה היה נוהג נכון, וערני, התאונה הייתה נמנעת .

אכן על פני הדברים ולמקרא טענות התובעת , ולכאורה ניתן לחשוב כי ברגע שעד התביעה טענה שהיא החלה לעבור נתיב ואז נפגעה מאחור , שהיא אחראית לתאונה , אך ניתוח יותר מעמיק של העובדות, מביא למסקנה שהתאונה הייתה נמנעת מצד עד ההגנה אילו נהג כשורה .

הייתי מחלק את האחריות בין שניהם בחלקים שווים .

אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את מחצית סכום התביעה בסך של 744 ₪ בתוספת אגרת משפט , הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה וסכום של 1000 ₪ שכ"ט עו"ד

ניתן היום, י"ח אדר תשע"ב, 12 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.