פסק דין
לפני תביעה על סך 4,866 ₪ בגין נזקים שארעו לרכב התובעת עקב תאונה מיום 22/03/12.
1.הנהג ברכב התובעת הצהיר כי נכנס למעגל תנועה ונסע בנתיב הימני, כשמטרתו להמשיך ישר בנתיב נסיעתו. הנתבעת רכובה על אופנוע, הגיחה מהנתיב השמאלי ביותר, חלפה על פני שני נתיבים במהירות ו"חתכה" את נתיב נסיעת רכב התובעת, על מנת לצאת ממעגל התנועה ימינה. רכב התובעת נפגע בצידו השמאלי קידמי בין הכנף לטמבון, אשר נמשך קדימה. התאונה התרחשה בנתיב הימני.
2.הנוסעת ברכב התובעת, בתו של הנהג, הצהירה כי הרכב נסע בנתיב הימני במעגל התנועה, כאשר הנתבעת "חתכה" את נתיב נסיעתו משמאל ו"הורידה" את הפגוש של הרכב. התאונה התרחשה בנתיב הימני.
הנתבעת הצהירה כי נסעה בנתיב השמאלי ביותר במעגל התנועה, שבו 3 נתיבי נסיעה, כשבכוונתה לצאת ביציאה השלישית ימינה. היא אותתה ימינה, חלפה את הנתיבים מימינה ואז פגע בה רכב התובעת, כאשר היא לא הבחינה בו קודם לכן.
חברתה של הנתבעת העידה כי נסעה ברכבה מאחורי הנתבעת בנתיב השמאלי ביותר במעגל התנועה, כשפניה לצאת ב"קשת" ימינה באמצעות הנתיב השמאלי. כאשר הנתבעת חצתה את הנתיבים מימינה, פגע בה רכב התובעת בעת שהגיעה לנתיב החיצוני. העדה הבחינה ברכב התובעת בהיכנסו למעגל התנועה, מספר מטרים לפני התאונה.
ב"כ התובעות טען כי הנתבעת איננה טוענת כי הנהג סטה לנתיב נסיעתה. הנהג רשאי היה להמשיך בנתיב נסיעתו, תוך חציית הקו המקווקו בנתיב היציאה השמאלי. האחריות מוטלת על הנתבעת , אשר ביקשה לעבור לנתיב נסיעה אחר ולצאת ממעגל התנועה.
6.ב"כ הנתבעת טען כי התאונה לא התרחשה תוך חציית הנתיבים ע"י הנתבעת, אלא בנתיב הימני ביותר, כאשר היה על הנהג ליתן לנתבעת זכות קדימה לצאת ממעגל התנועה.
7.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם, בעדויות שבפני, במוצגים שהוגשו ובסיכומי ב"כ הצדדים, החלטתי כדלקמן:
אין חולק כי התאונה ארעה בנתיב הימני במעגל התנועה, וכך אף עולה מהתמונה ת/3 מס' 1.
כן אין חולק כי הנהג נסע בנתיב הימני במעגל התנועה ואילו הנתבעת מלכתחילה נסעה בנתיב השמאלי ביותר במעגל התנועה. הנתבעת אף מאשרת כי ביקשה לצאת ימינה ממעגל התנועה לאחר שעברה מהנתיב השמאלי ביותר לנתיב השני מימין במעגל התנועה.
אני מעדיפה את גירסת הנהג באשר לאופן התרחשות התאונה.
גירסתו תואמת את טופס ההודעה על מקרה הביטוח, ת/1, שניתן יום לאחר התאונה והינו מפורט. כך גם עדותו בפני, כמו גם השרטוטים שהגיש (ת/3) להמחשת אופן התרחשות התאונה.
הנהג למעשה המשיך ישר בנתיב נסיעתו ואף הנתבעת איננה טוענת כי סטה לנתיב נסיעתה.
הנתבעת היא שביקשה לסטות מנתיב נסיעתה השמאלי ביותר לנתיב הימני, על מנת לצאת ימינה. בעשותה כן, גם אם יציאתה ימינה מהנתיב השמאלי (השני מימין) מותרת, היה עליה לעשות כן בזהירות יתירה ותוך בדיקה כי הנתיב מימינה פנוי. גם אם המשיכה בנסיעתה בנתיב השמאלי המאפשר פניה ימינה, כשיטתה, הרי שעה שמימינה רכבים הנוסעים ישר במעגל התנועה, היה עליה לסטות ימינה לכיוון היציאה ממעגל התנועה לאחר שווידאה כי הנתיב מימינה פנוי ומאפשר יציאתה ימינה ממעגל התנועה בבטחה.
לפי התמונה מס' 1 ת/3, התאונה ארעה בסמיכות ליציאה ממעגל התנועה, דבר המשתלב עם גרסת הנהג כי הנתבעת "חתכה" את נתיב נסיעתו ולא נערכה לפנייתה ימינה מבעוד מועד.
יובהר כי התאונה לא ארעה בעת שהנהג נכנס למעגל התנועה, אלא לאחר מכן ובעת נסיעתו במעגל התנועה.
לאור האמור, אני קובעת כי הנתבעת אחראית להתרחשות התאונה.
8.יחד עם זאת, גם על הנהג מוטלת היתה החובה לנקוט משנה זהירות בנסיעתו ישר, שעה שניתנת האפשרות לרכבים הנוסעים משמאלו לצאת את מעגל התנועה ימינה. בהעדר טענה כי הנהג נסע במהירות שאיננה מתאימה לתנאי הדרך או כי סטה לנתיב נסיעת הנתבעת, מצאתי לייחס לו רשלנות תורמת בשיעור 10% בלבד, אשר איננה מקימה עילת תביעה לנתבעת.
9.באשר לנזקים הנתבעים, התובעת צרפה חוות דעת שמאי מטעמה. חוות דעת נגדית לא הוגשה והשמאי לא נחקר על חוות דעתו. כך גם צורף אישור בגין שכר טרחת השמאי. בגין רכב חלופי לא ייפסק פיצוי, בהעדר הוכחה.